השער היציג של הדולר ממשיך להידרדר. בסוף השבוע האחרון הוא נסגר על רמת שפל חדשה של 3.53 שקלים. מתחילת השנה התחזק השקל על חשבון הדולר ב־8%. היחלשות הדולר לעומת השקל בולטת על רקע התחזקותו בעולם, בייחוד מול הליש”ט הבריטית. מצב זה מתרחש אף שיתרות המטבע גדלו, נכון לסוף חודש מאי האחרון, ל־107.4 מיליארד דולר.



במשרד האוצר, כך מתברר כעת, בהחלט מודאגים מהמצב. “מעריב־השבוע” חושף כי בשבוע שעבר נערכה פגישה סגורה בלשכתו של שר האוצר משה כחלון בהשתתפות בכירי הכלכלנים במשק. בפגישה נכחו בין היתר; סגנו של כחלון, איציק כהן, המנכ”ל שי באב"ד, החשב הכללי רוני חזקיהו והממונה על התקציבים אמיר לוי.



הכלכלנים הבכירים שהשתתפו בפגישה הנם בעלי ניסיון רב בתחום המטבע, וחלקם אף מילאו תפקידים שונים גם בבנק ישראל. בין היתר נכחו בפגישה; פרופ’ רפי מלניק, לשעבר חבר הוועדה המוניטרית וכיום המשנה לנשיא במרכז הבינתחומי הרצליה; ויקטור מדינה, מנכ”ל משרד האוצר לשעבר ובכיר בבנק ישראל; אהרון פוגל, אף הוא מנכ”ל משרד האוצר לשעבר ויו”ר הוועדה המוניטרית, ופרופ’ יעקב שיינין מחברת מודלים כלכליים.



הנוכחים הביעו במהלך הדיון דאגה רבה מחולשת הדולר והפגיעה האפשרית בעתיד המשק וקראו לממשלה להחזיר מבנק ישראל לממשלה את האחריות לניהול מטבע החוץ, כפי שהיה באמצע שנות ה־80, כששמעון פרס ז”ל היה ראש הממשלה ומיכאל ברונו היה הנגיד.




"הממשלה חייבת לקחת אחריות"




פוגל, שכיהן בעברו, בין היתר, גם כיו”ר הוועדה המייעצת בבנק ישראל, טען שהממשלה חייבת לקחת אחריות לנעשה בשוק מטבע החוץ ולהכתיב לבנק ישראל את היעדים ובראשם עידוד הייצוא. פוגל סבור כי בסוגיה החשובה ביותר לעתיד המדינה הממשלה אינה נוקטת עמדה. “או שאנחנו מחליטים להפוך את ישראל למדינת ייבוא ושירותים, או שצריך לתקן משהו בסיסי מאוד במדיניות, כדי לטפל במצב החמור שאליו נקלענו”. לדבריו, רק לפני כמה שבועות, במהלך טקס הענקת פרס התעשייה לסמי סגול, התגאו שר האוצר ונשיא התעשיינים בהעברת 400 מיליון שקל לעידוד התעשייה, בעוד שהנזק שנגרם בפועל עקב מדיניות בנק ישראל מסתכם בחמישה מיליארד דולר.



נוכחים נוספים בפגישה טענו כי בנק ישראל מחויב, על פי החוק, לקדם את המדיניות הממשלתית גם בתחומי התחרות ובתחומים נוספים, אולם הוא אינו עושה זאת, “מכיוון שאין מדיניות כזאת”. גם הנגידה קרנית פלוג טענה כי שער החליפין הנוכחי אינו מאוזן מבחינת כלכלה.




אין בכוונתו להתערב בשלב זה, כחלון. צילום: אבשלום ששוניאין בכוונתו להתערב בשלב זה, כחלון. צילום: אבשלום ששוני



פרופ’ שיינין טען בפגישה כי “המשק הישראלי אוכל כעת את הזרעים של המחר והורס את כושר הייצור לעתיד. ברמה הנוכחית של שער החליפין לא כדאי ליזמים להשקיע במשק. זאת הסיבה לעודף במאזן התשלומים. מייבאים מוצרי צריכה ולא מוצרי השקעה. מצב זה לא יכול להימשך לאורך זמן”. לדברי פרופ’ שיינין, “שער החליפין הנוכחי פוגע בתעשייה. לא כדאי לקנות קטשופ של אוסם, אלא לייבא קטשופ היינץ. אין בכלל ספק כי המשק ייפגע אם שער הדולר לא יעלה. גם הממשלה חייבת לעודד מדיניות תקציבית שתביא לשינוי המצב”. פרופ’ מלניק, מצדו, דווקא לא הטיל את האחריות למצב על בנק ישראל, והוא קרא לממשלה לנקוט צעדי סיוע לתעשייה.



לא רק הנוכחים בפגישה הביעו דאגה מהמצב. יוסי פרנק, הבעלים של “ארנג’י פיננס”, המומחה בזירות המסחר, סבור כי בנק ישראל לא נלחם בספקולנטים, בהם בנקים מקומיים שמנצלים את היעדרות בנק ישראל מהמסחר בשעות הערב ובסופי שבוע. פרנק הסביר כי “צריך לבחון צעדים דרמטיים, כמו קיבוע שער החליפין ברמה גבוהה יותר. אפשר לראות כי הספקולנטים הנם הדומיננטיים, אז אין ברירה וצריך להצטרף לצד החזק. רואים את זה ערב אחרי ערב. הבהרתי את עמדתי לבנק ישראל אבל זה לא עזר. הספקולנטים פשוט שמים קצוץ על כולם”. הוא הוסיף כי “הדרך שבה בנק ישראל מנהל את יתרות המטבע היא שיא האבסורד. מספרים לנו כי השקל חזק בזכות הכלכלה החזקה והפסקת ייבוא הגז, שיוצרות עודף בחשבון השוטף. למרות זאת, בנק ישראל קונה מטבע הרבה יותר מהעודף במאזן המסחרי, כלומר, יש לנו בעיה בסיסית”.



יצויין כי בתום הפגישה שנערכה במשרדו, הבהיר כחלון לכל הצדדים כי בכוונתו לערוך בעתיד מפגשים נוספים דומים, אולם הוא הוסיף כי למרות הדברים הקשים שנאמרו ועל אף הביקורת החריפה שהוטחה בנגידה ובבנק ישראל, אין בכוונתו להתערב בשלב זה בצורה ישירה במדיניות המטבע של בנק ישראל.