מתכוננים להחמרה: אלה ההחלטות שהתקבלו בקבינט הקורונה | כל הפרטים

השרים התכנסו לדיון בצעדים הבאים למאבק במגפה, בצל העלייה במקדם ההדבקה ותחילת מבצע חיסוני הילדים. במהלך הישיבה, הורה ראש הממשלה להיערך למבצע בדיקות נוסף בקרב כלל התלמידים לפני החזרה מחופשת החג

אנה ברסקי צילום: פרטיאליאב בטיטו צילום: בועז רובין
מתחם החיסונים לילדים בדיזנגוף. צילום: אבשלום ששוני | צילום:

בדיון הוצג מצב התחלואה בפריסה ארצית על ידי גורמי המקצוע במשרד הבריאות, וכן הוצגה ההיערכות למבצע חיסון הילדים שהחל היום. כמו כן, דנו השרים בהיערכות למופעי חג החנוכה, בהמשך לדיון שהתקיים בתחילת השבוע בראשות ראש הממשלה ושר הבריאות.

כאמור, בתום הדיון הנחה ראש הממשלה בנט לקדם מבצע אנטיגן נוסף במערכת החינוך לאחר חופשת החנוכה, וכן הנחה להמשיך לקדם את מבצע ההסברה הארצי במטרה להגדיל את היקפי ההתחסנות, ולמקדו בשני קהלי יעד עיקריים: ילדים בגילאי 5-11, ואנשים שטרם קיבלו את החיסון השלישי, בדגש על בני נוער.

כמו כן, הוחלט להאריך את התקנות המיישמות את מתווה התו הירוק ומגבלות התפוסה בחללים סגורים בשבועיים נוספים, בכפוף לאישור ועדת החוקה של הכנסת. עוד הוחלט, כי בשלב זה יימשך המצב הקיים ולא צפויות הקלות או החמרות בהנחיות הקורונה.

בדיון השתתפו שר הבריאות, שר החוץ, שרת החינוך, שרת הפנים, שר המשפטים, השר לביטחון פנים, שר השיכון והבינוי, שר התרבות והספורט, השרה לשיוויון חברתי, שר התיירות, שר במשרד האוצר, שרת החדשנות והמדע, יו"ר מרכז השלטון המקומי, מנכ"ל משרד רה"מ, מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל משרד הבט"פ, ממונה הקורונה, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, המשנה לראש המל"ל, מפקד פיקוד העורף, הממונה על ההתגוננות במשרד הביטחון, וגורמי מקצוע נוספים.

קבינט הקורונה
קבינט הקורונה | צילום: מרק ישראל סלם

"יצאנו היום לדרך עם מבצע חיסוני הילדים. יש בעולם כ-3 מיליון ילדים שהתחסנו. מאד חשוב שניתן רוח גבית למהלך הזה. אין כרגע מרכיבים של לחץ דרך תמריצים או תווים ירוקים. אנחנו פשוט עושים קמפיין הסברה שעיקרו שקיפות. מסבירים שהחיסונים בטוחים, שהסיכונים לתופעות כמו דלקת בלב היא יותר גבוהה בילדים חולי קורונה מילדים מחוסני קורונה".

נפתלי בנט ויאיר לפיד בישיבת הממשלה
נפתלי בנט ויאיר לפיד בישיבת הממשלה | צילום: מרק ישראל סלם

בהמשך התייחס הפרויקטור למבצע חיסוני הילדים: "החיסונים הגיעו כבר לקופות החולים, חלק התחילו לחסן כבר אתמול. אנחנו מדברים על חיסון בעיקר דרך קופות חולים, מרכזי בריאות הילד, יש פריסה רחבה גם אחר הצהריים. אם יש בעיות נגישות אנחנו מפעילים ניידות חיסונים עם השלטון המקומי.

הוא הוסיף: "נערכים גם לאפשרות של חיסונים בבתי ספר, יש יותר מ-3,000 נאמני קורונה בבתי ספר יסודיים. בהמשך על אירועי חנוכה, עם ניידות חיסונים. יש מאמץ הסברה לאומי. התחלואה בדרך כלל קלה אצל ילדים אבל יש סיכון לונג-קוביד. ננגיש, וניתן להורים לקבל החלטה מושכלת שנקווה שתהיה חיובית. החיסון בטוח, בארצות הברית נותנים את החיסון. אנחנו בעד חזרה לשגרה".

בנט: "אחד הדברים שמצאתי שמאד מרגיעים הורים זה שקיפות. דבר שני הנתון שחיסוני הילדים הם עם שליש מהכמות של חיסוני המבוגרים. זה נתון קטן שעוזר לשכנע הורים שמהססים. ותופעות הלוואי בעניין דלקת בלב זה הרבה יותר שכיח בקרב ילדים חוליי קורונה לעומת מחוסני קורונה. אני ממש מבקש שכל אחד ייתן דוגמה אישית. לדבר בנחת וברוגע. אני חושב שבגישת הסברה רכה נצליח לשכנע הורים לחסן את ילדיהם".

ד''ר שרון אלרעי-פרייס
ד''ר שרון אלרעי-פרייס | צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

"יש הרבה אמירות שהקורונה לא מחלת ילדים וכו'. ראינו את השיעור הכי נמוך של תחלואה בילדים בגילאי 16-18 שיותר מהם התחסנו. מחלה חריפה – רוב הילדים עוברים באופן קל, אבל עדיין יכולים להיות מקרים קשים. וגם בילדים בריאים, מנתונים חלקיים – אנחנו יודעים שיש ילדים בריאים שנפטרו מתופעות שקורות אחרי התחלואה האקוטית".

"לונג קוביד זה הדבר הנוסף שאנחנו חוששים ממנו. ילדים שלאורך חודשים מתלוננים על בעיית שינה, נשימה, תפקוד, מפרקים, בין 1.8% ל-4.6% מהילדים שחלו בקורונה, תלוי בגיל. גם אם נגיד שיש הטיות, בהרבה מפקדים אחרים שנעשים, גם אם נניח שרק אחוז אחד מהילדים עם לונג קוביד, זה עדיין אומר יותר מ-5,000 ילדים שנשארים עם שארית תחלואה להמשך. התחלואה האקוטית והקלה לא אומרת שלא יכולים להיות סיבוכים אפילו יותר ממושכים שנים אחר כך. יש עדויות שהוירוס הזה נכנס למוח ומשפיע עליו, איבוד של טעם וריח זה עדות להשפעה על המוח".

"בינתיים ממליצים לתת חיסונים לילדים. אנחנו מחסנים למחלות אחרות ביחס של הרבה פחות מקרי תמותה, היום אנחנו יודעים שיותר מ-3 מיליון ילדים חוסנו בארה"ב במנה ראשונה. מי שמחוסן פחות מדבק. הוא פחות נדבק בעצמו, וגם אם נדבק כמחוסן הסיכוי להדביק אחרים נמוך ב-60%. מבינה החשש בילדים 6-11 - בגילאי 12-15 נמצאו פחות מקרים של מיוקרדיטיס במתחסנים בהשוואה לבני 16-18 ולמתחסנים עד גיל 30".

"שינויים במחזור היא תופעה שכיחה עם מגוון סיבות שלא מדווחות למשרד הבריאות, לא ניתן לקבוע אם זה קורה יותר מבדרך כלל ולא נמצא קשר בוודאות לחיסון. זה מאד שכיח ויכול לקרות מהמון דברים כמו לחץ, אנחנו משבוע הבא נאסוף את המידע הזה. הגניקולוגים אומרים שזה זניח. אין השפעה של החיסון על הפוריות, להבדיל יש מקורות על כך שהתחלואה עלולה לפגוע בפוריות גם בנשים וגם בגברים.  אנחנו קשובים לרחשי הציבור על שינויים במחזור.

ניצן הורוביץ
ניצן הורוביץ | צילום: אבשלום ששוני

"לגבי ההנחיות, אין מקום לשינוי הנחיות אלא בעיקר אכיפה יותר הדוקה, עיקר של תו ירוק, ואין מקום להגבלות, אנחנו לא בסיטואציה כזאת. לא הקלות ולא החמרה, פשוט אכיפה. חייבת להיות הקפדה על תו ירוק באירועי חנוכה שעלולים לגרום להדבקה.

אנחנו מקבלים פניות מכל העולם ביחס לנתוני הבוסטר. כל המדינות יעשו את מה שאנחנו עשינו לפני 3-4 חודשים. הם גם יעברו מהר משכבת גיל אחת לשנייה כי הנתונים שלנו מאד ברורים וחדים, שהבוסטר לכל שכבות הגיל זה הדבר הנכון, אצלנו זה עובד מצוין ואני מאמין שכך יעשו גם באירופה בעקבותינו. הפייק ניוז גורם נזק וזו בעיה. לצערי התפוצה ברשתות החברתיות היא עצומה. זה בסדר שיש שאלות אבל צריך להבחין בינם לבין פייק ניוז".

"יש בדיקת תו ירוק באוהלים מחוץ למתחם ההופעות למקרה שצריך בגשם לבדוק. סיכמנו על כריזה להזכיר את המסכות. יש הסכמה להעמיד ניידות חיסונים בכניסה למתחמים. הם העלו שעדיף לחסן בסוף האירוע ולא לפני. גם נקרין סרטון של קמפיין עידוד חיסונים. יש מערכות סינון אוויר מתקדמות וגם יפתחו את כל הפתחים. יש שיתוף פעולה מדהים ויוצא דופן".

בנט המשיך: "יש לנו מיליון אנטיגנים, בהיעדר בדיקה כזאת הילדים הולכים לבית ספר ככה או ככה. אני מנחה אותך אדרי שהחזרה מחופשת החנוכה תהיה מבצע מלא של אנטיגן ביממה שלפני החזרה בנוהל הרגיל. ואני מבקש משרון ליווי מקצועי. לגבי מופעי חנוכה, זה לא נטול סיכונים אבל אנחנו הולכים על תו ירוק. מבקש ממשרד התרבות להורות, מבחן התוצאה זה מה שיקבע. אם נראה באירוע כלשהו הדבקה משמעותית, נגלה דרך המפקדה הידבקות משמעותית אני אומר כאן ועכשיו, נסגור את אותה הפקה. אם נגלה ש-200 או 70 ילדים נדבקו אני סוגר את זה. הכוונות לא מעניינות. במבחן התוצאה אם יש מוקד הדבקה המוני ייסגר, מקווה שלא נגיע לזה".

במהלך הישיבה פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן הציג לשרים את תמונת מצב התחלואה, ממנה עולה כי שינוי המגמה במקדם ההדבקה תואם את שינוי המגמה ברמת חיסוניות האוכלוסייה, שהחלה לרדת בתחילת חודש נובמבר. הוא הזהיר כי אם לא נחסן עוד אנשים, רמת החיסוניות תמשיך לדעוך בחודשים הקרובים.

לפי פרופ' סגל, הסיבות לעלייה במקדם הן בעיקר ירידה בהקפדה על ההנחיות, גידול בהדבקות בקרב ילדים ותחילת מגמת דעיכה בחיסוניות הכללית. הוא ממליץ להעלות את רמת החיסוניות בעזרה חיסון שליש מהילדים בני 5-11 וחיסון מחצית מאוכלוסיית הלא מחוסנים - כ600 אלף איש, 24% מהמאומתים. בנוסף ציין סגל כי ייתכן שהחלה ירידה מסוימת בהגנה שמעניקה מנת הדחף וכי יש לעקוב אחר הדבר.

סגל הדגיש: "יש התאמה בין רמת החיסוניות למקדם ההדבקה שהתחיל לעלות. הסיבות:- ירידה בהקפדה על הנחיות- חצי מהמאומתים הם גילאי 12 ומטה - גם יכול להיות שזה נובע מתחילת דעיכה בחיסונים. לפי החישוב שלי אםן מדברים על כמיליון ילדים, גם אם נחסן שליש מהם, זה יוריד את מקדם ההדבקה בצורה מאד משמעותית. יש לנו 1.1 מיליון אנשים זכאים לבוסטר וצריך להגיע אליהם כי הם כבר כן לקחו חיסון. אין לנו עוד נתונים אבל אולי התחילה ירידה באפקטיביות של הבוסטר".

מהדוח עולה תמונה ברורה לפיה חלה עלייה חדה ברמת התחלואה בקרב ילדים. ייתכן שהעלייה נובעת כתוצאה מהדבקה מוגברת בבתי הספר, והחוקרים מציינים שיש לבחון את אירועי ההדבקה. הם מציינים כי קיים מחסור בנתונים שאינו מאפשר לנתח את סיבות השורש להדבקה המוגברת.

תגיות:
נחמן אש
/
קבינט הקורונה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף