משברים כלכליים רבים התרחשו בעולם משחר ההיסטוריה. חלקם היו בעלי השפעה מקומית, חלקם בעלי השפעה אזורית ואחרים בעלי השפעה עולמית. הגורמים למשברים כלכליים אלו היו מגוונים: יש שהיו קשורים לערך המטבע המקומי, אחרים נגרמו כתוצאה ממפולת בערך נכסי הנדל"ן או בשוקי ההון. המשותף למשברים אלו הוא שניתן היה לגבש מולם כלי מדיניות אפקטיביים ברובם, כדוגמת הרחבה פיסקלית ו/או הרחבה מוניטרית, במטרה להמריץ את השווקים ולאושש את הכלכלות.
משבר הקורונה המתרגש כיום בעולם שונה באופיו ובעוצמתו, דבר המקשה על מציאת דרכים להתמודד עם השלכותיו הכלכליות ההרסניות. משבר זה משפיע במקביל על אורחות החיים כולם. החשש מפני הידבקות במחלה ואובדן חיים גדול יותר מכל חשש כלכלי שהוא. לפיכך, קובעי המדיניות במדינות העולם נאלצים לפעול לבידוד האזרחים, ולקבוע תקנות וכללים למניעת או להגבלת אינטראקציות בין־אישיות, העלולות להגביר את ההדבקה. זאת, ללא התחשבות בהשלכות מהלכים אלו על הפעילות הכלכלית במשק.
השלכות מהלכים אלו הרסניות לכלכלה, שמושתתת על אינטראקציות בין־ אישיות ועסקיות. כאשר ענף התעופה משותק, תעשיית התיירות כולה מנוטרלת, מפעלי הייצור בסין מושבתים - חברות ועסקים רבים בעולם נפגעים כתוצאה ממחסור בחלפים, בחלקי ייצור ובמוצרים מוגמרים. כאשר אלפי אזרחים מופנים לבידוד ביתי - התפוקה במשק כולו נפגעת. כאשר החשש מפני הידבקות גובר - מתחמי הבילוי והבידור שוממים. כאשר החברות והעסקים מפחיתים פעילות - הם סופגים הפסדים כלכלים מוחשיים ומיידיים ונאלצים לפטר עובדים, לצמצם פעילות ואף להיסגר. שוק ההון מושפע, כידוע, מתחושות של ציפיות וחששות.
לכן, כאשר משבר עולמי החל מתפשט, מתחיל גל של ירידות בשווקים, שמקורם בחששות להפסדים עתידיים לחברות וציפיות לירידת שערי מניותיהן. בצד התרחבות תחושת הפחד בשווקים, שבכוחה בלבד להוביל לנפילות בשוקי ההון, גורם המשבר הנוכחי להפסדים בפועל לחברות ולעסקים רבים, הפסדים שיקשו עליהם להשתקם בחלוף המשבר. מציאות זו משולה לגל צונאמי ענק שהולך וכובש שטחי יבשה רבים ומחריבם עד דק, ואילו שיקומם, אם בכלל, ידרוש זמן רב מאוד.
הכותב הוא חוקר מדיניות ציבורית וכלכלה פוליטית, המחלקה ללימודי המזרח התיכון – מדע המדינה, אוניברסיטת אריאל.