הוועדה החליטה לקצר את התו הירוק שנכנס היום לתוקף ב-18 ימים, עד ה-7.8 במקום ה-25.8, בנימוק שלמחרת משתנה משטר הבדיקות לבדיקות מהירות ויש לייצר ודאות. כמו כן החליטה לקצר את תקנות הגבלות היציאה למדינות בסיכון מרבי ב-3 ימים, עד ה-9.8 במקום עד ה-12.8, בעקבות הצהרת ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס על כוונת הממשלה לגבש מודל חדש להגבלת היציאה מהארץ.
"על המדינה לתת תשובות מי מממן את הבדיקות המהירות; לא ייתכן שבמקום לאפשר לילדי ישראל קיץ של הפגה אחרי תקופה כה קשה, מעמיקים פערים בין משפחות שידם משגת לאלו שלא", אמר יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב. "קיצור התקנות עד ל-7.8 יוביל לכך שבעוד כשבוע נקבל עדכונים לגבי מודל הגבלת היציאה וכן לתשובות מוסמכות על עבודת ועדת החריגים. בעניין התו הירוק - כל עוד הממשלה לא יודעת לומר מי משלם על הבדיקות המהירות אחרי ה-8.8 על אחת כמה וכמה".
"לא יכול להיות מצב בו בחופשת הקיץ עוד יותר מחדדים הבדלים כלכליים מעמדיים בין משפחות שיכולתם משגת לאלו שלא. אני מתכוון לבוא בדברים עם השרים ורה"מ. מכיוון שבשבוע הבא ייכנס לפיילוט ההסכמון על המדינות שיש בחזרה מהן חובת בידוד, וההגבלות מסתיימות ב-12.8 ושוקדים על מתווה חדש, את התקנות להגבלה על יציאה למדינות נעמיד בתוקף עד ה-9.8".
התקנות שאושרו בוועדה מחזירות את התו הירוק עבור מתחמים פתוחים וסגורים בהם מעל 100 אנשים. מגיל 12, הכניסה תתאפשר רק עם תעודת מתחסן/ מחלים או בדיקה שלילית. הכוונה למתחמי אירועי תרבות וספורט, מלונות ואטרקציות תיירותיות, חדרי כושר ואולמות סטודיו, מסעדות, ברים, בתי קפה וחדרי אוכל, כנסים ובתי תפילה.
בתקנות שהעבירה הממשלה מוצע כי עד ל-8.8.21, לא מחוסנים יוכלו להיכנס למתחמי תו ירוק עם הצגת בדיקת PCR בתוקף ל-72 שעות והחל מה-8.8.21, יוכלו להיכנס רק עם הצגת בדיקה מהירה שבוצעה 24 שעות לפני הכניסה, במימון הנבדק. כאמור, הוועדה קיצרה תוקף תקנות אלו עד ל-7.8 תוך דרישה לתשובות בסוגית המימון.
במקביל לתו הירוק, מאריכות התקנות את התו השמח בכניסה לאירועי שמחות ומועדונים - המחייב את כל הגילאים בהצגת תעודת מחלים/ מחוסן או בדיקת קורונה שלילית. גם תקנות אלו קוצרו עד ל-7.8.
"אתם לא מפרשים במידתיות ראויה את החריג ההומניטרי. אנחנו במציאות אחרת מתחילת המגיפה, בה לא מוטל סגר ויש חיסונים. לא ייתכן שיש אותו דין למצב בו אין חיסונים למצב בו היוצא מחוסן. לא ייתכן שלא יהיה הבדל בין מצב של מדיניות סגרים למצב של חיים לצד הקורונה. היציאה מישראל היא זכות חוקתית והמגבלות עליה צריכות להיות מידתיות ולתכלית ראויה", ציין.
עוד אמר חבר הכנסת, כי "הטלתם איסור וחמישה שבועות אנחנו שומעים פה שלא אוכפים אותו, כשמחויבי בידוד עולים בנתב"ג לתחבורה ציבורית ואף אחד לא מונע זאת מהם. אי אפשר לא לאכוף במקום שהחוק קובע אכיפה ולהחמיר במקום אחר. זה לא מחזיק מים".
אלרעי-פרייס תנמק את בקשת ההרחבה לעוד מדינות שנכנסת לתוקף מחר לאחר שהתבקשה להשיב להבחנה בין טורקיה ליוון והחשש שעולה מפרסומים בתקשורת של התערבות דיפלומטית בהבחנה.
בפתח דבריה אמרה ראש שירותי בריאות הציבור כי "כבר הגענו ל-800 אנשים וחולים שנכנסו דרך המעברים בעיקרם מנתב"ג. יש לנו ביום בין 100 ל-250 חולים שנכנסים ביום. יש ימים שזה עובר את ה-200 מאומתים. זו עליה גדולה בתחלואה המיובאת".
"רצינו לבחור בפינצטה מדינות שהן מאוד מסוכנות וליתר נאפשר יציאה. עם הגל של זן הדלתא בעולם זה כבר לא מחזיק. רוב התחלואה מגיעה מכל העולם ואנו צריכים לשנות מדיניות. אנו רוצים לייצר מודל שיאפשר נסיעה אך מצד שני יצמצם את התחלואה", אמרה אלרעי-פרייס.
"אם היינו מתנהגים כלפי המדינות האדומות באופן רגיל התחלואה הייתה בשמיים. הצעד קדימה זה לא להכניס עוד ועוד מדינות לרשימה האדומה אלא לעשות משהו אחר", הבהירה.
לדברי אלרעי-פרייס, "התחלואה ביוון הולכת וגדלה. זה לא שהיא לא נכנסה למדינות האסורות בגלל שיקולים מדיניים, אלא פשוט לא עמדה בקריטריונים".
ח"כ קריב: "שמענו דיווחים על שיקולים מדיניים. הבנו שהיה פער בין יוון לטורקיה. שלא נחשוב על איפה ואיפה".
לאחר מכן נשאלה אם בשבוע הבא לא יהיה מודל חדש האם להערכתה מדינות נוספות יכנסו. על כך השיבה: "בהחלט. הרבה מדינות אמורות להיכנס בשבוע הבא, לכן צריך למצוא דרך אחרת. כל עוד לא מצאנו דרך אחרת חשוב לומר את זה".
קריב: "יוון בדרך לכניסה למדינות בסיכון גבוה".
אלרעי פרייס: "נכון".
ח"כ קריב: "האם לא צריך לומר לרוכשי הכרטיסים שיוון צועדת לשם? כי לא כולם קנו ביטוח לביטול כרטיסים. למה לומר לציבור מי שנוסע לנופש בצרפת על הכוונת. אולי אם היינו אומרים על טורקיה לפני שבועיים אנשים היו חושבים פעמיים".
ד"ר אלרעי פרייס השיבה: "צריך להגביר הסברה לציבור כשאנו מדווחים שמדינה באזהרת מסע חמורה היא אוטוטו ברשימת האיסור".
ח"כ קריב: "חיייבים לחדד את הדברים - אנשים כנראה לא מבינים לאן הדברים הולכים. הציבור לא מבין שהם שמים את כספם על קרן הצבי".
ד"ר אלרעי פרייס: "החשש הוא מעליית התחלואה. אנו מנסים לזהות מדינות עם תחלואה מאוד גבוהה. מדינה שכבר מחוסנת היא כר פורה ליצירת וריאנטים עמידים לחיסון".
אלרעי פרייס התייחסה גם לחיסון ילדים מתחת לגיל 12, ואמרה: "גם הם יכולים להדביק, לכן הצידוק הוא לא בריאותי אלא לוגיסטי גרידא כי התחלואה עולה מהר. אנו רוצים להתחיל משהו שקצת יבלום את העליה המהירה. עדיין אין לנו פריסה רחבה של בדיקות מהירות במשק. הדבר הזה תלוי בתקציב ממשרד האוצר. אם לא יהיה תקציב היא אפשר לפנות לספקים פרטיים. כיוון שאין קשה לגייס אנשים, אבל אנו עושים הכל כדי שכמה מהר יותר בתו הירוק יבדקו גם ילדים, וכמובן שזה חייב להיות על חשבון המדינה. ברגע שיש אישור תקציב המערך יכול להיות פרוס תוך שבוע. יש נקודות שמד"א יכול לפרוס מחר. אנו מקושרים עם ספקים שונים שיכולים כבר היו לפרוס נקודות".
לאחר מכן עברו הנוכחים לדון בתו הירוק ובאישור התקנות להוספת מדינות נוספות לרשימה כאשר הכוונה היא לאשר את התקנות, אבל לפרק זמן קצר יותר ממה שהממשלה ביקשה.
התרעות פיקוד העורף