לפעמים קורה שאדם מוכרז כנעדר או נפטר אך היורשים שלו אינם יודעים שהם בעליהם החוקיים של נכסים . למעשה, בישראל קיימים היום אלפי נכסים עזובים! אז מה עושים? ע"פ הבעלים והמייסד של קבוצת רפאל נדל"ן- תביעות של היורשים אל האפטרופוס הכללי היא הדרך הנכונה להשיב אותם. 

"אגף האפוטרופוס הכללי פועל מטעם משרד המשפטים, והוא כולל בתוכו אגף שמטרתו לאתר נכסים אבודים ולהשיב אותם" סיפר לנו דוד רפאל. אגף זה מאתר את הנכסים, מנהל אותם לטובת הבעלים החוקיים שלם ואז משחרר אותם או לחילופין מעביר אותם לבעלות המדינה". 

בניגוד למה שבטח חשבתם- נכסים אבודים הם עניין נפוץ מאוד בכל אזורי הארץ, מתל אביב ועד לפריפריה. לכל נכס אבוד יש את הסיפור שלו, אבל לרוב מדובר בנכסים שבעליהם עריריים או כאלו שרישומם היה לקוי או מוטעה בזמנו. בנובמבר 2017, גובשה רשימה ע"י רשות מקרקעי ישראל בה רוכזו כל הקרקעות שבעלי הזכויות עליהן אינם מזוהים. היא כללה כ40 אלף קרקעות.
 
קבוצת רפאל, אשר שבבעלותו של יזם הנדל"ן דוד רפאל, היא חברה וותיקה העוסקת במגוון רחב של תחומים. מעל ל-25 שנה שהיא בונה פרויקטים למגורים ומתחמי היי-טק, וכן בפרויקטים של פינוי בינוי. בנוסף לכל אלו, קבוצת רפאל מסייעת ליורשים לשחרר נכסים עזובים ואבודים מאגף האפוטרופוס הכללי של משרד המשפטים. 

תביעה לאפוטרופוס הכללי- איך ומתי עושים זאת?
דוד רפאל: "תביעות לאפוטרופוס הכללי מוגבלות לכ-15 שנים. הסיבה לכך היא שלאחר 15 שנים האפוטרופוס הכללי מעביר את הנכס לידי המדינה".

אבל גם אם לא עברו כ-15 שנים מאז שהחלטתם לתבוע בעלות על נכס עזוב, אתם צריכים להבין כי זהו הליך משפטי סבוך ולפעמים ארוך מאוד. אתם תצטרכו להציג שטרי מכר, צו ירושה, מסמך בנקאי ובעצם כל מסמך שמוכיח כי הנכס היה שייך לנפטר ולא למישהו אחר. עו"ד מיכאל גולדשטיין מוסיף כי: "אין נוסחה כללית להשגת בעלות על נכס. כל מקרה לגופו, ויש לפנות לבעל מקצוע שמבין בנושא" 

אבל לא לדאוג! גם אם הנכס האבוד נתבע, לדוגמא, בשנה ה-14 לפטירתו של בעל הנכס- מרגע שאותר היורש הפוטנציאלי חלון ההזדמנויות מוקפא ואין צורך להתחרות בשעון. כמו כן, קיימים מקרים בהם אכן ניתן לקבל נכס שכבר שייך לקניין המדינה.  

כיצד האפוטרופוס הכללי מטפל בנכס עד שמישהו מגיע לתבוע אותו
לאחר שבאגף האפוטרופוס הכללי של משרד המשפטים מבינים כי בינתיים לא מגיע אף אחד לתבוע את הנכס, לרוב יגיע שמאי ממשלתי והוא יושכר במחיר מופחת. לאחרונה, לאחר מאמצים של שר האוצר לשעבר משה כחלון, הוחלט כי אגף האפוטרופוס הכללי יהפוך חלק מהדירות העזובות לדיור ציבורי. 

דוד רפאל: "למרות שבסופו של דבר אישרו את ההצעה של כחלון, היא קיבלה ביקורת מצד מומחים שטענו כי מניין הדירות שיתווספו לדירות הציבורי יעמוד על כמקסימום 15 דירות. זהו אינו פתרון למצוקת הדיור"

החלטתי לתבוע- האם יש לי סיכוי? 
גם כאן דוד רפאל חוזר ואומר: סיכויי ההצלחה של כל תביעה קשורה משתנים בהתאם למקרה. לדוגמא: קיימים נכסים שבעליהם האחרונים חיו עוד לפני קום המדינה, וקשה מאוד לאתר את המסמכים הרלוונטיים. הסיבה לכך היא שבימי המנדט, הבריטים היו רושמים את שם המשפחה בלבד במסמכי הקניין- ולכן אם שם המשפחה הוא "כהן", "לוי", או כל שם נפוץ אחר- יהיה קשה להוכיח במי מדובר. כמו כן, יש להעסיק נוטריון ולתרגם את כל המסמכים מאנגלית לעברית.

במידה ולא מצליחים להוכיח את הקרבה המשפחתית או את זהות בעלי הנכס האחרונים, התביעה מועברת אל בית המשפט לענייני משפחה, שם מוכרעת הסוגיה באופן סופי.

איך מתנהלים בבית המשפט?  
דוד רפאל: "תביעות שעוברות מאגף האפוטרופסות אל בית המשפט עוברות לשם משום שחסרים מסמכים. יחד עם זאת, המקרה לא אבוד גם אם הוא עובר לבית משפט- ניתן להביא עדים שיעידו על קרבה משפחתית, או לחילופין אם הם נכחו בעסקה למכירת העסק ויכולים להעיד על קיומה. במידה ובית המשפט החליט הכריע לטובת התובע- האפוטרופוס הכללי מחויב להעביר את הנכס לידי התובע, וזה סופי".

במידה ויש לכם הוכחות על בעלות נכסים מדורות קודמים – בין אם במסמכים או עדים- אתם יכולים להגיש תביעה ולקבל את הנדל"ן כיורשים חוקיים לכל דבר ועניין. בהצלחה! 

דוד רפאל: ''במידה והיורשים לא מגיעים לתבוע את הנכס, הוא מושכר במחיר מופחת או מועבר לדיור הציבורי (צילום: קבוצת רפאל)דוד רפאל: ''במידה והיורשים לא מגיעים לתבוע את הנכס, הוא מושכר במחיר מופחת או מועבר לדיור הציבורי (צילום: קבוצת רפאל)

קבוצת רפאל הינה חברת נדל”ן אשר נמצאת בבעלותו של היזם ומנכ”ל הקבוצה דוד רפאל. הקבוצה עוסקת ביזמות ותכנון פרויקטים למגורים, מסחר ומשרדי הייטק. בנוסף, הקבוצה עוסקת בפרויקטים של פינוי בינוי וכן עוזרת ליורשים פוטנציאלים להחזיר קרקעות ונכסים עזובים.