בין התקנות שאושרו: טסטים בנהיגה וריצות מרתונים יתווספו כפעילויות תחת תו ירוק, תיירים המגיעים מחו"ל יוכלו להציג בדיקת PCR שביצעו בחו"ל לצורך שהייה במלון, שם ישהו בבידוד עד קבלת תוצאת PCR שביצעו עם כניסתם לארץ בנתב"ג.
בדיון השתתפה ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, שסקרה את מצב התחלואה בישראל, העריכה מתי יתחילו בחיסוני הילדים והדגישה את החשש מפני ווריאנט עמיד לחיסון, שעלול להוביל לגל תחלואה חמישי. "המגיפה בהתכווצות. הצפי שנרד מ-1,000 מאומתים ביום. נביא לממשלה תוכנית איך לצאת מהגל הזה בראייה כללית. אנו צריכים להתכונן היטב ולראות איזה רצועה בסיסית אנו משאירים כדי להתמודד עם כניסת וריאנטים", אמרה.
יו"ר הוועדה ח"כ קריב אמר: "הממשלה הביאה גישה מאוזנת לטיפול בפנדמיה, ואיזון בין סיכונים. היא לא נוטה לאלו שאומרים שזו מחלת חורף קלה וגם לא נוטה לאלו שאומרים שיש לשנות את כל שגרת החיים האישית והמשקית. לא קלה בעיניי הארכת מצב החירום בעוד 60 ימים ותפקידנו לדייק את החוק כך שניתן יהיה לייצר מספר מצבים בהתאם לתחלואה. עלינו להיכנס לדיון מהותי בהבדל בין גלי תחלואה לבין תקופות בהן אין תחלואה בהיבט הנורמטיבי של ההכרזה ולוודא שאנחנו לא על טייס אוטומטי".
בהתייחסו לתו הירוק אמר: "בתקנות שלפנינו יש גם הרחבה מסוימת של התו הירוק שאין בצידה עוד הקלות. אנחנו מצפים להקלות בהתקהלויות בשטח פתוח"; עוד אמר כי יקיים דיון מיוחד בהגבלות הכניסה והיציאה מישראל ומתווה התיירות.
"התקדמנו באספקטים מסוימים, רגועה אני לא", אמרה ד"ר אלרעי פרייס בפתח דבריה. "היום יש 3 יישובים אדומים ו-24 ישובים כתומים. אנחנו עומדים על כ-80-70,000 בדיקות בממוצע כיום. הגענו ל-1% מכלל הבדיקות שהן חיוביות. אחרי שיא של כמעט 10,000 מאומתים ביום אנחנו על ממוצע נע של כ-1,000 מאומתים".
"זה לא הגדרה של מצב חירום אך בעולם יש מצב חירום ואם לא נשמור אנחנו עלולים לסכן עצמנו שוב. בהרבה מדינות יש עלייה מחודשת בתחלואה הן מחוסר חיסונים, הן בגלל דעיכת החיסונים, והן בגלל הסיכון שיגיע וריאנט עוקף חיסון. בין הגל השלישי לרביעי דווקא מתוך מחשבה אפידמיולוגית, למדנו שהיכולת שלנו לפעול מהר היא מאוד איטית ולכן יש לשמור על מתח כלשהו של דברים הפועלים בתו ירוק".
"המגיפה בהתכווצות. הצפי שנרד מ-1,000 מאומתים ביום. נביא לממשלה תוכנית איך לצאת מהגל הזה בראייה כללית. אנו צריכים להתכונן היטב ולראות איזה רצועה בסיסית אנו משאירים כדי להתמודד עם כניסת וריאנטים".
היא הוסיפה: "חוזרים מחו"ל עשרות מאומתים ביום, רובם לא מחוסנים וחלקם עם חיסון מעל חצי שנה וחלקם מחוסנים טריים בבוסטר או שני חיסונים שטרם עברה חצי שנה. בהרבה מדינות יש עלייה מחודשת בתחלואה הן מחוסר חיסונים, הן בגלל דעיכת החיסונים והן בגלל הסיכון שיגיע וריאנט שיעילות החיסון כלפיו לא תהיה בתוקף".
"אירופה למרות חיסוניות גבוהה נמצאת בעלייה משמעותית. רואים זאת בתחלואה חוזרת גם בבריטניה שהיא מאוד מחוסנת ובכל מזרח אירופה עם גל שאנחנו חושבים שהוא דלתא, אך המדינות הללו לא מעלות ריצופים לאתרים בינלאומיים כך שאנחנו לא יודעים לומר מה בדיוק קורה שם. הדבר הזה כן מעמיד את ישראל בסיכון לווריאנט מאוד מדבק שימשיך להדביק כשליש או רבע מהאוכלוסייה שלא מחוסן וזה יוביל לגל תחלואה גבוה".
"אנחנו רואים ירידה בתחלואה עם החיסון אך הוא לא יכול לעשות את כל העבודה לבד. החיסון לא יעיל ב-100%. כשאנחנו בתחלואה מאוד משמעותית, התחלואה הגבוהה נובעת לפי ההארכות בחו"ל לא רק כתוצאה מהזן החדש אלא גם כתוצאה מהסרת מגבלות ואחת הדרכים להפחית מגע בין אנשים הוא התו הירוק. בארץ אנחנו לוקחים על עצמנו סיכון שהבדיקות המהירות יהיו פולס נגטיב, אך זה חלק מהסיכונים של לחיות עם הקורונה".
כשנשאלה איך היא רואה את אתגר החיסוניות וכן את חיסוני הילדים השיבה אלרעי פרייס: "יש כ-700,000 שלא התחסנו מנה ראשונה, אוכלוסיות שלא הצלחנו להגיע אליהן. יש פרויקט חוסן לאזרח בשיתוף פקע"ר, להביא ניידות חיסונים עד לביתם של אנשים כדי להנגיש את החיסונים ולערב את רופאי המשפחה כדי להגביר אמון והסברה. יש עבודה רבה עם השלטון המקומי ופקע"ר להנגיש חיסונים בבתי"ס ועוד".
בהתייחסה לחיסוני הילדים אמרה: "אחרי שתהיה החלטה של ה-FDA שאנחנו מעריכים שיאשר את החיסונים, נערוך התייעצויות ונקבל החלטה. למדנו מנתוני חיסוני 15-12, שאושרו בתחילת יוני, וביוני היתה תחלואה נמוכה, וכאשר עלה הגל הרביעי הוא עלה מאוד מאוד מהר ויש להבין שאם רק אז מתחילים לחסן, הילדים לא יהיו מוגנים. צריך לקחת בחשבון שאת הילד הראשון שנחסן ייקח חודש עד שיהיה מוגן. אחרי האישור של ה-FDA, כל הנתונים יובאו ואני מניחה שנזמין את נציגי החברה להציג את הנתונים לוועדה ולקבל את ההחלטה עבור מדינת ישראל".
אילנה גנס, ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות, אמרה בפתח הדיון: "פנינו להקלות אך מקצועית התו הירוק ילווה אותנו לאורך תקופה יותר ארוכה. כרגע בשלב הזה זה עדיין חשוב ורלוונטי. הכיוון הבא שבוחנים אותו הוא הקלת בהתקהלויות בשטח פתוח".
היא הוסיפה: "הוחלט על תו ירוק בטסטים - לא ניתן שבוחן יישב מאחורה. גיל ממוצע של בוחנים סביב 55 ושל נבחנים 18. הבוחנים בקבוצת סיכון. בטסטסים במיוחד של אוטובוס שוהים קבוצה ארוכה עם אנשים שחלקם לא מחוסנים. מבחינתו הם מצדיקים תו ירוק לכן המלצנו להוספת תו ירוק לטסטים בנהיגה. זה משהו מידתי. לא מדובר על שעורי נהיגה או מוניות. שהיה ברכב סגור לא מאפשר לשמור על מרחק ראוי. זה הביא אותנו להמליץ לתקנות תו ירוק טסטים לנהיגה".
התרעות פיקוד העורף