מה זו מכונית יוקרה? מרצדס הרוויחה את השם שלה כצאצאית של המכונית הראשונה, ומשנים של הישגים טכנולוגיים ועל מסלולי המרוצים. ב־מ־וו עשתה את שני האחרונים, ואאודי עברה תהליך של 20 שנה עד שהפכה משנות ה־80 ממתחרה לאופל למתחרה לגיטימית למרצדס ולב.מ.וו.
אבל אנחנו בעידן הקופי פייסט והחמם והגש. ב־2010 רכשה ג'ילי הסינית את וולוו, השקיעה מיליארדים במימון השדרוג הטכנולוגי הנדרש שלה לעולם החשמלי, ואז החלה למשוך דיבידנדים באמצעות אימוץ הטכנולוגיות האלה למכוניות שלה עצמה.
לינק אנד קו הוא אחד מכמה מותגי יוקרה שהיא השיקה, ואחד שמיועד לשוקי המערב. הדגם הראשון שלו, שקיבל את השם חסר הנשמה 01 תוכנן בשוודיה, משתמש בפלטפורמה של וולוו XC40, אבל מיוצר בסין. וככה קיבלנו קיצור דרך לשוק היוקרה: הכינותי מראש.
עיצוב: נאה, עם שימוש בקטעי צבע כחול בחישוקי ה־20 אינץ' ובפסי הניקל במסגרות החלונות.
תא נוסעים: סביבת הנהג מזכירה קצת את זו של וולוו, ומודרנית מאוד אך ללא מוזרויות סיניות שראינו בדגמים אחרים ממעצמת הרכב החדשה. מסך מגע 12.7 אינץ' בולט מהדשבורד ומשמש לתפעול המולטימדיה ובקרת האקלים, וגם לוח המחוונים דיגיטלי, בגודל 12.7 אינץ' גם כן, מה שפותח שפע של אפשרויות תצוגה, כולל מפת ניווט קטנה כשמשתמשים בווייז באמצעות האנדרואיד אוטו או האפל קארפליי.
מה שעוד בולט לעומת סיניות אחרות, גם יוקרתיות, הוא שאין מוזרויות ופאקים בהנדסת האנוש. הכל נראה מאוד יעיל ומערבי, כולל מחשבה על הפרטים הקטנים. לחיצה על ידית האיתות מעלה מיד על מסך המולטימדיה המרכזי תמונה ממצלמות הרוורס, כדי לקבל עוד זווית על מה שקורה מאחור, ושלא תפגעו באף אחד.
ברוח הזמן מתגאה היצרן בשימוש בחומרים ממוחזרים, כמו רשתות דיג שהפכו לבד למושבים. מעניין כמה רשתות דיג ישנות יש בעולם כדי לספק מספיק חומר גלם לשנים הבאות. כך או כך, המושבים נוחים והישיבה מלפנים גבוהה. מאחור המושב נמוך יותר, בדיוק כמו ב־XC40, והמושב יהיה נוח יותר לשניים, שכן נוסע שלישי יסבול מרצפה לא שטוחה. יש יציאת מזגן ושקעי USB.
תא מטען: בנפח 466 ליטר, גדול ושימושי, אך מתחתיו כמו ברוב החשמליות וההיברידיות אין גלגל רזרבי.
אבזור: ה־01 מגיע ברמת אבזור אחת וגבוהה: חישוקים קלים, חלון שמש פנורמי, מושב נהג חשמלי, דלת תא מטען חשמלית וכניסה והנעה ללא שימוש במפתח. אבזור הבטיחות כולל בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה על רכב בשטח מת, שמירת נתיב והתרעה על תנועה חוצה מאחור. עם זאת אין בלימת חירום אוטונומית גם לרוורס, שמתחילה להיות יותר ויותר נפוצה ביוקרה.
מנוע וביצועים: הדגמים הבאים של לינק אנד קו שיגיעו לארץ כבר יהיו חשמליים, אבל ה־01 הוא פלאג אין: היברידי עם סוללה גדולה שמאפשרת נהיגה של עשרות קילומטרים על חשמל. הרעיון: נסיעה יומיומית ללא פליטות, ונסיעות ארוכות ללא חרדת טווח, ועדיין עם מכונית היברידית. כאן יש מנוע בנזין 1,500 סמ"ק ומנוע חשמלי שמפיקים יחד 261 כ"ס, ומשודכים לתיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמדים, 7 הילוכים. ההנעה קדמית.
הביצועים טובים, אבל אין מכה בגב בתאוצות. 8 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש הן נתון שכבר רואים ברכבים עממיים בהרבה, ולא מורגש ניצול של תוספת הכוח החשמלי לטובת הביצועים. תפעול ידית ההילוכים אינו נוח, גם במצב הידני ואפילו בהעברה רגילה מפארקינג לדרייב. חבל גם שאין אפשרות לשליטה ידנית על קצב טעינת הסוללה החשמלית, מלבד העברת ידית ההילוכים למצב ברייקינג, כמו בטויוטה פריוס 2005.
צריכת דלק וטעינה: הסוללה החשמלית גדולה יחסית, 17.6 קוט"ש, וההבטחה היא ל־75 קילומטר חשמליים. במהירויות עירוניות זה אפשרי, אבל מחוץ לעיר הותנע מנוע הבנזין אחרי 62 קילומטר בלבד של נהיגה במהירות 110 קמ"ש.
הטעינה בעמדה ביתית אורכת שעתיים חצי, כך שאם אתם יכולים לטעון גם בבית וגם במשרד, אתם יכולים להתנהל חשמלית כמעט לגמרי גם אם אתם גרים בירושלים או באשקלון ונוסעים כל יום לתל אביב. אחרי שהסוללה נגמרת, צריכת הדלק מתחילה לרדת. אחרי 150 קילומטר עדיין היינו על 25 קילומטר לליטר בממוצע, אבל אחרי 250 ירדנו כבר ל־15 קמ"ל.
נוחות והתנהגות כביש: ה־01 זכה לכיול מתלים רך יחסית. הרווח הוא בנוחות נסיעה טובה בדרך כלל, כל עוד לא נתקלתם בכביש גלי שקצת יטלטל אותו. הנסיעה שקטה, ובידוד הרעשים טוב. התנהגות הכביש בטוחה. אחיזת כביש גבוהה אבל שום ביטוי ספורטיבי.
השורה התחתונה: ה־01 עולה כעת 230 אלף שקלים, לאחר שרוב המלאי הגיע ושוחרר ממכס לפני העלאת מס הקנייה על רכבי פלאג אין ב־1 בינואר. זה אומר שהמלאי הבא שיגיע יהיה יקר יותר. אפשר גם לקבל אותו מהיבואן בליסינג פרטי, החל מ־4,250 שקלים לחודש ובתוספת מקדמה של 15 אלף שקלים, כולל ביטוח וטיפולים.
האם 230 אלף שקלים הם מחיר יקר או זול? זה מחזיר אותנו לשאלה מהפתיחה. וולוו XC40 מקביל עולה 50 אלף שקלים יותר, מציע קצת יותר אופי, ביצועים טובים יותר אבל טווח חשמלי קצר יותר. קיה ספורטאז' ופיג'ו 3008 פלאג אין יקרים ב־20 אלף שקלים. קיה נירו פלאג אין, עם פחות אבזור, טווח וביצועים, עולה 180 אלף שקלים.
מבחינת העיצוב, האבזור והאיכות, ה־01 ראוי להשתלב בעולם היוקרה. מבחינת הביצועים, הנוחות והתנהגות הכביש, עדיין לא. אם אתם מחפשים קרוסאובר פלאג אין מפואר, הוא מציע תמורה טובה לכסף. אבל לשימוש בשתי מערכות הנעה, היברידית וחשמלית יש מחיר כלכלי. וכאשר לשוק מגיעים עוד ועוד ג'יפונים חשמליים מוצלחים במחירים דומים, מיונדאי איוניק 5, קיה EV6, סקודה אניאק ועד טסלה מודל Y, שהוזל לאחרונה ל־270 אלף שקלים, יש סימן שאלה בולט מסביב לרכישת רכבי הפלאג אין הגדולים.
הסינים נוהרים: אחת מכל עשר מכוניות חדשות שנמכרו בישראל ב־2022 יוצרה בסין, וזו רק ההתחלה
בשנת 2010 נחתה בישראל המכונית הסינית הראשונה. משלוח של 350 מכוניות M550, קראו לה, מכונית מנהלים עם חלון שמש כסטנדרט, מושבי עור חשמליים ופלסטיק דמוי עץ. אפילו מצלמת רוורס הייתה לה כבר אז. היא הייתה מאובזרת כמו מכונית סלון במחיר כפול, אבל הייתה לה התנהגות כביש של מכונית קוריאנית משנות ה־90 ואיכות של מוצר סיני מפעם. הלקוחות הראשונים דיווחו גם על בעיות התחממות שכבר לא מוכרות במכוניות מודרניות זה עשרות שנים.
הרבה מכוניות עברו מאז בנמל אילת, כולל סיניות. הסיניות הראשונות, שהיו שילוב בין קוריוז להבטחה, התחלפו במכוניות מודרניות, שמביכות מכוניות אירופיות בתוצאות שהן משיגות במבחן הריסוק האירופי, ומדאיגות מאוד את ראשי תעשיית הרכב שם. קרלוס טווארס, מנכ"ל סטלנטיס, הקונצרן שמאגד כיום את פיג'ו, סיטרואן, פיאט, אלפא, ג'יפ וקרייזלר ועוד שבעה מותגי רכב, דרש בתחילת החודש להטיל על היצרנים הסיניים מסים לפני שהם פוגעים בתעשייה המקומית ובכל מקומות העבודה שהיא מספקת.
אם לפני עשור היה נתח השוק של הסיניות בישראל שברירי אחוזים, ב־2021 הוא כבר עמד על כ־3% עם כ־9,000 מכוניות, רובן דגמי טסלה שיוצרו בשנגחאי. ב־2022 הוא כבר הגיע ל־9%, עם יותר מ־25 אלף מכוניות, רובן של מותגים סיניים. המכונית החשמלית הכי נמכרת בארץ הייתה ג'ילי גיאומטרי C, עם 6,800 מכוניות. מכונית הפלאג אין הכי נמכרת היא MG EHS הסינית גם כן. לראשונה נכנס יצרן סיני לרשימת עשרת היצרנים הנמכרים ביותר, ג'ילי שדורגה תשיעית, לפני טסלה, שהיא אומנם אמריקאית אבל רוב המכוניות שהיא מוכרת אצלנו מיוצרות בסין.
לינק אנד קו היא היצרן הסיני ה־12 שמושק בישראל, כשכבר בחודש הבא ינחת כאן עוד אחד, VOYAH, מותג יוקרה שלישי מסין. רובן המוחלט של הסיניות הן חשמליות ופלאג אין, ורובן של החשמליות והפלאג אין שנמכרות בארץ הן סיניות. שלטונות סין זיהו כבר לפני עשור את תחום החשמל כאחד שיכול לייצר יתרון גדול לתעשייה המקומית, וגם לסייע בהפחתת זיהום האוויר הרב בערים במדינה, והחלו לתמרץ את היצרנים המקומיים להתחשמל.
סין ידעה גם להשיג גישה לחומרי הגלם הנדירים הדרושים לייצור סוללות, מה שהביא למצב שגם חשמליות אירופיות ואמריקאיות מיוצרות כיום עם סוללות סיניות, בדרך כלל של CATL, אך גם BYD בדרך להשיג נתח שוק משמעותי.
ב־2023 צפוי נתח השוק של הסינים בארץ להיות מוכפל לכ־20%, בהובלת BYD, ג'ילי וצ'רי, לצד מותגים זרים שמגיעים אלינו משם, כמו טסלה, פולסטאר ואפילו דאצ'יה חשמלית. זה לא יהיה מפתיע אם ג'ילי או BYD חשמלית יהיו המכוניות הכי נמכרות בישראל כבר השנה. אם היפנים, הקוריאנים והאירופים לא יתעוררו, בתוך שנים בודדות סוחרי החלפים ברחוב המסגר יהיו חייבים ללמוד סינית.