עולם הנדל"ן לא היה זקוק לקורונה כדי להבין שדרוש שינוי גדול בכל הנוגע למתחמי התעסוקה בישראל. עודף היצע של שטחים מאושרים לתעסוקה באזורים ייעודיים מחוץ למרכזי הערים היה קיים גם לפני הקורונה, והוא גם קיים היום. זה קרה בפתח תקווה, בראש העין, ביוקנעם ואפילו ברמת החייל ובמודיעין. אולם משהו בניכור של מרכזי התעסוקה לא הצליח למשוך אליהם את כל החברות. בשנה האחרונה אף יש מגמה הפוכה: יותר חברות גדולות רוצות לחזור למרכזי הערים. קורונה, נוחות, גישה וחיסכון בזמן של העמידה בפקקים הם רק חלק מהסיבות.
אחרי שכל סיפור הקורונה יסתיים והעובדים ישובו למשרדיהם, סביר להניח שמעטים ירצו למצוא את עצמם שוב מבזבזים שעות בפקקים ושעסקים לא ימהרו לפתוח מסעדות באזורי תעשייה בלבד ולהיות סגורים בערב. ולראיה - המשבר הגדול שמתחולל ברמת החייל בעקבות הקורונה.
"הקורונה היא רק טריגר"
"הצורה שבה מפוזרים אזורי התעסוקה בישראל אינה אופטימלית. היא מזיקה הן למקומות העבודה, הן לעובדים והן לערים", אומרת האדריכלית נעמה מליס, מבעלי משרד מליס אדריכלים ומתכנני ערים, שערכו מחקר שהצביע על צורך דחוף בשינוי עוד לפני שפרץ משבר הקורונה.
לכל עיר מוקצה אזור תעשייה שעומד כמעט ריק. מצד שני אפשר להניח שהרבה יותר זול לשכור שם. "כל הדבר הזה קרה בגלל צו הארנונה. אבל המימושים נמוכים מאוד. התושבים קונים דירות. אולם, כשזה מגיע לתעשייה, מקדם המימוש נמוך מאוד, ובסופו של דבר העיר פושטת רגל ולא יכולה לתת שירותים".
המודל האמריקאי
מה שקרה עד היום, על פי מחקר של מליס, הוא מודל אמריקאי, שלפיו המסחר הולך לקניונים, המגורים למקום אחד והתעסוקה למקום אחר. "אי אפשר לנהל ככה עיר", היא טוענת. תל אביב, למשל, היא דוגמה מצוינת לעירוב שימושים, בין אם באזור רוטשילד ובין אם באזור הבורסה, שהופך להיות מונגש גם למגורים. גם בהרצליה פיתוח החלו בתהליך בניית דירות קטנות, כדי לא להפוך את כל השכונה לפיל לבן בשעות הערב.
להתחשב בגמלאים
פקטור נוסף שצריך לתת עליו את הדעת לגביו הוא פנסיונרים שרוצים וצריכים לשוב לשוק העבודה. "בשנים הקרובות כמות האנשים שייצאו לפנסיה וירצו להמשיך לעבוד תכפיל את עצמה. מדובר באנשים רבים עם מיומנויות גבוהות, שחבל יהיה להפסיד אותם", אומרת מליס. "אבל דווקא הם זקוקים לנגישות של תחבורה ציבורית, שאין במתחמים מרוחקים".
ניצול משאבים
אחד הפרויקטים הבודדים של קבוצות רכישה שהתקיימו בעיצומו של משבר הקורונה שייך לחברת גבע נדל"ן, שלקחה בניין ישן בשיכון דן, בלב שכונת המגורים, והפכה אותו לבניין משרדים קצת אחר. "מדובר במבנה משרדים שנמצא ברחוב מגורים בשכונה צפון תל אביבית שקטה", אומר גלעד רוזה, שותף בגבע נדל"ן. "היתה בו חלוקה למשרדים קטנים וגינות. משהו מאוד אינטימי ובוטיקי, שמתאים לתקופה ונבע מצורך של אנשים ובעלי עסקים שמתגוררים קרוב להגיע למשרד שהוא מעין בית, ולא לעמוד בפקקים בלתי אפשריים".
התרעות פיקוד העורף