משבר הקורונה המתרגש כיום בעולם שונה באופיו ובעוצמתו, דבר המקשה על מציאת דרכים להתמודד עם השלכותיו הכלכליות ההרסניות. משבר זה משפיע במקביל על אורחות החיים כולם. החשש מפני הידבקות במחלה ואובדן חיים גדול יותר מכל חשש כלכלי שהוא. לפיכך, קובעי המדיניות במדינות העולם נאלצים לפעול לבידוד האזרחים, ולקבוע תקנות וכללים למניעת או להגבלת אינטראקציות בין־אישיות, העלולות להגביר את ההדבקה. זאת, ללא התחשבות בהשלכות מהלכים אלו על הפעילות הכלכלית במשק.
לכן, כאשר משבר עולמי החל מתפשט, מתחיל גל של ירידות בשווקים, שמקורם בחששות להפסדים עתידיים לחברות וציפיות לירידת שערי מניותיהן. בצד התרחבות תחושת הפחד בשווקים, שבכוחה בלבד להוביל לנפילות בשוקי ההון, גורם המשבר הנוכחי להפסדים בפועל לחברות ולעסקים רבים, הפסדים שיקשו עליהם להשתקם בחלוף המשבר. מציאות זו משולה לגל צונאמי ענק שהולך וכובש שטחי יבשה רבים ומחריבם עד דק, ואילו שיקומם, אם בכלל, ידרוש זמן רב מאוד.