בהלת הקורונה ממשיכה להכות בבורסה, שרשמה אתמול את אחד הימים השחורים בתולדותיה. כשעתיים לפני נעילת המסחר צנח מדד ת"א 35 ביותר מ־8% ומדד ת"א 125 ב־8.4%. ולא שמעבר לים המצב טוב יותר: המסחר בוול סטריט נפתח אתמול בירידות שערים חדות של 7% ויותר.

האירוע, שמשול לרעידת אדמה בעוצמה 8 בסולם ריכטר, אילץ את הנהלות הבורסות בתל אביב ובנאסד"ק להפעיל את מנגנוני הפסקת המסחר האוטומטיים. במילה אחת, ניתן לתאר את המצב כהיסטריה. ובשתי מילים - היסטריה מוחלטת.

 לקראת סיום המסחר בבורסה המקומית התמתנו במקצת הירידות. מדד מניות ת"א 35 ירד ב־6.53% ות"א 125 ירד ב־6.63% . המדדים המובילים בוול סטריט ירדו בשעות הערב המאוחרות בכ־8%. היום לא יתקיים מסחר בבורסה בגלל פורים. פסק הזמן יאפשר לסוחרים חשבון נפש. לא אופתע אם בסיומו מגמת המסחר מחר תשתנה.

הברוקרים הוותיקים בבורסה ממשילים את מצבה לאדם שנכנס לשחות: בתקופות השפל ניתן לגלות אם הוא נכנס למים בלי מכנסיים. הנמשל קשור לחוכמת ההישרדות בבורסה: אלה שהימרו ולא השכילו להצטייד בלבוש פיננסי נחשפו במלוא חדלונם בתקופות שפל.

הבורסה לני''ע בת''א (צילום: אבשלום ששוני)הבורסה לני''ע בת''א (צילום: אבשלום ששוני)

 לעומתם, אלה שהצטיידו במזומנים יכולים לנצל את הפאניקה וללקט סחורה פיננסית במחירי סוף הקורונה. בבוא העת הם יתוגמלו על כך - ובענק. הריבית היא אפסית. אין מה לעשות עם הכסף והיום, יותר מתמיד, המזומן הוא המלך.
 הקשר הכלכלי המיידי לירידות הם דיווחים לבורסה על הרעה מהותית במצבן העסקי של החברות. מדובר בעיקר בחברות התעופה, המלונאות והתיירות. כל זה כרוך בפיטורים שיצאו לדרך ואפשרות לירידה של 0.7% בצמיחה.

המלונאי דוד פתאל, שחזר מגרמניה היישר לבידוד, נאלץ לשגר אזהרת רווח על פגיעה מהותית במלונות פתאל. כנ"ל גם מלונות דן ורשתות נוספות. אל־על שיגרה אזהרת רווח. סוכנויות הנסיעות בצרות. בעיה קשה יש לחברות האנרגיה ובראשן "דלק", שספגו מכה קשה עקב צניחה מחירי הנפט.

 ניירות הערך שלהן נחתכו בעשרות אחוזים. יש שניצלו את האירוע לשמחה לאידו של יצחק תשובה, אחרון הטייקונים, וכבר מיהרו לשלוח אותו להסדר חוב. הציבור מדיר את רגליו מהקניונים ואת המכה הקשה סופגות בעיקר רשתות האופנה.

אלא שכמו ברעידות אדמה, יש גם רעידות משנה. הגל השני של הקריסה הגיע מאותן חברות החשופות לשוק ההון ולבורסה. המדובר בראש ובראשונה בחברות הביטוח, בבנקים ובבתי ההשקעות. אליהם מצטרפות גם שאר החברות.
ניתן להבין את השיקול במכירת חיסול של מניות, המייצגות חברות שמכירותיהן או רווחיותן ייפגעו קשות. 

אלא שלשיקולי הכלכלה מצטרף החיידק הפסיכולוגי של פחד מהלא־נודע. יש משקיעים ששונאים לחיות במצבי חוסר ודאות והדבר הראשון שהם עושים זה לברוח מאזור הסכנה. כלומר, למכור. וזה לא תמיד רציונלי.כברוקר בעברי הרחוק אני זוכר היטב את מפולת המניות בינואר 1983, באוקטובר 1983 (מניות הבנקים), ב־1994, ב־1997, ב־2002, ב־2006 וכמובן ב־2008. בכל המקרים הללו המניות נחתכו בעשרות אחוזים. אלא שתוך ימים (מלחמת לבנון השנייה), חודשים ספורים (2008) ושנה־שנתיים (1983 ו־1994) - הן זינקו חזרה ופיצו בענק.

התסריט חוזר על עצמו ואין סיבה שבהלת הקורונה תכתוב אותו מחדש. מי שממהר למכור בפאניקה, מפסיד בענק, משום שאת עיתוי החזרה לבורסה לא ניתן אף פעם לתזמן במדויק.

הפאניקה הנוכחית לא נובעת ממצב של מלחמה וגם לא מבועה שהתנפחה, אלא מווירוס הקורונה, שחומרת השלכותיו הכלכליות אינה ידועה. אין ספק שבדקות אלה ממש יושבים מיטב החוקרים במיטב המעבדות כדי לאתר חיסון לנגיף, והפיתרון יגיע - הרבה יותר מהר ממציאת חיסון לאיידס.

ברגע שזה יקרה, או שנדע שאנחנו בדרך לשם, המניות בבורסה לא יעלו ולא יזנקו - אלא יטוסו. לא אתפלא אם במקרה זה הבורסה תזנק בתוך יום אחד ביותר מ־10%. לאלה שלא יהיו בפנים זה יהיה מאוחר מדי ולכן - רק המעז מרוויח.

ואפילו גם אם לא יימצא החיסון בטווח המיידי, בטווח הארוך העולם הכלכלי ילמד בסופו של דבר לחיות עם הנגיף. אחוזים בודדים ימותו, אבל מרבית האוכלוסייה תשרוד והקורונה תחזור להיות מחלה כמו שפעת או כל מחלה ויראלית אחרת. בבנק ישראל מעריכים שזה יקרה עד יוני השנה.

למי שרוצה להרוויח, אסור לחכות עד שזה יקרה. זה הזמן שמנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים יחשבו מחוץ לקופסה. הם חייבים להוכיח שהם אינם עדר המופעל בטייס אוטומטי. אם הם ינצלו את המפולת לקניית מניות ולא רק שימורים בסופרמרקטים, הם יתגמלו את עמיתיהם בתשואות משופרות.

 עד היום שמענו שלגופים המוסדיים יש עשרות מיליארדים פנויים להשקעה, ואין מה לעשות עם הכסף. לכן, הם נאלצו לחפש נדל"ן בחו"ל. אז הנה ההזדמנות המצוינת לעשות משהו עם עודפי המזומנים. בעצם, כל מי שמעוניין להשתתף בהימור מחושב, מוזמן לבחון השקעה במניות של גופים שגם בתסריט הגרוע ביותר לא יקרסו. שתי דוגמאות בלבד: מניות הבנקים או מניות חברות הביטוח. 

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, כינס אתמול את מנהלי הבנקים ובסיום הפגישה פרסם את ההודעה הבאה: "המערכת הבנקאית חסונה, וחיוני שהבנקים יידעו למצוא את האיזון בין מדיניות אשראי אחראית לבין צרכי המימון של המשק". אם כך, הגופים הפיננסיים מצוידים בכרית ביטחון שאמורה לחסן אותם מקריסה אפשרית. 

ולסיום, לפסימיים שבנינו מומלץ להעדיף מדי פעם מבט גם על מחצית הכוס המלאה: מחירי הנפט היורדים מבטיחים שבנזין יוזל בסוף החודש ביותר מ־10 אגורות לליטר. הדולר משתקם והשער היציג חצה לראשונה מאז תחילת 2020 את רף ה־3.5 שקלים. האירו טס לשמיים, וזאת בשורה מצוינת לתעשיינים. מחירי החופשה בירידה, וכבר לא קונים מכל הבא ליד באתרי הקניות עלי אקספרס ודומיהם. גם הפקקים בכבישים כבר לא מה שהיו פעם.