בר אנדן ובן זוגה יצאו לטיול של אחרי צבא בדרום אמריקה. לא היה להם מושג שבן רגע יהפוך העולם לזירה של מגיפה קטלנית ולא מוכרת הגובה קורבנות רבים. השניים עלו על ספינה לכיוון אנטרקטיקה, אך במהרה הבינו כי עליהם לחזור ארצה. השיט היה עתיד להסתיים בארגנטינה אך בשל משבר הנגיף שלטונות ארגנטינה סירבו להכניס אותם. כעת, הם שוהים מול חופי אורוגוואי, מנסים לעגון ולהגיע לישראל. אנדן סיפרה בתוכניתם של אילה חסון וגולן יוכפז  ב-103FMעל התחושות הקשות ועל החלום לחזור הביתה שמתנפץ פעם אחר פעם.

מה שלומכם?
"אנחנו בסדר, מנסים להישאר חזקים במצב של הרע. מאוד קשה לנו האי וודאות וההרגשה שאולי לא נצליח להגיע הביתה".

איפה אתם עכשיו?
"אנחנו נמצאים על הספינה, שם אנחנו נמצאים כבר שלושה שבועות. מחכים לשמוע עדכונים ולהבין האם משהו יכול להתקדם בקרוב".

איך מצב הרוח?
"היו כמה ימים שבהם היינו בבידוד מוחלט בתוך הספינה בחדרים שלנו ולא יכולנו לצאת. עכשיו בגלל שאין אף אחד שמרגיש לא טוב על הספינה, אנחנו יכולים לצאת לנשום אוויר בחוץ מדי פעם, אבל אוכלים את כל הארוחות שלנו בחדר".

בעצם לפני כחודש יצאתם לטיול לאנטרקטיקה, נכון?
"יצאנו לטיול הזה כחלק מטיול גדול שעשינו בדרום אמריקה. החלום הגדול של שנינו היה להצליח לצאת לשיט הזה לאנטרקטיקה. כמובן שלא דמיינו שזה מה שיקרה בסופו של דבר ושהעולם ישתנה עד כדי כך בזמן שהיינו כאן. בכל השבועיים הראשונים שטיילנו פה לא ידענו שהמצב בעולם החמיר עד כדי כך. כמובן שידענו לפני שיש קורונה ושהמצב באסיה מחמיר במהרה, אבל מה שהכרנו בדרום אמריקה זה שהיו כמה מקרים בודדים ממש. היינו יותר מודאגים מהתוצאות של הבחירות בשלב הזה מאשר מה התפתח עם הקורונה, לא שיערנו בכלל שזה יגיע לממדים כאלה. מאותו רגע שהבנו שהמצב השתנה ושאנחנו צריכים להצליח להגיע לחוף, נכנסנו לסערה של אי ודאות, של דברים שמשתנים כל רגע, של לא לדעת אם נצליח לעגון ואם יקבלו אותנו".

הייתם אמורים לעגון בארגנטינה והיא סגרה את שעריה בפניכם וגם מדינות אחרות לא מוכנות להכניס את הספינה?
"ניסינו להגיע לארגנטינה שמשם יצאנו ושם היה אמור להסתיים השיט. ניסינו להגיע לשלוש ערים ובעצם קיבלנו דחייה מעיר אחרי עיר, כשבסופו של דבר קיבלנו דחייה מבואנוס איירס שהייתה התקווה האחרונה שלנו. היה לנו תאריך שהיינו אמורים לעגון שם וכרטיסי טיסה חזרה לארץ ובעצם הסירוב מבואנוס איירס היה סירוב כללי להיכנס לארגנטינה, אז זה גזל את התקווה שהייתה לנו. מאז אנחנו מנסים למצוא מדינה אחרת שתסכים לקבל אותנו".

איפה אתם ברגע זה?
"אנחנו עכשיו עוגנים מול חופי אורוגוואי ומחכים לאישור להיכנס לנמל כדי שבעצם נוכל להתחיל את התהליך של לרדת מהספינה ולעלות על טיסות".

מה תעשו הלאה?
אין לנו צפי כרגע. בספינה לא יודעים מתי הדבר הזה אמור להתקדם, ממשלת אורוגוואי עוד לא נתנה תשובה ועוד לא הצליחה לגבש נוהל ברור לגבי מה עושים עם הנושאים של ה'קרוז'. אני לא אשקר שקשה להישאר אופטימיים כשכל פעם אנחנו רואים אופציה שהיא התקווה האחרונה שלנו וכל פעם היא נגוזה מול עינינו. אבל, אנחנו מנסים להיות חזקים ולהאמין שנצליח להגיע הביתה בסוף. ברור לנו שהרבה כוחות מאוד חזקים מעורבים ומנסים לעזור לנו, להביא אותנו הביתה, אז אנחנו מנסים להישאר חזקים ואופטימיים ולהאמין שבסוף נצליח".

עם מי אתם בקשר?
"אנחנו בקשר שוטף עם השגרירות באורוגוואי שחשוב לה מאוד לשקף לנו את המצב ולעזור לנו במה שהיא יכולה. במקביל, אנחנו מקבלים עדכונים על מאמצים שנעשים כדי להשיב ישראלים בטיסות מכל מיני יעדים בדרום אמריקה. כרגע הבעיה הכי גדולה שלנו היא באמת שאנחנו לא מצליחים לרדת מהספינה, אז אנחנו צריכים שיופעל כמה שיותר לחץ על ממשלת אורוגוואי כדי שיתנו לנו לרדת מכאן".

אין שום חשש שאתם או מישהו מספינה נדבק?
"לא, יצאנו כולנו ביחד מארגנטינה לפני שלושה שבועות, ווידאו שכל מי שעלה על השיט לא שהה במדינות נגועות קורונה ב-14 יום לפני. כמובן שאין לנו כאן בדיקות שיכולות להוכיח באופן חד משמעי שאין חולה קורונה, אבל הסיכוי לכך הוא אפסי. נכון לעכשיו, אף אחד לא מרגיש לא טוב, מודדים לנו חום כל יום כדי לוודא שכולם בסדר".

הרבה בריאות ושימצא פתרון. נמשיך לעמוד אתכם בקשר.
"תודה רבה על כל מה שאתם עושים בשבילנו, אנחנו יודעים שאתם רוצים לראות אותנו חזרה בבית ותאמינו לנו שאנחנו רוצים לא פחות".

קורונה - שאלות ותשובות