משבר הקורונה פגע בתעסוקתם של עובדים כבדי הראייה

שיעורי ההעסקה של מי שמשתייך לאוכלוסיית העיוורים נחשבו לנמוכים במיוחד גם טרם המשבר במשק. מנכ"ל המרכז: "לעתים דווקא משרדי הממשלה מפלים אנשים עם עיוורון"

יובל בגנו צילום: באדיבות המצולם
רוני אליהו בעבודתו
רוני אליהו בעבודתו | צילום: מיכל להבי
2
גלריה

יום העיוור הישראלי (הבליינד דיי), שמצוין מדי שנה ב־6.6, נערך בסוף השבוע האחרון בצל ההשפעה השלילית שנגרמה לציבור כבדי הראייה במשק בעקבות משבר הקורונה. מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל נתי ביאליסטוק כהן שיתף בשיחה עם "מעריב" בחששות כי משבר התעסוקה החמור שהשתרר במשק עלול לפגוע באופן משמעותי גם בשילוב ציבור זה.

מנכ''ל משרד העיוור בישראל: נתי ביאליסטוק כהן
מנכ''ל משרד העיוור בישראל: נתי ביאליסטוק כהן | צילום: אדם רוזנברג

רוני אליהו (59) יכול לשכנע את ציבור המעסיקים כי העסקת אנשים הסובלים מעיוורון בהחלט עשויה להשתלם להם. ב־20 השנים האחרונות אליהו, תושב קיבוץ קריית ענבים בהרי יהודה, עובד כמעסה הוליסטי מוסמך בכיר. אליהו איבד את ראייתו לפני כ־30 שנה כתוצאה ממחלה גנטית.

לאחר שחלה הידרדרות בראייתו, שמע אליהו על קורס למעסים הוליסטיים בווינגייט, ולאחר שעבר בהצלחה את המיונים התקבל. כיום הוא עובד עם בני הגיל השלישי בקיבוץ ובמסגרת עמותת פעול"ה (פותחים עיניים ולב לצרכי העיוורים).

"ישנם מחקרים המראים שאנשים עם עיוורון הם מעסים רגישים יותר, ולכן דווקא בתחום זה העיוורון מהווה יתרון מקצועי עבורי ומאפשר לי להעניק טיפול טוב יותר למטופלים שלי", הוא מספר. "אחד הרגעים המרגשים ביותר הזכורים לי מעבודתי היה מקרה שבו הצלחתי באמצעות הטיפול לסייע למטופל שעבר תאונת דרכים קשה להשתקם ולחזור לעמוד על רגליו".

למרות החששות מהשפעות נגיף הקורונה, המרכז לעיוור רשם בחג השבועות האחרון הישג אדיר, כאשר שופטי בג"ץ הורו למדינה לבטל אפליה רבת שנים ולהשוות את קצבת דמי הליווי של העיוורים לקצבת הניידות של נכי גפיים המשולמת על ידי הביטוח הלאומי.

המאבק הבא שמסמנים במרכז לעיוור הוא סביב אפליה אחרת, בתנאים לקבלת קצבת השירותים המיוחדים (שר"מ), שניתנת לאנשים עם מוגבלות בגיל עבודה כדי לתפקד במשק הבית.

תגיות:
כבדי ראייה
/
קורונה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף