לכך אפשר להוסיף את העיסוק התקשורתי השוטף במשבר הבריאותי, ובעיקר את הפצת השמועות והמידע הכוזב באמצעות הרשתות החברתיות, כשלא תמיד אפשר לוודא מה נכון ומה לא, וגם הרשויות לא תמיד מספיקות לתת את המענה הנדרש לפני ששמועה מתפשטת כמו אש בשדה קוצים ומעוררת היסטריה גדולה יותר. "חדשות כזב נפוצות במהירות רבה יותר ובקלות רבה יותר מאשר נגיף הקורונה, וזה מסוכן באותה מידה", הזהיר ראש ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס אדהנום גבריאסוס, בשלב מוקדם של המשבר.
מי שיכולים להקל מעט את ההיסטריה הם אנשי המקצוע, רשויות הבריאות וחוקרי המחלות המידבקות, שנמצאים בחזית המאבק בנגיף הקורונה. הם אלה שצריכים להרגיע ולהסביר, לתת את המענה לשאלות עד כמה שניתן, וגם להוביל את הצעדים הנדרשים, מורכבים ככל שיהיו.
על הציבור והתקשורת להבין זאת, אבל גם מנהיגי המדינות צריכים להפנים. עליהם להפגין נוכחות, כי בסופו של דבר הם יושבים בראש הפירמידה. עם זאת, הם גם צריכים להקשיב למומחים, ולא רק להיות מונעים משיקולים פוליטיים או לחשוב שהם מבינים יותר טוב מכולם.
התרעות פיקוד העורף