עד לאחרונה הזכרנו כאן לא פעם ולא פעמיים את תופעת ההגירה הנרחבת של ישראלים רבים, רובם מתחום ההייטק והסטארט־אפ, מהשקעות שנמשכו, הפניית משאבים מישראל החוצה ועד הגירה של ממש, כתוצאה מהלך רוח של מי שמאסו במצב הפוליטי והחברתי בישראל והחליטו לעזוב את הארץ. אלא שבימים שבהם ההפגנות כנגד ישראל ברחבי העולם הולכות ומתגברות, ולצדן עלייה חדה במספר האירועים האנטישמיים בעולם, ישראלים ויהודים רבים מעדיפים, למרות המלחמה שסופה לא נראה בקרוב, דווקא לשוב ארצה.
עו"ד ליאת קיסרי, ראש מחלקת לקוחות פרטיים במשרד עוה"ד ברנע ג'פה לנדה מזהה בקרב לקוחותיה מגמה נרחבת של אנשים שרוצים לשוב לישראל ולרכוש דירות למגורים. לעתים גם עבור הילדים שלהם, שלא נולדו בארץ אך חווים על בשרם את התופעות הנרחבות של האנטישמיות ומעוניינים להשתקע דווקא בישראל. קיסרי מסבירה שהמסה הגדולה מגיעה בעיקר ממדינות כמו ארה"ב, אנגליה ואוסטרליה.
"רוב לקוחותיי הם אנשים שלרובם יש עסקים בינלאומיים, ואני יכולה לומר לך שהמגמה הגורפת לעלייה ארצה הייתה עד היום בעיקר בעקבות כל מיני החלטות מקומיות באנגליה למשל, נקודתית בתקופה שבה חששו שקורבין (מנהיג מפלגת הלייבור, תומך חמאס - ט"ל) יעלה לשלטון, ועוד כהנה וכהנה אירועים ספציפיים במדינות שונות שהשפיעו על קהילות יהודיות. בחודש האחרון, ישנה התעניינות הולכת וגוברת ברכישת דירות בארץ והגדלת השקעות הנדל"ן, מה גם שמדובר בתקופה שבה השקל נחלש והדולר מתחזק. ישראל הפכה להיות מגרש משחקים מאוד מעניין עבור משקיעים, הן מבחינה ציונית להשקיע בישראל והן כתעודת ביטוח להם או לדור ההמשך".
גם אם הפיחות בשקל נבלם, וערך המטבע הישראלי שב להיות כפי שהיה לפני המלחמה, מדובר עדיין בשער חליפין משופר, למי שאוחז בדולרים, לעומת זה שהיה עד לפני שנה למשל.
"מאז החלה המלחמה אנו חווים פניות מצד יהודים המתעניינים ברכישת דירה, אם כי בשלב זה עדיין מוקדם להסיק כמה מתוכם עשויים לחתום על חוזה", מוסיף דרור תורן, מנכ"ל אמריקה ישראל מגורים. "הפעם מפתיע לראות שיהדות הגולה גם מתעניינת ברכישת דירה באזורי שיווק פחות מובנים מאליהם כמו תל אביב או ירושלים כדוגמה, אלא בפריפריה המובהקת והסיבה לכך היא שהם מעוניינים ברכישת דירה עם אופציה למגורים ולא רק כהשקעה".
"למצב הנוכחי בעולם נוספים מספר גורמי מאקרו כמו עליית הדולר והיורו אל מול השקל (רא' לעיל באותו נושא - ט"ל), השווה ערך להנחה של 10%־%15 במחיר האבסולוטי של הדירה במונחי מטבע מקומי של הרוכשים. לצד החשש לחייהם במדינות זרות, ורצונם לרכוש כאמור דירת מגורים או כפי שחלקם מגדירים אותה, דירת לך תדע, יש לרכישת דירה בישראל גם מרכיב של ציונות שכן רכישה כזו גם תורמת לכלכלה הישראלית".
רשות האוכלוסין מדווחת כי מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל שבו לישראל כ־300 אלף איש, מספר ללא מבוטל, וסביר להניח שלא סופי בהחלט, חלקם תושבים חוזרים שנסעו לרילוקיישן והחליטו לשוב, ואחרים שחיים שנים רבות מעבר לים ואף ניתקו תושבות ממדינת ישראל. אלא שסל ההטבות שמגיע לתושבים חוזרים עתיר בסעיפים קטנים, המונח תושב חוזר אינו אחיד לכל מי ששב ארצה, ובישראל כמו בישראל נדרש מעט סדר בבלגן.
רוזנצויג מסביר כי עד עשור מרגע העזיבה, יכול אדם להביע את רצונו להיות תושב חוזר. "ויש פה גם איזו שהיא גמישות. מה שכן זו צריכה להיות החלטה ברורה שמגובה בסממנים אובייקטיביים וסובייקטיביים. למה הכוונה? אם החלטת לעשות את הצעד ולשוב לישראל, תצטרך להראות שנקטת צעדים של ממש שיצביעו שאתה אכן מתכוון לעזוב, כמו שינוי עבודה, מכירת דירה, האם רשמת את הילדים שלך לבית ספר בישראל, שלחת קונטיינר הובלה וכיוצ"ב. מבחן החזרה לישראל חשוב מכיוון שישנם מקרים שבהם אנשים שוקלים לשוב, לעתים מקבלים הטבות, אך לא מבצעים את המעבר בפועל מכיוון שבסופו של דבר חבלי הקליטה מחדש אינם פשוטים".
לא רק ביטוח לאומי ומענקי מדינה, אלא גם הטבות מס רבות מגיעות לתושבים החוזרים. "חבילת ההטבות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים הורחבה במסגרת רפורמה שחוקקה לפני כ־15 שנה במסגרת תיקון 168 ונועדה לעודד עלייה וחזרה לארץ ולהקל על המעבר", מסבירה אלונה מירון, שותפה וראש חטיבת המס ב־Deloitte. "אלא שבעוד שעולים ותושבים חוזרים ותיקים זכאים לחבילת הטבות והקלות כמעט זהה לצורכי מס, חבילת ההטבות של תושבים חוזרים שונה, וכוללת בתוכה הטבות והקלות מצומצמות יותר".
על פי מירון גם כאן ישנן שתי קבוצות של תושבים חוזרים. "תושבים חוזרים הם אלה שהיו בעבר תושבי ישראל כאשר כאן נעשית הבחנה בין אלו ששבו לישראל לאחר 10 שנים רצופות לפחות של היותם תושבי חוץ, ואשר מוגדרים תושבים חוזרים ותיקים, לבין אלו ששבו לישראל לאחר שהות מחוץ לישראל של שש שנים רצופות לפחות ואשר מוגדרים תושבים חוזרים".
עיקרי חבילת הטבות לתושבים חוזרים ותיקים, כוללת בתוכה פטור ממס על כל סוגי ההכנסות שהופקו או שצמחו מחוץ לישראל למשך 10 שנים לרבות פטור מדיווח לרשויות המס במהלך התקופה.
מירון מציינת כי מכיוון שרשות המסים מכירה בעובדה שההחלטה להעתיק את מרכז החיים היא החלטה מורכבת, נקבע מנגנון שנת הסתגלות במקרים מסוימים כגון עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים. "במקרים כאלה, ניתנת האפשרות לבקש תקופת הסתגלות של שנה מיום ההגעה לישראל, ובמהלכה ימשיכו להיחשב כתושבי חוץ. את הבקשה יש להגיש תוך 90 יום מיום ההגעה לישראל, וזו תאפשר לבחור שלא להיחשב כתושב ישראל למטרות מס במהלך תקופה זו".
התרעות פיקוד העורף