מותג "רהיטי הזורע" נולד ב- 1936, שנת הקמת הקיבוץ, כנגרייה קטנה אשר התבססה על מס' קטן של חברים שקיבלו את הכשרתם בנגרות בגרמניה. אותם החברים הביאו ארצה מכונות ייצור ששימשו את המפעל במשך שנים רבות. בשלב הראשון יוצרו רהיטים לפי הזמנות מיוחדות, בעיקר למוסדות, בתי ספר ומלונות, במקביל  לייצור צעצועי עץ לילדים וכלים חקלאיים. הנגרייה של קיבוץ הזורע נחשבה בימים ההם כגרעין למפעל תעשייתי במובנים של אז. יחד עם "נעמן" ו"גלעם" היא שייכת לחלוצי התעשייה הקיבוצית.

במשך השנים, בית המלאכה המשיך להתפתח ועבר לייצור תעשייתי, לאחר שנחתם הסכם ידע עם חברה הולנדית מובילה , דבר שאפשר פיתוח מואץ של דגמים חדשים וטכנולוגיות ייצור בהשראת הריהוט הסקנדינבי, תוך שימוש בעצים אקזוטיים מיובאים, עץ גושני מסיבי ועץ טיק. נרכשו מכונות חדשות והמעצב יחד עם כמה מחברי הקיבוץ נשלחו להשתלמויות בחו"ל לרכישת ידע בשיטות עיבוד חדשני ושיטות מסחר. 

בשנות החמישים והשישים נחשב המפעל לאחד הגדולים והמוצלחים בין כל יצרני הריהוט ולא רק בסקטור הקיבוצי, אלא בכל הענף, כולל הסקטור הפרטי. הזורע רכש את המוניטין של "יצרן מס' 1" של ריהוט טוב ומודרני, בזכות העובדה שהיה הראשון לייצר ולשווק בארץ רהיטים בעיצוב וברמה אירופאית, כאשר באותה תקופה מכירת רהיטים מיובאים היתה בלתי אפשרית וחייבה מכסים ומיסים כבדים מאד. המפעל גם היה בין ראשוני היצואנים של ענף הרהיטים כאשר בשנת 1978 זכה לתואר יצואן מצטיין בזכות יצוא של כשני מיליון דולר לארה"ב. 

חנות רהיטי הזורע (צילום: יח''צ)חנות רהיטי הזורע (צילום: יח''צ)

בשנים אלה, הדיבור על מושגי עיצוב בארץ היה בראשיתו, כך שהמעצב הראשי ומנהל מפעל רהיטי הזורע בשנים אלה, יעקוב פרחי ומפעל הריהוט שעמד בראשו, נחשבים לחלוצים בתחום עיצוב המוצר התעשייתי בישראל, ואף חלוצים בהעסקת מעצב במשרה מלאה בהנהלת המפעל. פרחי היה מהחברים והפעילים הראשונים באיגוד מעצבי המוצר בישראל (ami ) , שהוקם בשנת 1964, לצידם של מעצבים כמו דן רייזינגר, אריה סולומון, קורט פפרמן, ורון נברו .רהיטי הזורע בעיצובו זכו בפרסים והוצגו בתערוכות עיצוב, בתערוכות האיגוד ובתערוכות המרכז הישראלי לעיצוב המוצר.

לקראת אמצע שנות ה -70,  המפעל עבר לשימוש בטכנולוגיה ייחודית של כבישה צורתית של שכבות עץ בלחץ גבוה. טכנולוגיה זו, המבוססת על השימוש בהקרנת גלים בתדירות גבוהה בתהליך הכבישה אפשר מגוון כמעט אין סופי של צורות ועיצובים והקנה לחלקי המוצר המוגמר את כל התכונות של עץ טבעי, בחוזק גבוה בהרבה מזה של עץ . 

רהיטי הזורע המעוצבים, אשר נחשבו לחזקים ועמידים במיוחד, ״רהיט לכל החיים״ עם אחריות של עשרות שנים, כיכבו בעיקר בבתי האוכלוסייה המבוססת בחיפה, קריות ובתל אביב. במקביל לשוק הפרטי,  המפעל שיווק רהיטים גם לשוק המוסדי - לחדרי אוכל בקיבוצים, בתי מלון, בתי אבות, בתי כנסת וקפיטריות. עד היום, הרהיטים הגושניים, השולחנות והכיסאות, שיוצרו במפעל הקיבוץ בשנות השישים , משמשים את החברים בחדר האוכל. לא מזמן הוגשה לחברי הקיבוץ הצעה לרכוש את הריהוט, אך זו נדחתה על הסף .

בשנות השמונים, בעקבות שינוי שערי המטבע, הורדת המכסים על היבוא והתגברות התחרות בארץ ובחו"ל, נקלעה החברה למשבר. לקוח אמריקאי גדול פשט את הרגל והיצוא הפך להיות בלתי כדאי מבחינה כלכלית. עלויות הייצור היו גבוהות מאלו של מתחריו והשוק המקומי היה מוצף ברהיטים מיובאים באיכות סבירה ומחירים נמוכים. במסגרת תכנית ההבראה,  רהיטי הזורע ורהיטי קיבוץ שמרת קיבלו החלטה לאחד כוחות ע״י הקמת רשת שיווק וחנויות משותפת, תוך חלוקת תחומי ריהוט של כל קיבוץ. קיבוץ הזורע ייצר פינות אוכל וסלונים. ושמרת ייצר מזנונים וחדרי שינה. האיחוד הוביל להבראת החברה ואף לרווחיות עד שבשנת 1999 נסגר מפעל הרהיטים ושתי החנויות של 2 הקיבוצים נמכרו לגופים פרטיים.

בשנות ה-90 עץ הטיק, חומר הגלם העיקרי בראשית דרכו של המפעל, איבד מזוהרו ונחשב למיושן ולא מעודכן. שיתופי הפעולה התרחבו והחלו לייבא במקביל לסקנדינביה, גם מוצרים, פלטות ומנגנונים לפתיחת שולחנות מאירופה, בעיקר מאיטליה, כאשר עיצוב הרהיטים לאורך כל השנים היה במפעל ע״י מעצבים ישראליים.

שינוי מפת הכבישים ותוואי כביש 6 בצפון, אשר הרחיקו את הגישה לקיבוץ הזורע וכעת גם משבר הקורונה הביאו להחלטה על סגירתה אחרי 84 שנות פעילות.

בחודש וחצי הקרובים יוצעו כל המלאים במכירת חיסול, עד 70% הנחה על מגוון השטיחים והרהיטים ובסוף חודש יולי תיסגר סופית.