החלק הראשון של המהדורה היה חד וברור. דפנה ליאל הדגישה את הכשלים המובנים בחוק ביסמוט והציגה בבהירות את הבלוף שבועז ביסמוט והממשלה מוכרים לנו, הפערים בחוק ההשתמטות. אין מנגנוני פיקוח אמיתיים על לומדי הישיבות, אין סנקציות אישיות בשנה וחצי הראשונות, והסנקציות שכן מופיעות בחוק כבר קיימות גם ככה כיום ללומדי הישיבות בלי שום קשר לגיוס ועוד רשימה של חארטות שהממשלה מנסה למכור לציבור. מבט קר על הדברים הציג חקיקה שמתחזה להגיונית אך בפועל מקבעת את המצב הקיים.
ואז הגיעה הכתבה שהפכה את התמונה על פיה. כתבתו של עידו סולומון, שביקר בשטח ושוחח עם מתפקדי הליכוד הבייס המעריץ, הפכה למופע כמעט אחיד של הערצה לנתניהו. נתניהו הוא "דה בסט", הוא "האלוף", "מלך", "העולם סוגד לו".
התרעות פיקוד העורף