החסינות מפני נגיף הקורונה עשויה להישאר בגוף מספר שנים - כך גילה מחקר חדש שבדק דגימות דם מחולי קורונה שהחלימו, שהעידו על תגובה חיסונית עוצמתית לאורך זמן. אלו התוצאות המעודדות ביותר שעלו עד כה לשאלה שהטילה צל כבד על כל החיסונים לנגיף שמפותחים ברחבי העולם. 

חיסון חברת מודרנה לקורונה (קרדיט: רויטרס)

המחקר פורסם באינטרנט, לפני שעבר ביקורת עמיתים ומבלי שפורסם בכתב עת מדעי. אך זהו המחקר המקיף והארוך ביותר שבדק את הזיכרון החיסוני לנגיף הקורונה עד כה. הנתונים החדשים מראים כי שמונה חודשים לאחר ההדבקה, לרוב האנשים שהחלימו יש מספיק תאי חיסון כדי להדוף את הנגיף ולמנוע מחלה. למרבה השמחה, קצב ירידה איטי בטווח הקצר מעיד שתאים חיסוניים אלו עשויים להישאר בגוף עוד זמן רב מאוד.

הממצאים המעודדים יכולים להעניק הקלה למומחים שחששו שהחסינות לנגיף עשויה להיות קצרת מועד, וכי ייתכן שיהיה צורך לחסן את האוכלוסייה שוב ושוב כדי לשמור על השליטה במגפה. "זיכרון חיסוני ברמה הזו ככל הנראה תמנע מהרוב המכריע של האנשים לחלות באופן קשה שיצריך אשפוז במשך שנים רבות", אמר שיין קרוטי, וירולוג במכון לה-ג'ולה לאימונולוגיה שהוביל את המחקר החדש.

ממצאי המחקר האלו מתיישבים עם תוצאות מחקר אחר מהזמן האחרון, שמצא כי חולי SARS שהחלימו עדיין מחזיקים בכמות גדולה של תאים חיסוניים - 17 שנים לאחר שהחלימו מהנגיף, שגם הוא שייך למשפחת הקורונה. הם גם עולים בקנה אחד עם עדויות מעודדות שהגיעו ממעבדות אחרות. חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון, בראשות האימונולוגית מריון פפר, כבר הראו כי תאי זיכרון חיסוני מסוימים שנוצרו בעקבות זיהום בנגיף הקורונה נשארים בגוף לפחות שלושה חודשים. מחקר אחר מחקר שפורסם בשבוע שעבר מצא כי לאנשים שהחלימו מקוביד 19 יש תאי "הרג" טבעיים ועוצמתיים שמגנים על הגוף - גם כאשר לא ניתן לזהות נוגדנים. 

"כל המחקרים האלו מציירים בגדול את אותה התמונה - ברגע שעוברים את השבועות הקריטיים הראשונים לאחר ההידבקות בנגיף, שאר התגובה נראית קונבנציונאלית למדי", הסבירה אקיקו איוואסאקי, אימונולוגית מאוניברסיטת ייל, והוסיפה כי היא לא מופתעת מכך שהגוף מייצר תגובה חיסונית ארוכת טווח, משום ש"זה מה שאמור לקרות". ובכל זאת, תוצאות המחקר עודדו אותה: "אלו חדשות מרגשות".

בקרב חלק מהנדבקים במחקר החדש לא נצפתה חסינות לאורך זמן לאחר ההחלמה, אולי בגלל הבדלים בכמויות נגיף הקורונה אליהם נחשפו. עם זאת, חיסונים יכולים להתגבר על השונות האישית הזו, אמרה ג'ניפר גומרמן, אימונולוגית מאוניברסיטת טורונטו. "זה יעזור במיקוד התגובה, כך שלא תקבל אותו סוג של הטרוגניות שהיית רואה באוכלוסייה נגועה," אמרה.

חיסון נגד קורונה (צילום: אורן בן חקון)חיסון נגד קורונה (צילום: אורן בן חקון)

בחודשים האחרונים, דיווחים על ירידה ברמות הנוגדנים לקורונה יצרו דאגה כי החסינות לנגיף עלולה להיעלם בתוך כמה חודשים מההדבקה ולהשאיר את החולים בסכנת הידבקות חוזרת. למרות זאת, אימונולוגים רבים ציינו כי טבעי שרמות הנוגדנים יורדות ומעבר לכך - נוגדנים הם רק זרוע אחת של מערכת החיסון. למרות שיש צורך בנוגדנים בדם בכדי לחסום את הנגיף ולמנוע זיהום שני - מצב המכונה חסינות מעקרת - דווקא תאים חיסוניים ש"זוכרים" את הנגיף אחראים לעתים קרובות יותר למניעת מחלות קשות.

"חסינות מעקרת אינה תופעת נפוצה - זו לא הנורמה", הסביר אלסנדרו סט, אימונולוג במכון לה-ג'ולה ומוביל שותף במחקר. "לעתים קרובות יותר, אנשים נדבקים בפעם השנייה בפתוגן מסוים, ומערכת החיסון מזהה את הפולש ו'מכבה' במהירות את הזיהום. לווירוס הקורונה, כידוע, לוקח כמה ימים עד להופעת סימפטומים ותחילת הפגיעה בגוף, כך שלמערכת החיסון יש מספיק זמן להיכנס לפעולה. "יתכן שהמערכת החיסונית תטפל בנגיף במהירות כזו שמונעת את התסמינים - וגם את האפשרות להדביק אחרים", אמר ד"ר סט.

במסגרת המחקר השתתפו 185 גברים ונשים, בגילאי 19 עד 81, שהחלימו מקורונה. לרוב הנדבקים היו תסמינים קלים שאינם מחייבים אשפוז; רובם סיפקו רק דגימת דם אחת, אך 38 סיפקו מספר דגימות לאורך חודשים רבים. הצוות עקב אחר ארבעה מרכיבים של המערכת החיסונית: נוגדנים, תאי B שיוצרים נוגדנים נוספים לפי הצורך, ושני סוגים של תאי T, ההורגים תאים נגועים אחרים. הרעיון היה לבנות תמונה של התגובה החיסונית לאורך זמן על ידי התבוננות במרכיביה.

זהו המחקר הראשון שמתאר את התגובה החיסונית לנגיף בפירוט כזה. "אם אתה מסתכל רק על זרוע חיסונית אחת, אתה עלול להחמיץ את התמונה המלאה", הסביר ד"ר קרוטי. הוא ועמיתיו מצאו שהנוגדנים היו עמידים, עם ירידות מתונות בכמות שישה עד שמונה חודשים לאחר ההדבקה, אם כי היה הבדל פי 200 ברמות החיסוניות בקרב המשתתפים. תאי T הראו דעיכה קלה ואיטית בגוף, בעוד שתאי B גדלו במספר - ממצא לא צפוי שהחוקרים לא ממש יכולים להסביר.

קשה לנבא כמה זמן נמשכת החסינות, מכיוון שמדענים עדיין לא יודעים אילו רמות של תאי חיסון שונים נדרשים כדי להגן מפני הנגיף. אך מחקרים עד כה העלו כי אפילו מספר קטן של נוגדנים או תאי T ו- B עשוי להספיק כדי להגן על מי שהחלים.