החל מיולי האחרון מתגוררת אלין שקד, 26, יזמית בתחום האוכל, יחד עם בן זוגה במלון "דייב לוינסקי" בתל אביב, מלון בוטיק מבית מלונות בראון. "חזרתי מטיול של שנה בחו"ל", היא מספרת. "התחלתי לחפש דירות, בהתחלה נכנסתי למלון כפתרון זמני, אבל גיליתי שמאוד כיף לי פה, התאהבתי ונשארתי. הכרתי פה דיירים נוספים וממש התחברנו. היתרון העיקרי כאן זה שהכל כלול. אני יודעת שאין לי הוצאות נוספות בסוף החודש, אין לי ארנונה, חשמל, מים, גז, ועד בית. גם המיקום מעולה, זה האזור הכי כיפי בתל אביב".
עבור הדיל הזה השניים משלמים 3,500 שקלים לחודש, מחיר נמוך בהשוואה למחירים בשוק הנדל"ן להשכרה בתל אביב. "אנחנו גרים בחדר סטנדרטי שמשקיף על נחלת בנימין, עם מיטה כפולה גדולה, מקלחת, שירותים, ארון בגדים, טלוויזיה עם ערוצים", היא מספרת. "החדר בסטנדרט גבוה, מעוצב, המלון עצמו חדש. הכל מתוחזק ונקי. כמו כן, יש חללים משותפים, והשוס זה גג כיפי, אז אפשר גם לארח חברים, לעשות ארוחה למעלה. בחללים הציבוריים יש שירותי ניקיון באופן קבוע וכולם פה זמינים לכל שאלה. בחדר יש לי מיני־מקרר ויש גם מטבח משותף ובו מקרר גדול. יש שירותי ניקיון בהזמנה לחדר עבור 75 שקלים".
"זה פאן, פאן, פאן", מספרת גם הקונדיטורית ואושיית האינסטגרם אור שפיץ, 23, שעברה לפני כחודש להתגורר במלון קראון פלזה בתל אביב. "חבר שלי ואני נפרדנו והשארתי לו את הבית", היא מספרת. "לא היו לי עצבים לחפש שוב בית. גם לרהט עכשיו בית זה סרט. רציתי מקום קרוב לבייקרי שלי, וזה חלום לגור בבית מלון. לקחתי חדר משודרג, הוספתי את האופציה של ארוחות בוקר, ועכשיו אני מתחילה את החודש השני".
על המגורים משלמת שפיץ 7,000 שקלים לחודש. "זה בהחלט משתלם", היא טוענת. "כיום שכר דירה במגדל בתל אביב מתחיל ב־7,500 שקלים, אם לא יותר. תוסיפי לזה דמי ניהול 1,500 שקלים, ארנונה, מים, חשמל, ואת מסיימת את החודש ב־10 אלף שקלים. כאן אני מקבלת את זה ב־7,000 שקלים לחודש, כולל הכל, חוץ מניקיון".
"חוץ מאילת וים המלח שהוגדרו כאזור תיירות מיוחד, לישראלים אסור כרגע על פי החוק להתארח במלונות לתקופות קצרות, אלא רק אם מדובר בחלופת מגורים", אומר אסף בן דב, סמנכ"ל שיווק מלונות אפריקה ישראל. "לכן בתחילת ספטמבר התחלנו את האופציה של חלופת מגורים במלון קראון פלזה תל אביב על הים. זהו מלון שבימי שגרה רובו ככולו מבוסס על אנשי עסקים ותיירים. כיום המלון פעיל במסגרת המותר ומתאכסנים בו צוותי אוויר. לאחרונה, כאמור, התחלנו עם חלופת מגורים לשהיות ארוכות. כרגע יש לנו למעלה מ־30 חדרים כאלה מושכרים".
"איזו ברירה יש לנו? להשאיר את המלונות ריקים?", אומר ליאון אביגד, מייסד ומבעלי קולקציית מלונות בראון. "בהשכרה לטווח ארוך אנחנו אומנם לא מכסים את כל שכר הדירה שאנו משלמים, אבל לפחות מצליחים לגרד כמה שקלים, מפעילים קצת את המערכת. מיד לאחר הסגר הראשון הבנו שהקורונה לא תעבור מהר ושאנו צריכים להתאים את עצמנו למצב. מתוך 21 המלונות שלנו השארנו שישה מלונות לאירוח רגיל, ואילו בכל השאר, בתל אביב ובירושלים, אפשר לעשות שכירות ארוכה. מיתגנו זאת כ־BROWN LIVING, וכמעט כל המלונות האלה כבר מלאים. מאוד חשוב לנו להשאיר את החברה פעילה, קיימת. אנשים שבאים לשכור חדרים הם מגוונים: צעירים, גרושים/גרושות, כאלה שרוצים להתפנק ותמיד חלמו לגור מול הים בתל אביב. חידוש החדר נעשה חודש בחודשו. יש כאלה שכבר נמצאים אצלנו חצי שנה, יש מישהי שאמרה שהיא מתכננת להישאר שנה".
אביגד מדגיש שבעידן טרום־הקורונה הם כלל לא השכירו חדרים לתקופה ארוכה, וסכום של 5,000 שקלים יכול היה להספיק לשהות של בערך חמישה־שבעה ימים במלון. "אנחנו מאפשרים זאת כרגע לנוכח המשבר", הוא מבהיר. "המחירים שאנחנו גובים לא רציונליים, אבל זה מסייע לגרד חלק מהשכירות. אנחנו מנסים לעשות מה שאפשר למרות הקשיים".
"עד הקורונה הרוב המכריע של האורחים אצלנו היו תיירות נכנסת", אומר אלכס טליאנסקי, מנהל פוסט הוסטל ירושלים. "בקורונה נגמרו התיירים וצריך איכשהו לחיות. ככה עלה הטרנד הזה של השכרה לטווח ארוך. התחלנו את זה רק בחודש שעבר. זה מאפשר לנו להחזיק את עצמנו קצת מעל למים וגם לתת מענה הולם לחבר'ה שמחפשים מקום להיות בו".
ההוסטל ממוקם בבניין הדואר ההיסטורי במרכז העיר, בסמוך לאתרים מרכזיים ולמקומות הבילוי. במקום כ־43 חדרים. "כרגע 30% מהחדרים מושכרים לטווח ארוך, כולם למינימום של חודש", מספר טליאנסקי. "אנחנו מאריכים את השכירות חודש בחודשו. שוכרים אצלנו כמה סטודנטים, יש גם זוג, יש אבא גרוש, כל אחד והסיפור שלו. יש לנו את כל השירותים של דירה רגילה. החדרים מעוצבים, יש לובי משותף, מטבח משותף לכל ההוסטל. כל אחד יכול לקנות את המצרכים שלו. יש מקרר, מיקרו, כיריים חשמליות, תנור אפייה, סכו"ם, כלי מטבח. לפני הקורונה הגשנו ארוחת בוקר בלובי. עכשיו אין ארוחות בוקר. פעם בשבוע מנקים את החדרים ומחליפים מצעים".
אחד הדיירים בפוסט הוסטל ירושלים הוא שריף שריף, 27, סטודנט בשנתו האחרונה ללימודי הרפואה באוניברסיטה באבו־דיס, שעבר להוסטל החודש. הוא מתגורר בגלריה שעלותה כאמור 4,200 שקלים לחודש יחד עם שני סטודנטים. שריף הגיע לירושלים מנצרת ומתכוון להישאר במקום עד אוגוסט. "בהתחלה חיפשנו לשכור דירה רגילה, אבל שכר הדירה היה יקר, כ־4,000־5,000 שקלים לשלושה חדרים, לא כולל חשבונות", הוא מספר. "כאן כל אחד מאיתנו משלם חלק יחסי הרבה יותר קטן. זה משתלם לא רק כספית. ההוסטל גם ממוקם במרכז העיר, הכל נמצא בסביבה. במיקום כל כך מרכזי אין אפשרות למצוא דירה בסכום כזה".
"כשאתה חושב איך ניתן להפעיל את העסק שלך למרות התנאים הקשים שנכפו עליו בקטסטרופה שנקראת קורונה, אתה מחפש צורך בשוק", אומר אורן שנבל, ממנהלי קבוצת R2M, שבבעלותה בין היתר מלון הבוטיק הוטל מונטיפיורי בתל אביב. לאחרונה החלו לאפשר במלון שכירת חדרים לטווחים ארוכים, אפילו לחצי שנה ושנה. "היו שני צרכים שצצו מול עינינו", מתאר שנבל. "קיבלנו פניות של אורחים קבועים שלנו שרצו להגיע, אך לנוכח המצב הם כבר לא יכולים להגיע ולהתארח למספר ימים בודדים. כמו כן, זיהינו צורך של אנשים שצריכים חלופת מגורים זמנית. אם פעם היו בשוק הרבה מאוד דירות Airbnb יוקרתיות לצורך כך, אז כיום רובן יצאו מהשוק והושכרו למשפחות. המלונות נכנסו לנישה הזאת, והם מנסים למצוא איך להתמלא ואיך להתפרנס".
התרעות פיקוד העורף