עם פרוץ המגיפה, בן דוד (47), תושבת הרצליה ואמא לתאומים בני חמש, עבדה בממוצע יום בשבוע ושאר הזמן הייתה עם ילדיה בבית. "זה נתן לי מצד אחד זמן לחשוב איך אני מגשימה את עצמי בבית, נמצאת שם בשביל הילדים שלי, משקיעה בהם, נותנת כל מה שאני יכולה כדי ליהנות מהגיל הכי יפה. מצד שני, הבנתי שיש בי תשוקה חדשה, שאני רוצה לתרום ולעזור לאנשים ושאני רוצה להגשים את עצמי כמאמנת אישית", היא מספרת.
"במהלך השנה האחרונה התחלתי במקביל לעבודה בבנק לימודים במכון אדלר. למדתי אימון אישי, אבל לא התכוונתי לעסוק בזה מלכתחילה. הקורונה שינתה את המחשבה שלי". בן דוד החליטה לעזוב את הבנק ולשנות את מסלול חייה משכירה לעצמאית, דווקא בתקופה הכל כך לא פשוטה עבור העצמאים.
לדבריה, מחאת העצמאים לא הרתיעה אותה. "אני חושבת שהמדינה באיזשהו מקום ניסתה לעזור", היא אומרת. "אני חושבת שבן אדם צריך יותר להתמקד במה שנכון עבורו מאשר לחפש אשמים בחוץ. לצערי, הרבה אנשים נפגעו, לא רק העצמאים. המדינה מנסה לעזור במענקים והבנקים מנסים לתת הלוואות בערבות המדינה".
יש פה לקיחת אחריות מאוד גדולה. אני מאוד שמחה שאני יוזמת ומקדמת דברים ושיש לי יכולת נתינה ולעבוד עם אנשים. אם אני יודעת שעזרתי למישהו אפילו במעט, בשבילי זה עולם ומלואו".
עד לאחרונה ניהלה טל ענתבי (27) מתל אביב את תחום הדיגיטל במשרד יחסי ציבור. "ניהלתי את פעילות הפייסבוק האורגני והממומן, אינסטגרם, קידום בגוגל ועוד", היא מספרת. "כשהחלה הקורונה, היו כמה לקוחות שרצו להקפיא פעילות ולבדוק מה קורה. הציעו לי לרדת באחוזי המשרה או להוסיף לעצמי פעילות של יחסי ציבור כדי להישאר באותו היקף משרה".
דינה קיזנר (33) מראשון לציון, היא מרצה ומלמדת את שפת הסימנים, בהיותה חירשת. עד תחילת משבר הקורונה היא עבדה כשכירה באחת העמותות ואז הוצאה לחל"ת ובסופו של דבר פוטרה. "לא היה לי איפה לחפש עבודה בזמן הקורונה", היא מספרת, "היו מיליון מובטלים ואסור היה להסתובב. שאלתי את עצמי מה אני יכולה לעשות שתואם את הידע והיכולות שלי ושמתאים גם למצב? החלטתי לפרסם שאני שולחת סרטון אחד קצר ביום ללימוד שפת הסימנים בוואטסאפ, בעלות סמלית של שני שקלים ליום למשך חודש אחד. פרסמתי זאת לפני שהיה לי אפילו סרטון אחד מוכן".
קיזנר, שהחלה ליהנות מהפיכתה לעצמאית, כבר חושבת על מוצרים חדשים, בהם סדנאות שונות, כדוגמת נגישות השירות לארגונים, חוגים וקורסים לשפת הסימנים ואפילו יצירת מחזיקי מפתחות עם אותיות בשפת הסימנים.
עד לפני הקורונה עבד עובד פרל (25) מבנימין במשרד פרסום בתור תקציבאי. "כשהתחילה הקורונה חששתי שיוציאו אותי לחל"ת, אבל בסוף הייתי בין מעט העובדים שנשארו", הוא מספר. "עם הזמן הבנתי שהמשרדים הגדולים דווקא יישארו קטנים עכשיו, יהיה להם מאוד קשה לחזור לעצמם ושהשכר שלי ותנאי ההעסקה שלי לא יוכלו להשתדרג כשכיר.
כמו כן, הדבר המשמעותי ביותר שעזר לי בהחלטה להפוך לעצמאי הוא העובדה שהתאהבתי בעבודה מהבית. בתקופת הקורונה עבדתי מהבית ופתאום הבנתי כמה זה נוח שאני לא נוסע בפקקים ושאני רואה את הילדים החמודים שלי בצהריים".
גלר ג'מילי מספרת כי היא מקבלת ביום המון טלפונים של אנשים שמתייעצים איתה בסוגיה זו. "המעסיק בתקופת הקורונה מאוד נחשף בעיני העובדים שלו לטוב או לרע", היא אומרת. "או שהעובדים הבינו שיש להם מעסיק שהוא בית, כזה שמגן ודואג, או אחרים, שזיהו את המעסיק שלהם בצד השלילי, כבר מנסים לחשוב איך הם בורחים מהעבודה הזו בהזדמנות הראשונה. כמו כן, יש אנשים שהם בחל"ת וממש לא ברור להם אם חוזרים או לא. גם הם מבינים שהם חייבים לבחון את האופציה של הפיכה לעצמאים".
אם במקביל הם מגלים שזה הולך להם, אז לאט לאט הם יכולים להפנות את מרב המשאבים לעסק ולנתק את החלק השכיר. מעטים הם האנשים שאין להם שום חשש כלכלי ויכולים לצאת בראש שקט להרפתקת העצמאות. הרוב הגדול לא כאלה. ואילו לאלה שלא עובדים כרגע, אני אומרת 'קודם כל תמצאו עבודה כדי שיהיה איזשהו בסיס קבוע, כי כל חודש שאתם לא מועסקים זו הוצאה'".
"אני בהחלט רואה את התופעה של אנשים שהיו שכירים ונפגעו במשבר הקורונה, שבודקים את החלופה להפוך לעצמאים או פרילנסרים ולתת את השירות שבו התמחו כשהיו שכירים", מוסיפה מאשה דאשקוב, מייסדת ומנכ"לית דיגיטאלנט, בית הספר למקצועות השיווק והדיגיטל.
"אצל המון אנשים נפגע עכשיו האמון במערכת, שהם כשכירים כביכול מוגנים יותר, שאי אפשר לגעת בהם. כמובן שהעולם לא ורוד, המעבר משכיר לעצמאי אינו טריוויאלי, לא משהו שאפשר לעשות בן רגע, אבל אם מסתכלים על טווח רחוק יותר, הייתי ממליצה לכל מי שנפגע מהמשבר התעסוקתי ומצא את עצמו מחוץ למסגרת מסודרת, לשקול את האופציה להיות עצמאי, גם אם זה משהו בנוסף לעיסוק העיקרי שלו וסוג של הכנסה צדדית. להיות גם שכיר וגם עצמאי מאוד טרנדי עכשיו בכל העולם. כך אפשר גם למזער סיכונים. זה כמו לפזר את הסיכונים בתיק ההשקעות שלך".
התרעות פיקוד העורף