"אנחנו חושבים", הסביר קרסו, שחמישה עד עשרה אחוזים מהחולים אחראים להדבקה של 80%75% מהנדבקים. ישנם שני מצבים שאנחנו חושבים שיש בהם מפיצי על. ראשית, במקום צפוף שבו ההדבקה מאוד גדולה. למשל, זה יכול להיות בבית כנסת, בחתונה, עובדים זרים שגרים ביחד בתנאי צפיפות או אנשים בשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות כמו בפאבלות בברזיל. אפשרות נוספת היא שיש כאן פקטור של עומס ויראלי. כלומר, כמה וירוסים שנכנסים לתוך אדם אחד. ייתכן שיש אנשים שמלאים בווירוסים, מה שאולי יכול להסביר את עוצמת המחלה ואת האפשרות של האדם להתמודד איתה. אם יש לי מערכת חיסון טובה והייתי סמוך לחולה - קיבלתי רק מעט וירוסים ממנו ולכן מערכת החיסון יכולה להתמודד איתם. אבל אם קיבלתי המון וירוסים אז אני יכול להיות חולה יותר".
"לכן", סיכם קרסו את דבריו, "ההגדרה של מדביק על היא הגדרה של אדם אחד שמדביק הרבה מאוד אנשים אחרים - עשרות אחרים. קשה לזהות זאת. פעם, למשל, חשבנו שילדים לא נדבקים ולא מדביקים. אנחנו יודעים שהם נדבקים קצת, אבל יכולים להדביק כמו כל אדם אחר".