בפתח דבריו הסביר פרופ' לוי כי "החיסון מונע את התחלואה הקשה ומקטין את ההידבקות, כאשר הכדורים מונעים את התחלואה הקשה בקרב מי שחלה בקורונה. אנחנו שמחים, כי הכדורים האלו ניתנים תוך חמישה ימים מרגע הלקות במחלה, במידה והיא אינה קשה, הם עוזרים במנגנון שמונע מהנגיף להתרבות בגוף האדם. בסופו של דבר המחלה נגרמת מהתרבות הנגיף בגוף האדם וגורמת לתגובה דלקתית שפוגעת בצורה קשה בריאות ובנשימה".
"האומיקרון לא חומק מהכדורים של פייזר", הוסיף. "התשלובת של החיסון, היה והתחסנו בבוסטר, ומכאן החשיבות העצומה, יחד עם הכדור שמונע את ההתרבות בגוף האדם, זה כרגע הדבר שגורם לנו שמחה ואופטימיות".
בהמשך, נשאל האם ישנו חשש מהיכולת של הבדיקות המהירות לאתר את הזן החדש, כאשר התרופה החדשה צריכה להינתן בתוך חמישה ימים, והשיב: "התרופה הזו לא ספציפית נגד ה"אומיקרון", היא נגד נגיף הקורונה. לא צריך לחכות לריצוף כדי לדעת שזה ה"אומיקרון", ואז לתת את את התרופה, כי אז באמת יהיה מאוחר. ברגע שיש PCR חיובי, ישנה דרך מיידית לשים את הבדיקה בתוך ערכת ה-PCR שיותר ספציפית לגבי ה"אומיקרון" ולזהות אותו".
"הקופות מתארגנות כיצד לשנע את התרופה לקרב החולים שנמצאים בביתם מבודדים ושהוכחו כחולים. הדבר הזה מאוד יעזור, אבל אני לא יכול להתחייב שזה יגיע לכל חולה תוך חמישה ימים, אבל זה יגיע לרבים בטח שיותר מאשר הגיע לפני שהייתה את התרופה", הוסיף.
"התלהבנו לפני זמן לא ארוך מהנוגדנים שנתנו דרך הוריד. התרופה הראשונה הייתה צריכה להינתן דרך בית חולים וזה היה פחות נוח מאשר כדורים דרך הפה שניתן לקחת אותם בבית. נראה על פי הניסויים, לפחות של חברת פייזר, שב־90 אחוז זה מגן מפני התפתחות מחלה קשה. לגבי הערכות לבדיקה המהירה - בדקנו את זה רבות, גם כשהייתי מנכ"ל, מידת הדיוק שלהם פחותה מבדיקת PCR".
"ההחלטה לעשות את הבדיקה הזו נובעת לא רק משיקולים בריאותיים, כי אין תחליף לPCR, היא גם נובעת משיקולים כלכליים כדי לנסות לשחרר כמה שיותר מהר אנשים מחובת הבידוד. לכן הבידוד התקצר עד כמעט נעלם, אבל לא מסתמכים על הבדיקה כדי להכניס אדם לקטגוריה של מאומת אלא אם הוא עשה בדיקת PCR שהוכיח שהוא מאומת", סיכם.
התרעות פיקוד העורף