הכל נשאר במשפחה

אחרי ששטפו את כבישי ישראל בקרוסאוברים חשמליים כמו MG ZS, ג'ילי גיאומטרי C, BYD אטו 3 וגם בקטגוריות הגבוהות יותר עם סקייוול, איווייז ודגמים אחרים, וכשאירופה הקלאסית על הכוונת, מתפנות היצרניות הסיניות להעמיד גם חלופות למשפחתיות ההאצ'בק הפופולריות, פולקסווגן גולף, סיאט לאון ומאזדה 3.

היום שבו החשמליות כבר עולות כמו דגמי בנזין מקבילים - ולפעמים גם זולות מהם - כבר הגיע, לפחות עד העלאת המס בינואר. החשמליות כבר לא מיועדות לחובבי טכנולוגיה וסביבה. הן כבר מכוונות לכל רוכש, מבטיחות בונוס כלכלי וסביבתי, וכל זה בלי להתפשר על שימושיות, מרחב, נוחות והתנהגות, כשיתרון הביצועים כבר מזמן בכיסן.

נחיתת ה־BYD דולפין שוב טלטלה את השוק, עם מחיר בסיסי של 142 אלף שקל. מול הצבנו את ה־MG4, שאומנם מציעה גרסת בסיס ב־145 אלף שקל, אבל עם סוללה ואבזור דומים כבר עולה 156 אלף שקל.

עיצוב: היצרניות הסיניות זזות בקצב שונה לגמרי מזה שאנחנו מכירים בתעשייה. נחזור על הנקודה הזו כמה פעמים במבחן הזה, אבל הפעם זה נוגע לעיצוב החיצוני. בין הנטייה של הסינים לעיצובים מצועצעים מדי למראה גנרי לחלוטין, שתי המכוניות האלו מייצרות לעצמן מראה מובחן ומגובש. ה־MG חזק בערוצי הספורט, ה־BYD יותר בעולמות הטכנולוגיה. למרות ממדים דומים מאוד, הפרופורציות גורמות ל־MG4 להיראות גדולה יותר בעוד בדולפין נדרש מבט שני או שלישי כדי להיות בטוח שלא מדובר בסופר־מיני, אלא במכונית שחופפת במידות שלה לגולף.

תא נוסעים: זוכרים את הסיפור על המהירות שבה היצרניות הסיניות מחליפות דיסק? אז גם בתאי הנוסעים זה ניכר. תשכחו מהצטעצעות היתר של תא הנוסעים באטו 3, הדולפין לוקחת אוויר ומרגיעה קצת את האווירה. יש פה ושם גימיקים, המראה של עיטוף ההגה בעור כחול־שחור, עם הפלסטיק המבריק למטה, הטקסטורה השונה באמצע ושוב מבריק במרכז - כמה מאמץ ועומס בהגה. ב־MG4 הכל נקי יותר, פחות צעקני, קצת יותר בוגר.

אלא שהתפעול של תא הנוסעים בדולפין עדיף. הוא פחות מתחכם, קל יותר להגיע לפונקציות כמו בקרת האקלים, בחירת מצבי הנהיגה, עוצמת הטעינה הרגנרטיבית ועוד. אגב, שתיהן עדיין לוקות בנטייה הסינית לסרבל מאוד תפריטים ולשלוח את הנהג לסדרת לחיצות כדי לבטל דברים כמו תיקון הסטייה מנתיב, האלים מאוד ולא נעים בתפקוד שלו בשתיהן.

בשתיהן ניתן להגיע לתנוחת נהיגה טובה, היא תהייה נמוכה יותר מזו של קרוסאוברים באופן טבעי ולכל אחת מהן יש חיסרון משלה - בדולפין הקורות הקדמיות גוזלות שטח ראייה רב, ב־MG4 זה העיצוב של החלון האחורי ומפתני דלתות רחבים בצורה מוגזמת שדורשת שליחת רגל הרחק החוצה מהרכב כדי לצאת. לשתיהן כמות נאה של תאי אחסון, ה־BYD לוקחת כמה נקודות על עוד קצת מקום מתחת לקונסולה המרכזית ומיקום נוח ומאובטח יותר של משטח הטעינה לנייד.

מושב אחורי: שתיהן עושות שימוש בפלטפורמה חשמלית ייעודית, בכך הן מצליחות לייצר ניצול טוב יותר של חלל תא הנוסעים. נתחיל מהסוף: אף אחת מהן לא תושיב ארבעה מבוגרים, או אפילו שני ילדים ומבוגר. המספרים הרשמיים זהים - 2.70 מטר בבסיס הגלגלים, המידות של המושבים עצמם קרובות מכדי ליצור הבדל, כך שאלו בעיקר הדברים במעטפת ששמים אליהם לב. ב־MG המושב והמשענת שטוחים יחסית, בעוד הדולפין מציעה מבנה ארגונומי יותר שמושיב “בתוך" המושב. היא גם מוסיפה שני שקעי USB (בודד ב־MG) וידיות אחיזה לנוסעים שאין ב־MG. לשתיהן אין יציאות מיזוג מאחור, כנראה שמבחינת הסינים נגמר הסיפור של התחממות גלובלית.

תא מטען: פערי הנפח הרשמיים בין שתי המכוניות - 350 ליטר ב־MG ו־345 ליטר ב־BYD לא מספרים את כל הסיפור. כאשר פותחים את התאים מבינים מה כן, התא של ה־MG בנוי “לעומק" עם מפתח גדול, נוח ורצפה שטוחה, ב־BYD סף הטענה גבוה, מפתח פחות ידידותי ובעיקר רצפה שיורדת נמוך מאוד, וזה פחות נוח להטענת דברים כבדים. לשתיהן אין גלגל רזרבי.

אבזור: מכוניות המבחן הגיעו ברמות הגימור הגבוהות שלהן - “Design" בדולפין ו"Luxury" ב־MG4. יש פה חימום מושבים, תאורת לד, מצלמות היקפיות, לוח מחוונים דיגיטלי, תאימות אפל ואנדרואיד, טעינה אלחוטית, אפליקציה ייעודית ועוד. אבל בתחרות הזו הדולפין שוחה קצת יותר רחוק עם גג פנורמי בעל כיסוי נגלל, ריפודי עור מלאים, כוונון חשמלי לשני המושבים הקדמיים, מסך מולטימדיה גדול יותר (12.8 אינץ' מול 10.25 אינץ'), עדכונים דרך האוויר, כרטיס מפתח וגם אפשרות להפעלת מכשירי חשמל באמצעות הרכב (אופציה בתשלום ב־MG4, כמו דלת תא המטען החשמלית).
 
אבזור בטיחות: לשתי המכוניות מעטפת טובה מאוד של מערכות בטיחות. ה־MG4 נבחנה כבר במבחן הריסוק האירופי וזכתה ב־5 כוכבים, ה־BYD טרם רוסקה, האטו 3, שעליו היא מבוססת, קיבל חמישה כוכבים, אבל נמתין לתוצאות. בשתיהן בלימה אוטומטית, לדולפין גם בזיהוי תנועה חוצה מלפנים ומאחור, תיקון סטייה מנתיב (שעובד בצורה לא מבריקה בשתיהן), זיהוי רכב ב"שטח מת" (כולל מניעת מעבר נתיב ב־BYD). הגרוש ללירה ב־BYD הוא מערכת למניעת שכחת ילדים במכונית שעושה שימוש בחיישן תנועה ושולחת התרעות לאפליקציה, הדלקת מזגן והבהוב באורות.

ביצועים: שתי המכוניות עושות שימוש במנוע חשמלי בודד בהספק ה"תקני" של 204 כ"ס, זה של הדולפין מייצר יותר קג"מ (31.6 בהשוואה ל־25.4). זה ניכר בהתנהלות היומיומית - הדולפין בעלת תגובת מנוע זריזה יותר והשיגה יתרון גם בבדיקות התאוצה מהמקום, כפי שגם מרמזים הנתונים הרשמיים של 7 שניות לעומת 7.9 שניות ב־MG. חלק מזה קשור גם למשקל של ה־MG, שגבוה יותר בכ־100 ק"ג.

פנים BYD (צילום: קינן כהן)
פנים BYD (צילום: קינן כהן)

צריכת חשמל, טווח וטעינה: המחיר של העזוז הדינמי הזה הוא בצריכת החשמל של ה־BYD. לאורך המבחן הייתה זו ה־MG שהשיגה נתון צריכת חשמל טוב יותר באופן עקבי, אם בנסיעה המנהלתית ואם אחרי המקטעים הדינמיים וכן בסיכום הכולל שבו עמדה הצריכה של ה־MG על 20.2 קוט"ש ל־100 ק"מ, לעומת 24.3 קג"מ בדולפין. המשמעות היא טווח מבחן של 316 ק"מ ב־MG, והשילוב בין סוללה קטנה יותר של 60.4 קוט"ש לעומת 64 קוט"ש וצריכת חשמל גבוהה יותר בדולפין הביא לטווח של 248 ק"מ.

בניכוי הקטעים הדינמיים הטווחים הריאליים במבחן עמדו על 388 ק"מ ב־MG ו־335 ק"מ בדולפין. אם אתם בונים על טעינות מזדמנות בעמדות ציבוריות, קחו בחשבון שב־MG תוכלו לעשות את זה במהירות של עד 135 קילוואט בעוד הדולפין מוגבלת ל־88. ביום המבחן לא נתקלנו בעמדה שהוציאה בפועל יותר מ־60, כך שלא הייתה אפשרות לאמת את טענות היצרניות על זמני טעינה.
   
נוחות והתנהגות: שתי המכוניות בעייתיות בתחום הנוחות, כל אחת בתחומה. בדולפין כיול מתלים שגורם לה לנוע יותר מדי על שיבושים, כאשר מדובר בכמה רצופים זה מביא לנדנוד תמידי שלה. ה־MG נוקשה יותר ומטפלת בצורה עדיפה בשיבושים הגדולים אבל נוקשה יותר באלו הקטנים. גם בידוד הרעשים לא מצטיין, בדולפין אלו רעשי דרך וצמיגים, ב־MG יותר רעשי רוח.

כבר התרגלנו לא לחפש או לקוות להנאה מנהיגה במכוניות חשמליות. כאשר הייעוד הוא יעילות, החבר'ה של הנדסת השלדה והמתלים הם האחרונים להראות את המצגת בישיבת התכנון. הביצועים בקו ישר תמיד מרשימים ביחס למכוניות בנזין. אבל ה־MG4 בעלת ההנעה האחורית הייתה הפתעה נעימה בהחלט. ההגה מדויק יותר משל ה־BYD, ההפרדה בין ההיגוי לגלגלים המניעים שנמצאים מאחור ב־MG יוצרת מכונית עם התנהגות כביש מהנה להפתיע. מה שחסר לה זה אותו פאנץ' וכוח מהמנוע כדי להשלים את החבילה. יתרון נוסף של ההנעה האחורית הוא ביכולת התמרון וקוטר הסיבוב הקטן יותר של ה־MG.

MG פנים (צילום: קינן כהן)
MG פנים (צילום: קינן כהן)

בכביש מפותל הדולפין נותנת תחושה של יונק ימי מחוץ למים. החל מהתחושה האלסטית והלא ברורה בהגה שמושפע מאוד מהתאוצות, עבור בשליטה לא טובה בזוויות הגלגול של הגוף, וכלה בצמיגי “לינג־לונג" (אמיתי לגמרי) של מכונית המבחן שמיהרו להרים ידיים לפני השלדה. היא לא בעייתית או תתנהג בצורה לא צפויה ומסוכנת, אבל ב־MG התחושה הרבה יותר מוצקה, והיצרן השקיע בצמיגי מישלן פרימסי איכותיים יותר.  

השורה התחתונה: אם היינו מספרים לכם לפני חמש או עשר שנים על גל מכוניות קומפקטיות סיניות חשמליות שבאות לעשות צרות בבית לאירופיות, הייתם חושבים שאנחנו הוזים. היום אף אחד לא מתייחס אליהן בקלות ראש, ואנחנו יודעים שאלו רק הראשונות מבין המון מכוניות שהיצרניות הגדולות כמו BYD, MG, ג'ילי על שלל מותגיה וגרייט וול עוד יציגו.

בעימות הזה פגשנו שתי מכוניות טובות מאוד שבהיבט המקומי גם נהנות ממוניטין והיכרות טובה של השוק איתן בזכות הוותק של MG וההצלחה המסחררת של BYD. הן גם שתי מכוניות טובות מאוד ברמת המוצר. יש פער ביצוע בינן לבין האירופיות, והן מחפות עליו במחיר ובאבזור.

בין שתי המכוניות האלו, הדולפין הולכת הביתה עם הניצחון. וזה לא כי ה־MG4 לא מוצלחת - אהבנו מאוד את התנהגות הכביש שלה, וזו אחת מנקודות החוזקה הגדולות שלה. אבל לרוב רוכשי המשפחתיות יש עוד כמה שיקולים. לדולפין יתרון באבזור הנוחות והבטיחות שלה, במושב האחורי ובאחריות הארוכה יותר. הטווח שלה קצר יותר, והתנהגות הכביש שלה מאכזבת, אבל את הניצחון מעניק לה הטריק הכי ישן בספר - המחיר.

בעוד הדולפין עולה 147 אלף שקל ברמת הגימור המאובזרת שלה, ה־MG4 בגרסת המבחן עולה 156 אלף שקל, וגם ברמת הגימור הנמוכה יותר קומפורט במחיר של 154 אלף שקל יקרה מהדולפין משמעותית. כך שה־BYD היא לא רק משפחתית מוצלחת יותר, אלא גם נותנת תמורה טובה יותר לכסף. 

תעודת זהות / MG4 Luxury

מנוע: חשמלי, 204 כ"ס, 25.4 קג"מ
תיבת הילוכים: אוט', תמסורת ישירה. הנעה אחורית
ביצועים (יצרן): 7.9 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש, 160 קמ"ש מהירות מרבית, 435 ק"מ טווח משולב
בטיחות: 5 מ־5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי. בטיחות אקטיבית מלאה.
אחריות: 5 שנים או 150 אלף ק"מ לרכב, 8 שנים או 160 אלף ק"מ לסוללה
מחיר (בסיס/מבחן): 154 / 156 אלף שקל
אהבנו: תא נוסעים, התנהגות כביש, צריכת חשמל וטעינה
לא אהבנו: מחיר, תפעול מערכות, בידוד רעשים, היעדר יציאת מזגן מאחור
ציון: 8/10