אז כמה חם היה בוועידת האקלים במצרים?

התיישבנו לשיחה עם סמנכ"לית המחקר של בית ההשקעות ילין לפידות, כדי להבין מה היו הנושאים הבוערים על שולחן הדיונים ואיך ישפיעו על הכלכלה העולמית

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
אז כמה חם היה בוועידת האקלים במצרים?
אז כמה חם היה בוועידת האקלים במצרים? | צילום: chuchart duangdaw gettyimages
2
גלריה

שבועיים שלמים ועוד 36 שעות ישבו נציגי 197 מדינות מרחבי העולם בוועידת האקלים של האו"ם בשארם א-שייח כדי לדון בבעיות הבוערות של העולם, שדוהר בקצב אובדני אל התחממות הרסנית. בסוף השבוע ננעלה הוועידה, ואנחנו התיישבנו לשיחה עם הדר וינר-שורץ, סמנכ"לית המחקר של בית ההשקעות ילין לפידות, כדי להבין האם התקדמנו במשהו בנושאי הסביבה שמטרידים את העולם כולו.

הדר וינר-שורץ, ילין-לפידות.
הדר וינר-שורץ, ילין-לפידות. | צילום: מולי נעים

"הקצב הזה טומן בחובו אסונות רבים שעשויים להתרחש, ועם זאת - יש מומחים שמאמינים שהאנושות תצליח לעצור את ההתחממות הגלובלית מפני שהם מזהים התגייסות רחבה מצד ממשלות אשר מעבירות חוקים, תקנות ומיסים בנושא, מצד עסקים אשר מתחייבים לבצע שינויים משמעותיים אשר יפחיתו פליטות וגם מצד אנשים פרטיים ופילנטרופים, כמו למשל המיליארדר ביל גייטס, שתורם המון לתחום. כתוצאה מההתגייסות המאסיבית, אנחנו רואים המון מיזמים והמון טכנולוגיות חדשות שמתפתחות, עבור פתרון של כל אחד ואחד ממקורות פליטות גזי החממה".

"כל זה מדהים אך לא מספיק. מעבר להתקדמות נוספת בתחומים בהם כבר התחלנו לראות שינוי, הצעד הדחוף כרגע הוא למצוא פתרונות ירוקים כלכליים לתחומים מזהמים נוספים כמו התעבורה הימית והאווירית, ומפעלי המלט והפלדה. בנוסף, כדאי להשקיע בנטיעת יערות, בהגברת הייצור של אנרגיות מתחדשות, בצמצום השימושים בדלקים פוסיליים ובקידום הפיתוח של טכנולוגיות לשאיבת CO2 מהאטמוספירה. מבחינה כלכלית, הצעד אמור להכאיב בעיקר לממשלות אשר יסבסדו, בתור התחלה, את השינויים שיחולו בתחומים הללו".

נראה כי על מנת להפוך את ההסכם לאפקטיבי, יש להגדיר בצורה ברורה יותר מהם היעדים שכל מדינה צריכה להגיע אליהם, עם דד-ליינים מוגדרים, ובנוסף, יש להגדיר באופן ברור מה יהיו ההשלכות הכלכליות על מדינה אשר תפעל בניגוד למה שהוסכם בהסכם".

"מדינות רבות מהעולם התגייסו וייצאו גז טבעי לאירופה במקום הרוסים, הבולטות בהן הינן ארה"ב וקטאר. יש לציין כי כתוצאה מהמלחמה, אירופה התעוררה מהתרדמת בה שרתה והיא החלה לגוון את מקורות הגז הטבעי שלה, תוך כדי שהיא מקדמת את הקמתם של עוד ועוד מתקני ייצור אנרגיה ירוקים".

"בנוסף, תעשיית הנפט נשלטת על ידי ברית אופ"ק פלוס, אשר שולטת בהיצעי הנפט וכתוצאה מכך, גם במחירים שלו. למדינות החברות בברית אופ"ק יש אינטרס ברור להמשיך לשמור על מחירי נפט גבוהים מפני שמשם מגיעים הרווחים שלהן.

כל עוד האנושות לא תמצא תחליף כלכלי לכל או למרבית השימושים הנעשים כיום בתוצרי הנפט, תעשיית הדלקים תיהנה מרווחים גבוהים ומדינות אופ"ק פלוס ימשיכו לגרוף רווחים אדירים".

"מנגד, המדינות המפותחות, שגם כך שופכות כספים רבים אל עבר הכלכלות המתפתחות, רואות בפיצוי שכזה קו אדום שכן הוא יהווה הודאה באחריות לאסונות עבר ולאלו שעוד יקרו בעתיד. המדינות המפותחות לא רצו לדון בפיצויים בוועידת COP27 אלא בעבודה משותפת על מנת לתמוך במדינות אשר הינן פגיעות לאקלים.

"זה אמנם לא בלתי אפשרי אך ככל הנראה קשה יהיה להשיג ממדינות פיצויים רשמיים שכן הדבר מהווה לקיחת אחריות על המשבר. בנוסף לכך, מרבית המימון הציבורי שניתן למדינות המתפתחות ניתן בצורה של הלוואות ולא של מענקים, מה שמגדיל את נטל החוב שלהן.

"בסופו של דבר, ביחס למדינות המערב, ישראל הינה עדיין כלכלה קטנה בעלת תקציבים מוגבלים ולכן הגיוני שהיא לא תהיה זו שתוביל את המאבק בהתחממות הגלובלית אלא תשתף פעולה עם המדינות הפועלות בתחום ובנוסף, תפעיל את היכולות בהן היא מתהדרת שנים והן יכולות החדשנות והטכנולוגיה, בכדי לפתח פתרונות למשבר בו אנו נמצאים, וכך היא אכן עושה".

"We are on the fight on our lives and we are loosing", כאמור, המומחים הגדולים בעולם מאמינים שהאנושות תצליח להילחם במשבר האקלים ולשנות את התמונה, אך הדבר צריך להיעשות מהר יחסית ודורש תקציבי עתק. בעוד שהמדינות שכיום תורמות רבות לפליטות גזי החממה הן סין, ארה"ב, ברזיל, אינדונזיה, הודו, רוסיה, יפן וגרמניה, המדינות שתרמו את התקציבים הגדולים ביותר למלחמה הן ארה"ב, קנדה, אוסטרליה ואסטוניה".

תגיות:
אקלים
/
ילין לפידות
/
הדר וינר שורץ
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף