פרופ' שמואל האוזר יכול היה לסיים במאי 2016 חמש שנות כהונה כיו"ר רשות ניירות ערך כשבאמתחתו מספר הצלחות. לא ברור מה נחשב לשיא ההצלחה. אולי הרשעתו של נוחי דנקנר בהרצת מניות אי.די.בי. ואולי השיא היה החקירה חובקת העולם בפרשת השוחד בסימנס, שבמהלכה נחקרו בכירי חברת החשמל לשעבר בחשדות לשוחד, והרשעתו של עו"ד דן כהן ושליחתו למאסר.



אלא ששר האוצר משה כחלון החליט להאריך את כהונתו של האוזר בשלוש שנים נוספות, וזה נענה. לאחר טיהור אווירת החשדנות בשוק ההון והחזרת אמון המשקיעים, משימתו העיקרית היא שיקום הבורסה והגדלת מחזורי המסחר. זה כולל את חידוש ההנפקות הראשוניות של חברות והפיכת הבורסה לזירת מסחר תוססת. על משימה זו עובד האוזר עוד מ־2011, תחילת כהונתו הראשונה. ההצלחה, חייבים להודות, חלקית מאוד, ואולי בעצם מדובר בכישלון.


"יש תהליכים שהייתי חייב להשלים. גיבשתי את תוכנית 'עשרת הצעדים' לשנים 2016־2017, והדבר החשוב ביותר הוא שינוי מבנה הבעלות בבורסה. התוכנית כוללת בין השאר הקלות רגולטוריות, הגדלת היצע מכשירי ההשקעה, מתן שירותים פיננסיים מקוונים והקמת גוף פיקוח על רואי החשבון", מפרט יו"ר הרשות.



"האווירה האנטי-עסקית מדירה יזמים משוק ההון"



האוזר בעיקרון אינו שש להתראיין. השיחה איתי היא הראיון הראשון שנתן לתקשורת מאז הוארכה כהונתו. הוא מונה במאי 2011, חודשיים לפני פרוץ המחאה החברתית. בחמש השנים שעברו מאז, הידרדרה הבורסה - ואיתה שוק ההון - לקיפאון עמוק. מחזורי המסחר צנחו לרמת פדיון של חנות מכולת, חברות הפסיקו לגייס הון, אלה הקיימות התנדפו בהדרגה, ודומה שאפשר היה לסגור את העסק. הבורסה הפכה בפועל לשלד בורסאי.



בסוף החודש שעבר הגיש יו"ר הרשות לשר האוצר וליו"ר ועדת הכספים את הדוח השנתי ל-2015. האוזר לא חשש לשים את האצבע על הכשלים המרכזיים שהביאו למשבר הבורסה ולבריחת המשקיעים: "מגבלות בתגובה למשבר 2008 פגעו בחברות הקטנות והבינוניות, שאינן מסוגלות לשאת בעלויות הרגולציה. האי ודאות הרגולטורית נוצרה בעקבות שינויים תכופים, המקשים על חברות לתכנן צעדיהן מראש", הוא כותב, וממשיך: "האווירה האנטי-עסקית כלפי אנשי עסקים בישראל ממשיכה לפגוע ברצון של יזמים להיכנס למגרש הציבורי, וגורמת להם להדיר רגליהם משוק ההון. יש להתייחס בכובד ראש להשפעות השליליות של היעדר יציבות רגולטורית ושל האווירה האנטי־עסקית. אלה תורמים לסנטימנט השלילי בבורסה".



כל איש עסקים, טייקון או ברוקר היה חותם בשתי ידיים על אמירות נחרצות אלה. השאלה מה נעשה כדי לשנות ואיזה מרשם עוד אפשר לכתוב כדי להציל את החולה הפיננסי ממחלתו, הנחשבת לחשוכת מרפא. האוזר: "המסה הקריטית של הקלות ברגולציה שהעברנו יוצרת הזדמנות לשינוי הסנטימנט השלילי ולדחיפה של שוק ההון קדימה. הבורסה חשובה לצמיחה כלכלית, לתעסוקה, להגברת התחרות ולהורדת יוקר המחיה". הוא מגלה אופטימיות זהירה: "בשלוש השנים האחרונות, לאחר תקופת שפל, גדלו מחזורי המסחר ושווי השוק של החברות הנסחרות ב־50% ל־850 מיליארד שקל. ועדיין הבורסה אינה ממצה את הפוטנציאל הגלום בה".



בדוח שהגשת המלצת להשיק אפיקי השקעה חדשים. איך משלבים את הגופים המוסדיים כמו קופות גמל או קרנות פנסיה בהשקעה אקטיבית? מדוע הם צריכים לממן נדל"ן באירופה או בארה"ב?
"נכון, חלק גדל והולך של כספי המשקיעים, באמצעות הגופים המוסדיים, מתועל להשקעות מחוץ לישראל. הצטברות סכומי עתק הנאמדים ב־1.5 טריליון שקל בידי המוסדיים נעשית משום שהשוק המקומי קטן למידותיהם, והם מעדיפים השקעות בחברות זרות על פני חברות ישראליות. נוצר מצב אבסורדי שבו אנחנו מממנים נדל"ן באירופה או במנהטן ולא חברות טכנולוגיה בישראל. צריך להגמיש את כללי ההשקעות כדי לעודד את המוסדיים להיכנס להשקעות בהייטק, בחברות טכנולוגיה או בנדל"ן".



איך אתה מסביר את המשבר בבורסה? האם זה רק עודף הרגולציה והעליהום, כפי שנוהגים לטעון, או שאתה מוצא סיבות נוספות?


"הירידה בנפחי המסחר אינה אופיינית רק לישראל אלא לכל הבורסות בעולם. תתפלא לשמוע אבל אצלנו נמחקו פחות חברות מהרישום למסחר. מחזורי המסחר אומנם גדלו, אבל אני מודה שהבורסה רחוקה ממיצוי הפוטנציאל שלה. הבעיה העיקרית היא הירידה החדה בהיקפי גיוס ההון. הבורסה סבלה בשנים האחרונות מוואקום ניהולי ובמשך שנים קפאה על שמריה. טכנולוגיית המסחר הייתה מיושנת ולא התקדמה מספיק. מכיוון שהבורסה לא יכלה לחלק דיבידנדים, העודפים הושקעו בבניין חדיש ומפואר במקום בחידושים טכנולוגיים. את הכסף היה צריך להשקיע במחשוב. ההנהלה הקודמת כינתה את המשבר בבורסה המדובר 'נזלת' שתחלוף בתוך זמן קצר. לא קיבלתי את הגישה הזאת ולכן היא הוחלפה".



גם ההנהלה החדשה היא לא בדיוק שיא ההצלחה. היו"ר מסוכסך עם המנכ"ל, שפרש לפחות זמנית בגלל מחלה. הבורסה ממשיכה לדעוך.
"בין יושבי ראש דירקטוריון למנכ"לים יש בדרך כלל מתחים, אבל בסופו של דבר הם הסתדרו ולפני כמה שבועות הם השלימו ביניהם. אני מאחל למנכ"ל יוסי ביינהרט, שנאלץ לפרוש מסיבות רפואיות, החלמה מלאה. אני מקווה שבמהרה הוא ישוב לפעילות. בכל מקרה, אני מרגיש שדברים מתחילים לזוז בבורסה. מיניתי את ועדת הנזילות, גיבשנו מפת דרכים עם סדרת הקלות לחברות חדשות וקיימות. אנחנו בדרך להקלות רגולטוריות נוספות וזוכים לתמיכה מהאוצר בנוגע לשינוי המבני בבורסה. שיתוף פעולה בין בורסות קיים בכל העולם, ואני מקווה שזה יקרה אצלנו עם בורסת הנאסד"ק".



הבורסה לניירות ערך בתל אביב, פלאש 90הבורסה לניירות ערך בתל אביב, פלאש 90



תקן אותי אם אני טועה, אבל אתה מניח כיום את כל הקלפים על הפרטת הבורסה?
"לא נכון לקרוא לכך הפרטה. מדובר בהפרדה בין הבעלות על הבורסה לחברות בה. המצב הנוכחי שבו הבנקים היו בעלי השליטה וגם סיפקו שירותי מסחר כחברי בורסה היה לא נכון. עד היום הוצבה בפני מי שרצה להיות חבר בורסה שורה של חסמים, וזה לא מקרי שיש כיום 22 חברי בורסה בלבד.


"השינוי המבני יעודד כניסת חברים חדשים שיביאו פעילות נוספת, יגדיל את התחרות ויוריד עמלות. החברים משלמים כיום לבורסה עבור פעילותם 130 מיליון שקל בשנה אבל גובים מהלקוחות 2.5 מיליארד שקל. אם העמלות יירדו ב־20% בלבד, מדובר בחיסכון של כ־500 מיליון שקל לשנה. אני מאמין ששיתוף הפעולה המתוכנן עם הנאדס"ק יוכיח את עצמו".



טענת בעצמך שיש עודף רגולציה שמבריחה משקיעים וחייבים לשנות את המצב. איך באמת משנים את זה?
"ההבדל בין רשות ני"ע של היום לבין הרשות בעבר הוא שקודם דובר על רגולציה רגולציה ורגולציה. היום מדברים על רגולציה, דה־רגולציה ופיתוח השוק. ההנהלה הנוכחית של הבורסה, בניגוד לקודמת, הייתה מעדיפה להשקיע את עודפי הכסף בטכנולוגיה ולא בבניין מפואר. בספטמבר 2012 טענתי שיש מקום לבחון את הטענה לעודף רגולציה. המסקנה הייתה שאכן זה המצב ויש צורך בשינויים ואלה אכן נעשו. מטוטלת הרגולציה יצאה מאיזון מאז משבר 2008, והלכנו איתה רחוק מדי".



בדוח הרשות ל־2015 דיברת על "אווירה אנטי־עסקית". בהזדמנות אחרת דיברת על "אווירת עליהום". אתה יכול להסביר מאיפה זה הגיע, מה השורשים לכך?
"שכר הבכירים והשכר המוגזם ללא קשר לביצועים הוא אחת הסיבות לכך. העסקות הממונפות של אנשי עסקים שהביאו לקריסת חברות ולהסדרי חוב (חלקם על חשבון הציבור - י"ש) הם סיבה נוספת. בעבר נעשו מניפולציות חשבונאיות שנועדו לאפשר חלוקת דיבידנד, וגם זה הרגיז. האמון באנשי העסקים אבד בהדרגה, והדבר התבטא בזעם הציבור. ועדיין אני לא מצדיק את הסנטימנט השלילי, כי ברוב המקרים החברות היו בסדר והיה מיעוט שחרג מהנורמות".



אז אתה מצדיק בעצם את חוק שכר הבכירים?
"עוד לפני שנה הזהרתי את החברות שאם הן לא יטפלו בשכר המוגזם, הפוליטיקאים ייקחו את העניינים לידיים. החוק החדש נוגע, ובצדק, לחברות פיננסיות בלבד המנהלות כספי ציבור. אבל אני מתנגד להרחבת החוק לחברות האחרות, 'חברות ריאליות', וגם שר האוצר מתנגד לכך. בנוסף, המלצתי לנציגי הגופים המוסדיים באסיפות שלא להתנקם במנהלי החברות רק כי הם עצמם מוגבלים בגובה השכר ל־2.5 מיליון שקל.



"גם בעולם קיימות מגבלות שכר בחברות פיננסיות, אם כי נכון שהן אינן דומות למגבלות בישראל. צריך לתקן את החוק בשני נושאים: להבהיר חד־משמעית שהוא אינו חל רטרואקטיבית, כי ממילא זאת לא הייתה הכוונה. בנוסף, הקביעה הקושרת בין השכר הנמוך לשכר הגבוה אינה נכונה. חוק שכר הבכירים הגיע אחרי תיקון 20 שלא עבר מספיק זמן מאז הפעלתו. ככלל, אחד הדברים החשובים ביותר למשקיעים וליזמים הוא הוודאות הרגולטורית. חוק שכר הבכירים לא תרם לכך, אבל לצערי חלק מהמנהלים הביאו את זה על עצמם".



במבט לאחור, האם חוק הריכוזיות תרם לייבוש הבורסה כתוצאה ממחיקת חברות, והאם הוא השיג את יעדו?
"הריכוזיות היא אחת הבעיות הקשות של ישראל, והחוק, כמו המאבק של שר האוצר בדומיננטיות של הבנקים, יסייע להפחית אותה. גופי ההשקעות הגדולים מתחרים כיום ביניהם, והעמלות יורדות. זה לא סוד שהתנגדתי בוועדת הריכוזיות לביטול השכבה השלישית בפירמידה (החובה של חברות החזקה למכור את החברות הנכדות - י"ש). חשבתי שזה יעיק על המשק, מה שבפועל אכן קרה. היום אין מספיק קונים לאותן חברות. המהלך נועד אומנם למנוע השגת שליטה דרך השקעה הונית נמוכה, וזאת מטרה ראויה, אבל הבורסה נפגעה. במחאה החברתית נלחמו על יוקר המחיה והתמקדו בקוטג', שזה בסך הכל כמה שקלים חיסכון. הרפורמות בשוק ההון יביאו לחיסכון הרבה יותר גבוה ולזה פחות שמו לב".



על פי סעיף 23 לחוק ניירות ערך עיקר תפקידה של הרשות הוא הגנה על ציבור המשקיעים. אתה לקחת את המונח "הגנה" ומתחת ופרשת אותו בצורה מוגזמת. האם תפקיד הרשות הוא להמליץ על מכשירי השקעה פיננסיים או לפקח על רואי החשבון?
"הפרשנות שלי לחוק היא אכן רחבה מאוד וכוללת לא רק פיקוח על הבורסה, אלא גם מסחר תקין, הפיכת השוק ליעיל באמצעות הבאת מכשירים פיננסיים חדשים ואכיפה בלתי מתפשרת. מסחר יעיל יותר בבורסה מקשה על אפשרות למניפולציות. אני עובד בשביל ציבור המשקיעים.



"תאר לעצמך שבמשבר הנוכחי היינו נוקטים גישה של שב ואל תעשה. אנחנו פועלים בהתאם לסמכויות שלנו. יש תחומים אחרים הנוגעים לפעילות בעייתית בתחומים פיננסיים שאינם ניירות הערך, שבהם לצערי איננו יכולים לפעול. בשוק ההון יש מחסור במוצרים פיננסיים להשקעה. אני מטפל בכך, וזה אינו סותר את הצורך בהגנה על ציבור המשקיעים. שלא תבין לא נכון. אני גם תומך בהפעלת המוצר החדש המכונה 'קופת גמל להשקעה' או 'פוליסות חיסכון', אבל ממליץ שהטבות המיסוי יהיו רוחביות ורלוונטיות לכל המכשירים הפיננסיים".



איך נראה שיתוף הפעולה שלך עם הרגולטורים האחרים? אני שומע על מחלוקות עם דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, בעוד מערכת היחסים עם חדוה בר, המפקחת על הבנקים שעל מינויה המלצת, מצוינת.
"יש שיתוף פעולה מלא עם הרגולטורים האחרים, ואנחנו נפגשים לעתים קרובות. נכון שלא תמיד אנחנו מסכימים ויש בינינו חילוקי דעות כמו בסוגיית פוליסות החיסכון או קופות הגמל להשקעה. אבל כפי שאמרתי, אני בעד שוויון בהזדמנויות השקעה לכולם. גם אין לי בעיה עם זה שלא התקבלה עמדתי בסוגיית הפחתת המיסוי על שוק ההון כדי ליצור חלופות להשקעה בנדל"ן ולעודד את הבורסה. אני מברך על ההקלות במס גם לחברות הטכנולוגיה. עמדת שר האוצר בנושא כמו גם בעניין הפחתת מס הכנסה תעודד את הפעילות בבורסה".



פעילות האכיפה של רשות ניירות ערך עולה בחודשים האחרונים כיתה. במחלקת החקירות עושים שעות נוספת, והיבול המועבר לפרקליטות הולך וגדל. לפני שלושה שבועות הורשעו נוחי דנקנר ואיתי שטרום בהרצת מניות אי.די.בי על ידי השופט חאלד כבוב. פרדי רובינזון, לשעבר יו"ר ובעל השליטה במילומור, נידון ל־15 חודשי מאסר בגין קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.



אמיר ברמלי, בעל השליטה בקבוצת ההשקעות קלע־רוביקון, נתבע על גניבה, מרמה, זיוף והלבנת הון. ברמלי מסר בתגובה שכעת ניתנה לו סוף־סוף הזדמנות להוכחת חפותו. ג'קי בן זקן הגיש ערעור על חומרת העונש (שלוש שנות מאסר) בגין הרצת מניות מנופים. באחרונה נחשף דבר החקירה המתנהלת נגד שר העבודה והרווחה, חיים כץ, על שימוש לכאורה במידע פנים במניות חברת נצבא.



האם מופעלים עליך לחצים פוליטיים או איומים?


"יש לי תמיכה מוחלטת של שר האוצר. בניגוד למה שחושבים, לא מופעלים עלי לחצים, ואני מקבל את מלוא הגיבוי להמשיך לקדם את שוק ההון וגם להמשיך לחקור. ברשותנו מערכות טכנולוגיות משוכללות המאפשרות לאתר פעילות חריגה".



לא אוהב לרקוד על הדם




אני מבין שגם במקרה נוחי דנקנר ומניות אי.די.בי נחשפה הפעילות החריגה באמצעים אלה. כיצד הגבת על הרשעתו?


"אכן עלינו על הפעילות החריגה במהלך המסחר. ההחלטה לפתוח בחקירה במקרה זה הייתה רק שלי, ואף אחד לא התערב או לחץ. אנחנו פועלים בצורה מדודה. יש לנו מחלקת חקירות הנחשבת למסתערבים של שוק ההון. אני סולד מהמשפט שאין שמחה כמו שמחה לאיד. כשיצאנו לדרך בחקירת החשד למניפולציה במניות אי.די.בי, אמרתי שלא יכול להיות שנעשתה שטות כזאת. לא האמנתי שמישהו, בטח לא נוחי דנקנר, עושה את השטות. בסופו של דבר, אכן השתכנענו שזה המצב. על פסק הדין אני יכול לומר שיש שופטים בישראל. יש חשיבות לאכיפה בלתי מתפשרת שנועדה ליצור הרתעה".


האם הייתה איזושהי מעורבות רגשית בחקירה? הכרת קודם לכן את דנקנר. הופתעת?



"הופתעתי מהשטות, זה שזה דנקנר לא היה שיקול", נוחי דנקנר. צילום: עמי שומן, פול"הופתעתי מהשטות, זה שזה דנקנר לא היה שיקול", נוחי דנקנר. צילום: עמי שומן, פול



"לא הייתה לי שום מעורבות רגשית. בהחלטה שלנו לפתוח בחקירה האישיו הוא לא האדם אלא העניין עצמו. אצלנו האדם זה לא שיקול. אנחנו תמיד מקפידים על כבודו של הנחקר. אתה שואל על ההפתעה מדנקנר - ואני שב ואומר שהופתעתי מהשטות עצמה. כשנודע לי שמדובר בנוחי דנקנר, זה לא הוריד או העלה לגבי שיקולי החקירה".



האם אתה חש איזו אמפתיה כלפיו או אולי שמחה לאיד?


"אני לא אוהב לרקוד על הדם של אנשים. ניסו לראיין אותי בנושא. למעט תגובה קצרה סירבתי עד היום לשתף פעולה ואסרב גם בעתיד".



אמרת שאתם שומרים על כבודו של הנחקר, והנה בפרשת השר כץ השם דלף החוצה בעיצומה של החקירה.


"ההדלפה לא הגיעה מאיתנו. לא אנחנו פרסמנו את השם. אנחנו אף פעם לא מפרסמים את השם, אלא אם כן יש בקשת מעצר או לעיכוב הליכים והעניין מגיע לבית המשפט. אנחנו מתנגדים לחשוף את השם. כשאנחנו מסיימים את החקירה ומעבירים לפרקליטות, אנחנו לא מודיעים מראש אם המלצנו להעמיד לדין או לא (בניגוד למשטרה - י"ש). אני מעריך שעניין החקירה של השר כץ יסתיים בתוך כמה שבועות. עם סיום החקירה נעביר את הממצאים לפרקליטות ותקבלו על כך הודעה".



אבל בחקירת אי.די.בי הודעתם עם סיום החקירה על ההמלצה שלכם להעמידו לדין. אז יש כאן חריגה מהמדיניות.


"זה קרה רק בשני מקרים. אי.די.בי היה אחד מהם, והמקרה השני היה בחקירת סימנס. בשני המקרים החקירה היוותה עניין לציבור ועל זה אין ויכוח. אי.די.בי הוא קונצרן ענק, וכל מה שקרה סביב החקירה מעניין את הציבור. היועץ המשפטי לממשלה אישר את פרסום ההמלצה שלנו ופעלנו בהתאם".



האם לדעתך שוק ההון הישראלי מושחת? האם המשקיעים יכולים לסמוך על כך שלא ירמו אותם?


"הבורסה ושוק ההון לא מושחתים. אבל אנחנו צריכים להמשיך לרדוף אחרי אלה שמשחיתים אותם ועושים עבירות. רוב הפעילות בשוק ההון אינה מושחתת, והפעילים מצייתים לחוק. רמת ההרתעה גדלה, ואני מייחס לה חשיבות גדולה מאוד. אני רוצה להאמין שרמת האמון בבורסה גדלה בעקבות פעילות האכיפה הבלתי מתפשרת נגד העבריינים. המשימה שלנו היא להחזיר את אמון המשקיעים".



בחודשים האחרונים פורסמו מספר מקרים שבהם לקוחות הולכו שולל בהבטחות כזב. זה היה בתחומי הנדל"ן אבל גם בתחום ניירות הערך. האם ציבור המשקיעים בישראל הוא פראייר שאפשר להפיל אותו כל כך מהר בפח?
"הריבית האפסית יוצרת סוג של תיאבון לתשואות גבוהות. זה גורם לאנשים להתפתות וללכת אחרי מקסמי שווא בלי להבין את הסיכונים. הרגולטור נאלץ עקב כך לגלות כלפי המשקיעים סוג של פטרנליזם ולשמור עליהם. עיקר הבעיה הוא בהשקעות שאין עליהן פיקוח, כמו מיזמי אינטרנט וזירות מסחר באופציות, שם אין שקיפות ובקרה, ואין מישהו שמסוגל לעקוב אחרי ההשקעות. כשמדובר בגיוס כסף מיותר מ־35 משקיעים (מה שמחייב פרסום תשקיף - י"ש) וההשקעה גובלת בייעוץ השקעות, כפי שהיה בקבוצת קלע־רוביקון, יש לנו סמכות לפעול אבל לא תמיד הדבר אפשרי בזירות אחרות.



"במקרים שבהם אנחנו חושדים בפעילות מרמה שלא בתחום סמכותנו, אנחנו מפנים את החקירה למשטרה. אחד האתגרים שלנו בתחום הפיקוח הוא הפעילות בזירות האופציות הבינאריות שבמהותן הן פשוט ולעניין כמו הימורים. גם בחו"ל מגבילים פעילות מסוג זה. לעתים אנחנו מתבקשים לסייע לרשויות האכיפה הזרות באמצעות חיקורי דין של ישראלים שרימו בחו"ל. הישראלים אינם שונים מהאירופים, ופראיירים יש בכל מקום בעולם. למרות האזהרות שלנו אנשים מתפתים ונופלים בפח. זאת ההזדמנות לחזור ולהזהיר ממקסמי שווא".



לפני חודש בדיוק החליטה בריטניה לפרוש מהאיחוד האירופי. בעקבות הברקזיט פרצה מהומה רבתי בשווקים. מאז הם התאוששו בצורה מופלאה. האם לפאניקה הייתה הצדקה?
"לא הופתעתי מההתאוששות המהירה בבורסה. אם אתה זוכר, מיד עם פרוץ המשבר אמרתי שהפאניקה מיותרת ומוגזמת. הבעיה העיקרית נותרה האי ודאות לגבי עתידה של אירופה וכיצד זה ישליך על מדינות האיחוד. אלה תהליכים ארוכי טווח ולא מיידיים. האי ודאות עדיין קיימת, אבל עם הזמן היא מתפוגגת".



מה החלום שלך ביחס לעתיד הבורסה? כיצד אתה רואה אותה עם סיום כהונתך ב־2019?


"אני רוצה להביא לבורסה חברות נוספות, בעיקר מתחומי הטכנולוגיה. אני מתנגד לתופעת ה'אקזיט' היוצרת אובדן ערך למדינה ומקווה שהיא תיפסק. בהיעדר אפיקי השקעה רלוונטיים הכסף הולך לחו"ל, ואני מעוניין ביצירת מכשירים חדשים. אני שואף שהבורסה תהיה מרכז פיננסי המהווה מקור נוסף לגיוס הון והגדלת הנזילות. שאיפתי העיקרית בקדנציה הנוכחית היא חזרתה לתפקוד, וזה ייעשה דרך השינוי המבני. אין פתרון קסם, וחייבים לעבוד על כך בכל האמצעים. 'העליהום' על המגזר העסקי מסוכן ולא עוזר.



"אני ממליץ להנמיך את גובה הלהבות ביחס ליזמים. בעלי חברות פרטיות חוששים להפוך אותן לציבוריות, כי עלול להיות לכך מוניטין שלילי. יזם כבר הופך לאויב העם. חייבים לשנות את הסנטימנט השלילי, כי זה העתיד שלנו".