בנוסף, הוא התייחס לתהליך הריצוף הגנטי לגילוי הנגיף, שלטענתו, לא בוצע בישראל זמן רב: "למדנו על חשיבות הריצוף מבריטניה, כשגילו בדצמבר את זן הדלתא, בריצוף גנטי שנערך בספטמבר. בכל מדינה צריכים לרצף גנטית, מדגמית, את המאומתים כדי לזהות זנים חדש. בארץ זה לא היה קיים, אך זה תוקן כרגע".
לסיום, הפרופסור התייחס גם למודל הכיתה הירוקה שמופעל בעת האחרונה בבתי הספר. "אם מיישמים אותו, הוא מודל נכון, אבל יש תקלות וקשיים ביישום. עיקר הבעיה נעוצה בהיענות ההורים ולכן המודל לא לגמרי עובד. לשלוח ילד מאומת לבית הספר זה דבר בלתי אפשרי במדינה מתוקנת, אבל בארץ שלנו זה קורה. אנשים צריכים להבין שאנחנו קהילה אחת והם צריכים לתמוך אחד בשני. במצב שכזה, בוודאי שמודל הכיתה הירוקה לא יכול לעבוד", סיכם סיכם מנהל המחלקה.