גם שרת החינוך יפעת שאשא ביטון חושבת כמוך בניגוד לעמדת משרד הבריאות, ומצדדת בפתיחת שנת הלימודים כסדרה, דבר שגורם למאבק עיקש מול המערכת שהיית חלק משמעותי ממנה. "גם אני בעד לפתוח את מערכת החינוך כסדרה, בלי קפסולות. ההתנגדות היחידה שלי היא ההצעה של שרת החינוך לקצר את הבידוד של התלמידים ל־48 שעות. אני הייתי הולך על בדיקות מהירות כחלופה והייתי עושה את זה במשך שבוע כדי לבלום את ההתפרצות".
אופטימיות זהירה אצל פרופ' גרוטו היא עובדה משמחת אבל בעיקר מפתיעה. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות לשעבר נתפס בתחילת המגיפה כאפידמיולוג פסימי, שהזהיר את הציבור מפני סכנות הקורונה, היה ממובילי הגבלת ההתקהלויות, התנגד נחרצות לפתיחת מערכת החינוך ודרש לאכוף את מדיניות הבידוד המחמירה, ששלחה עשרות אלפי אנשים לבידוד ביתי. גרוטו, שנחשב למומחה יסודי ומקצועי, חטף על גישתו זו מכל עבר. שרים וחברי כנסת תקפו אותו, מנהלי בתי חולים וקופות חולים התנגדו לעמדותיו, אפילו הציבור בחן את גישתו בחשדנות אף שלאורך תקופת הקורונה הוא היה מהיחידים שדאגו לתווך את המחלה בשקיפות לאזרחים.
גרוטו עמד על שלו בתקיפות, לפעמים גם בעזרת התקפי זעם לא צפויים. היה לו על מה להתבסס: במשך עשור כיהן כראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות והיה אחראי ישיר לניהול אירועים אפידמיולוגיים חריגים כהתפרצויות תחלואה ומחלות זיהומיות. "רוב אנשי המקצוע שעוסקים בבריאות הציבור ידעו שאירוע כמו קורונה עתיד להגיע", הוא אומר היום. "זו לא הייתה שאלה של האם תבוא המגיפה, אלא מתי היא תתפרץ. בניגוד למה שחשבו לפני 50 שנה, שהמחלות הזיהומיות נעלמו מהעולם בזכות האנטיביוטיקה והחיסונים, אנחנו ראינו מאז עשרות של מחלות חדשות שהתפרצו כמו האיידס והסארס והשפעת. ידענו שהקורונה תגיע ככל הנראה מבעלי חיים ושהיא תהיה אלימה ומידבקת. לכן לא הופתענו מההתפרצות. אבל כן הופתענו מהתגובה".
כהונת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות באחת התקופות המורכבות בישראל ובעולם הייתה רצופה במשברים ובסקנדלים. הפוליטיקה נגסה בשיקול הדעת המקצועי, הרצוי והמצוי נמזגו ונמסכו זה בזה, ובתווך עמד גרוטו, רופא מומחה, מול אנשי מקצוע שעיקר התמחותם בניהול ובלוליינות מול דרישות הממשלה. אין פלא אפוא שפעם אחר פעם "ברח לו הגרוטו".
"לפעמים כשאתה נמצא במצב שיש לך משהו להגיד, ואתה לא מצליח להגיד אותו, אז קורה שהוא יוצא בהתפרצות או באמירה פרובוקטיבית", הוא מודה. "זה היבט של האופי שלי, שלפעמים אני שומר את הדברים בלב ופתאום זה מתפרץ. אני חושב שזה משקף את הצדדים האנושיים שבי. פעם הזמינו אותי לתוכנית טלוויזיה שמדברת על פערים בין מה שמצטייר לבין מי שאתה באמת. המנחה ניסה למצוא את הפער הזה גם אצלי, ובסוף הוא יצא קצת מאוכזב, כי לא מצא כזה. אני משתדל להיות אמין בין מה שאני חושב לבין מה שאני אומר".
הקורונה לא הולכת לשום מקום, אבל פרופ' גרוטו החליט שגם אם אין למגיפה תוכניות פרישה, הוא עצמו יכול גם יכול לפרוש ממנה. אפשר שהרהר בדבר עוד לפני הקורונה והאירועים רק זירזו את ההחלטה לעזוב. "היה אלמנט מאוד גדול של שחיקה", הוא אומר בגילוי לב. "הרגשתי שהעבודה במשרד הבריאות ממש מתחילה לפגוע בבריאות שלי. הייתי במתח ממצב החולים והחולים קשה, כל חמש דקות היה צריך לבדוק מה קורה עם המספרים, זה הכניס אותי ללחץ נפשי מאוד גבוה. גם העימותים מול חברי הכנסת היו שוחקים. ועדת הקורונה הייתה ביקורתית, וגם חברי הקואליציה יצאו לפעמים נגד עמדות הממשלה, ואני הייתי צריך לעמוד מולם ולייצג עמדה שלא תמיד עלתה בקנה אחד עם עמדתי. לא אחת קיבלתי על הראש בתור השליח, או שקיבלתי החלטה והפכו אותה בטענה של חוסר סמכות. זה היה מעצבן".
אז היום הוא בתקופת צינון. מרבה להיפגש עם חברות מתחום הטכנולוגיות הרפואיות ועם אנשי מפתח בכירים בתחום הבריאות. שוקל את צעדיו וגם מצא את הזמן להתקהל עם עשרות אלפי אנשים בגמר היורו - אנגליה מול איטליה. "הרגשתי שאני משתתף בניסוי אנושי", הוא מחייך.
"האנגלים החליטו להסיר את כל המגבלות, ואנשים הפסיקו להקפיד על הכללים. הייתי עם מסיכה במקום שהיו בו אלפי חוגגים בלי מסיכות, אומנם באוויר הפתוח, אבל בצפיפות עצומה. אנשים לידי שתו בירה, שפכו אותה אחד על השני ותוך כדי השהייה שלי שם, קיבלתי הודעות איכון ממשרד הבריאות הבריטי שבאתי במגע עם חולים מאומתים. ובכל זאת לא נדבקתי. אם הניסוי הזה יצליח, והבריטים לא יגיעו למצב של קריסת מערכת הבריאות, אפשר יהיה ללמוד מהם. אומנם הם חיסנו את התושבים מאוחר יותר מאיתנו ובהפרשים גדולים יותר בין שתי מנות החיסון, וייתכן שבגלל הסיבות הללו החסינות שלהם נשמרת יותר זמן, אבל אני לא בטוח שהחסינות אצלנו דועכת, וכרגע, כשנתוני התמותה באנגליה לא עולים ואפילו יורדים, הסיפור שלהם מוסיף עוד משהו לאופטימיות שלי".
התרעות פיקוד העורף