“בשנה האחרונה חלה עלייה משמעותית במספר האנשים שפונים לטלגרם בשביל לצרוך תרופות”, מוסיפה נ’, שמוכרת תרופות מרשם בטלגרם. “יש הרבה בקשות לכדורי שינה כי אנשים לא ישנים טוב בלילה, הרבה אנשים סובלים מחרדות קשות. יש ביקוש גבוה לתרופות כמו אטנט, ריטלין, פרקוסט, קלונקס ועוד”.
“בזמן רגיל שאינו קורונה, אנשים פונים אלינו כדי לא להיות תלויים ברופא או במרשם, בגלל הבושה שידעו שהם משתמשים בתרופות מסוימות או בגלל האדרנלין והריגוש בלעשות משהו אסור”, מסביר ר’, שמוכר אף הוא תרופות בטלגרם. “בתקופה הזו מתווספות לך עוד סיבות: אנשים מפוטרים מהעבודה, חובות נערמים ואנשים מחפשים לברוח מהמצב. בגלל הקורונה קשה להשיג תורים ויש סכנת הדבקה, בדיקות ובידודים. אז אומנם לי אתה משלם פי שלושה יותר, אבל אתה מקבל את התרופה עד הבית בלי שאף אחד ידע מזה ובלי שתסכן את עצמך או תסתבך בלהיכנס לבידוד או בלהידבק. אז למה לא?”.
ת’ הצטרפה אף היא לקהילת צרכני התרופות בטלגרם בתקופת הקורונה. “אמא שלי סובלת מכאבים עזים שהחמירו בתקופת הקורונה, ותרופות המרשם שנתן הרופא לא עוזרות”, היא מספרת. “את התרופות שכן יכולות לעזור - הרופא לא מעוניין לרשום לה, מה גם שהבירוקרטיה הרפואית בתקופה הזו היא סיוט, ולקחת אישה מבוגרת להסתובב בקופות חולים ובמרפאות יכול להיות מסוכן. אז קניתי תרופות בטלגרם בבטחה, וזה מקל על אמא שלי. אני פשוט לא יכולה לראות אותה סובלת”.
למרות המחיר
סכנה חריפה
לדברי דוד פפו, יו”ר הסתדרות הרוקחים בישראל, היעדר אכיפה מספקת הוא שמאפשר לשוק השחור של תרופות המרשם לפרוח. “מה הבעיה לשוטר להיכנס לטלגרם, לקבוע עם סוחר ולעצור אותו?”, הוא תוהה. “לא אוכפים מספיק, וזה מה שמאפשר לשוק הזה לגדול. בימים אלה התקיים דיון בוועדת השרים של הכנסת על כך שישנה עלייה משמעותית בכמות התרופות הפסיכיאטריות שנתפסו בשוק השחור”, מציין גורם ממשרד הבריאות. “התרופות האלה לא ניתנות על ידי רופא או על ידי רוקח בבית מרקחת, כך שיש סכנה כי אנחנו לא יודעים באילו תנאים התרופות נשמרו ולא יודעים מאיפה הן נרכשו, ויש סכנה חריפה של מינון יתר ותופעות לוואי.
התרעות פיקוד העורף