"מקדם ההדבקה חשוב מאוד, אך הוא ממש לא חזות הכל, בעיקר ככל שחלק גדול יותר של האוכלוסייה מתחסן", אמר הלוי. "מדד הרבה יותר חשוב הוא החולים הקשים, ומספרם בירידה, אפילו בירידה מרשימה גם אם מתונה יותר ממה שציפינו. הייתי שמח אם הפתיחה הייתה יותר הדרגתית אבל שיגעון קשה לקרוא לזה אחרי שילדים בחטיבת הביניים כלואים שנה בבית".
הוא ציין כי "יש הבדל בין להיות איש תקשורת או פרשן ברדיו כמוני לבין לקבל את ההחלטה. מתחילת המגפה, משרד הבריאות מציג קו ימני נוקשה מאוד, אפילו גובל באפוקליפסה ויכול להיות שלולא זה היינו אולי במקום יותר גרוע, אך אני חושב שהפאניקה שהכל יירד לטימיון וכך גם תוכנית החיסונים היא מאוד מוגזמת. החשש מוצדק גם אם מוגזם לפי דעתי, ויש דרך אחרת לטפל בזה - בקרה על הנכנסים לישראל".
"כן הייתי רוצה שאנשים יילכו לבידוד, שתהיה יותר משמעת, שהצמיד האלקטרוני אולי ישלוט ויאפשר פיקוח על הדבר הזה, יהיו חורים ותהיה עלייה בתחלואה", הוסיף פרופ' הלוי. "היעילות במניעת תחלואה קשה ומוות היא אדירה, לכן המסרים צריכים להיות בד בבד עם הפתיחה. חיסון אותם 500-600 אלף בין גיל 16 ל-50 שעוד לא התחסנו, שילכו להתחסן".
על המוטציה הניו יורקית אמר הפרופ': "היא מטרידה אותי בשוליים כמו שהטרידו אותי המוטציות האחרות. לגבי הבריטית אנו יודעים שהחיסון יעיל. הדרום אפריקאית ניבאו לה מה שמנבאים לניו יורקית, לפני הנתונים כרגע היא כנראה 89%- 85% רגישה לחיסון. יש ראיות נסיבתיות לגבי הניו יורקית אך אנו עוד לא החלטנו לגביה".