בסוף חודש אוקטובר הודיעה אסטרהזנקה כי החיסון שלה מצליח לייצר הגנה מפני הנגיף בקרב צעירים ובני הגיל השלישי. על פי החברה הבריטית, החיסון נמצא כעת בשלב השלישי של הניסויים הקליניים והוא מפתח נוגדנים ותאי T בקרב מטופלים מבוגרים, אחת מקבוצות הסיכון המרכזיות, וכמעט שאינו מעורר תופעות לוואי. זאת בהמשך להודעה מיולי האחרון כי החיסון מייצר יותר "תגובות חיסוניות" בקרב בוגרים בריאים בגילאים 18 עד 55.
אותה מטרה - שיטות שונות
השיטה בה פועלים החיסונים של פייזר ומודרנה מבוססת על הזרקה לגוף של חומר גנטי שגורם לתאים עצמם לייצר את החלבון שדומה לרכיב של וירוס הקורונה שרוצים לנטרל. למעשה, בשיטה זו הגוף הופך למעין מפעל חיסונים והייתרון בה שהוא קל יותר לפתח חיסונים כך ולהגיע לניסויים קליניים מהר יותר. עם זאת, מדובר בטכנולוגיה חדשה שעד כה לא הביאה לחיסון.
שיטה נוספת של חיסונים, שבה בחרו מספר חברות, היא שיטת החיסון המומת. מדובר על חיסון שמכיל חלקיקים של הנגיף וגודל בתרבית ואיבדו את היכולת שלהם לגרום למחלה. במצב כזה, הפתוגנים של הנגיף שומרים על חלק מיכולתם להיות מזוהים על ידי המערכת החיסונית ולגרום לתגובה חיסונית. חיסונים כאלה זקוקים לתגבור כדי לחזקת את התגובה החיסונית.
החיסון לקורונה שמפתחת ישראל משתמש בשיטה אחרת. הוא מורכב מנגיף הסטומטיטיס וזיקולרי, VSV, השייך למשפחת וירוסים שגורמים למחלות בבעלי חיים, אך נדיר שהוא פוגע בבני אדם., מה שהופך אותו ליעיל לייצור חיסונים חיסונים רבים. בתהליך הייצור, משנים את חלבון VSV-G הנמצא בנגיף ה-VSV, והוא חשוב ליכולת הפגיעה של הנגיף. כך הופך נגיף ה-VSV למעין נשא של חלקיקי וירוסים אחרים ולמעשה גורם לגוף לחשוב שהוא נגיף אמיתי שיש לייצר נוגדנים נגדו שיגנו על הגוף במקרה של הדבקת אמת.
מה שעשו במכון הביולוגי זה להוציא את חלבון ה-VSV-G ולשים במקומו את חלבון S מנגיף הקורונה. כך הגוף יחשוב שהוא מותקף על ידי הווירוס האמיתי וייצר נוגדנים מבלי להידבק במחלה באמת.
התרעות פיקוד העורף