עם פתיחת שנת הלימודים החדשה תשפ"ג, תפסנו את יובל סיון לשיחה, בנושא חשוב שתמיד נשאר רלוונטי לכולנו - חינוך הילדים שלנו. מן הסתם, חינוך הוא קצת יותר מכמה שעות ביום, בהן הילדים שלנו מבלים בבית הספר. כשאנו מפקידים את ילדינו במערכת החינוך, אנו בעצם רוצים לחשוב, שהילדים שלנו יחזרו הביתה עם קצת יותר מאשר יכולת לפתור בעיות בחשבון, או שינון בעל פה של כל ראשי הממשלות בישראל. אנחנו סומכים על המורים שיעצבו את התודעה של הילדים, שיפתחו את הסקרנות הטבעית שלהם, שישכילו להעניק להם את הכלים הכי חשובים ומועילים להתפתחות שלהם.
האם זה נכון? האומנם מערכת החינוך מספקת לתלמידי מוסדות החינוך ערך מוסף, מעבר להגדרות התפקיד היבשות? קשה לדמיין את המורה המותשת של הילדים שלנו, שצריכה לעבוד שעות נוספות כי חסרים מורים רבים או בגלל שהכיתה שמולה היא עומדת גדולה באופן חסר פרופורציה, מצליחה למצוא בעצמה את הכוחות להדריך את הילדים לחשיבה מעשירה, ולנטוע בהם זרעי רעיונות נפלאים.
נזכיר, כי יובל סיון, שניהל בעבר מוסדות חינוך, הוא כיום דוקטורנט במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטה תל אביב וכמובן בעל תעודת הוראה במסלול העל יסודי. כמו כן, לסיון יש תעודת הוראה מורחבת במסלול דיספלינארי במקצוע היסטוריה. בנוסף, יובל בוגר של מכון "אבני ראשה" הפועלת ב'מסלול ההכשרה למנהלים חינוכיים בישראל', בתמיכת משרד החינוך. כל אלה הופכים אותו לבר סמכא בתחום החינוך, והאדם המתאים ביותר לענות לנו על שאלות בנושא חינוך.
ומשמעותי בשכר ובתנאי העבודה של עובדי ההוראה. ולא רק זה, אלא שנוכל גם להגדיל את מספר הכיתות ובכך לצמצם את מספר התלמידים בכיתה. על זה צריך להילחם."
לאומית לחינוך", מועצה א-פוליטית, סטטוטורית, שתמונה לקדנציות של חמש שנים, תורכב מאנשי חינוך, ותקבע חזון חינוכי למערכת. המועצה תגזור יעדים ארוכי טווח ותאפשר לבתי הספר לבנות תכניות אופרטיביות למימוש היעדים."
התרעות פיקוד העורף