הטבלה אינה משקרת: כל מה שקשור למעשה הצבאי עצמו, מקבל ציון גבוה מאוד, אולי מקסימלי. כל מה שקשור למעשה המדיני, לאסטרטגיית היציאה, להסכמים שיבואו אחרי המלחמה וליום שאחרי, מקבל ציון נכשל.
ממשלה שלא מסוגלת לתכנן לימודים או תחבורה או תעופה כשהיא יודעת שהולכת לפרוץ מלחמה מהסוג הזה, ממשלה שלא מסוגלת לנהל שום דבר חוץ מאשר את הביזה של עצמה, בטח לא תתכנן מראש מטרות הגיוניות למלחמה ודרך מתוחכמת ויצירתית להשגתן. ולכן זה נגמר, כמעט תמיד, איך שזה נגמר בעזה.
שנתיים של מלחמה, מאות הרוגים, 1,200 נרצחים, ובסוף חמאס אותו חמאס, עזה אותה עזה, בתוספת קטאר וטורקיה. ואיראן, אחרי כל הטררם והפגיעות וההשמדות והסיכולים, בסוף ההישג המשמעותי ביותר של המלחמה נכון לעכשיו הוא פתיחת מצר שהיה פתוח גם לפניה.
התרעות פיקוד העורף