כשהדולר שבר את רף ה־3.10 שקלים, יצואנים מכל רחבי הארץ ומכל הסקטורים מתמודדים עם אותה שאלה: איך נשרוד את זה? אבל שער הדולר הנמוך הוא רק קצה הקרחון. הוא מגיע אחרי שנתיים של מלחמה, שבהן היצואן הישראלי נדרש להיות "סופרמן" ולהישאר עם הראש מעל למים: לייצר תחת אש, לשנע סחורות בדרכים עוקפות חרם ולהתמודד עם מחסור אקוטי בעובדים.
היקף היצוא אומנם לא קרס באופן דרמטי - אבל מאחורי ההישרדות הזאת עומד מאמץ אנושי עצום. ובחו"ל? דלתות שנטרקו, לקוחות שנרתעו, סנטימנט עוין בשווקים המרכזיים שלנו באירופה ובארה"ב ותיירים שעדיין חוששים להגיע. היצואנים לא התלוננו. הם הבינו את גודל השעה ונכנסו מתחת לאלונקה. אבל היום, כשסוף־סוף הגיעה הרגיעה ונדמה שאפשר היה לנשום - מגיעה דווקא המכה הכי לא צפויה: שער החליפין. אחרי שנתיים של שחיקת רזרבות האלונקה מאיימת לקרוס. לחצו כאן לאייטם
התרעות פיקוד העורף