בנק ישראל פרסם היום (שלישי) דו"ח חדש ובו נטען כי "ההשקעה הגבוהה בבנייה למגורים תרמה, כאמור, לצמיחה המהירה של המשק השנה. למרות התרחבותו של היצע הדירות והרמה הגבוהה של התחלות הבנייה בשנתיים האחרונות, המשיכו מחירי הדירות לעלות במהירות לאורך מרבית השנה, אולם לקראת סופה עלייתם התמתנה ואף נרשמו ירידות במחירי הדירות החדשות. ההתמתנות בעליית מחירי הדירות מושפעת גם מהירידה בביצועי העסקאות, שהתרחשו גם על רקע התייקרות המשכנתאות".

באשר למחירי הדירות עצמם, נכתב בדו"ח כי "אלו אינם נכללים במדד המחירים לצרכן בישראל, אך יש להם השפעה מקרו-פיננסית עם השלכות גם על סביבת האינפלציה ועל המדיניות המוניטרית. למרות עליית הריבית וירידת מספר העסקאות בדירות, ועל אף הגידול הניכר של ההיצע לכל אורך השרשרת (היתרים, התחלות בנייה, שיווק), עלו מחירי הדירות בחדות בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, ורק ברבעון הרביעי עלייתם נבלמה. לאורך השנה כולה עלו מחירי הדירות בשיעור של 6.14%. עלייה משמעותית של מחיריהן נרשמה גם במשקים נוספים במהלך חלק מתקופה זו".

בכל הנוגע לאינפלציה, לראשונה בעשור האחרון, צוין בדו"ח כי היא חרגה מעל תחום היעד: "האינפלציה הסתכמה השנה ב-3.5%, ובכך, לראשונה בעשור האחרון, חרגה מעל תחום היעד. האצת האינפלציה החלה עוד בשנת 2021, לאחר שנים רבות שבהן רמתה הייתה נמוכה מאוד. בדומה למתרחש בעולם האצת האינפלציה הושפעה בשלב הראשון בעיקר ממגבלות ההיצע העולמיות, על רקע היציאה ממשבר הקורונה. מגבלת ההיצע החריפה השנה על רקע המלחמה באוקראינה שהשפעותיה ניכרו בעיקר במחירי האנרגיה והמזון. במהלך השנה גברה גם תרומת הגאות בביקושים המקומיים לאינפלציה. עם זאת, האינפלציה בישראל השנה הייתה נמוכה מאשר במרבית המדינות המפותחות – במידה רבה בזכות הישענותה של ישראל על מאגרי גז משלה, שמחיריו קובעו בהסכמים ארוכי טווח. לאחר מגמת ייסוף מתמשכת, השקל פוחת במהלך השנה ב-% 4 (במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי), תהליך שנמשך גם בתחילת שנת 2023".

נתונים נוספים שהוצגו בדו"ח:

  • התוצר צמח בשנת 2022 בשיעור של %4.6 ,גבוה מקצב הצמיחה ארוך הטווח. זאת לאחר צמיחה גבוהה גם ב-2021 ,שבסופה כבר הושלמה ההתכנסות של רמת התוצר למגמה שאפיינה אותו טרם משבר הקורונה.
  • שוק העבודה הוסיף להתהדק: שיעור המשרות הפנויות היה גבוה בהשוואה לתקופה שקדמה לקורונה, במקביל לעליית שיעור התעסוקה ולירידת שיעור האבטלה.
  • האינפלציה עלתה במהלך 2022 והגיעה בסופה לשיעור של %3.5 .בתחילת השנה היא הושפעה בעיקר מהפרעות להיצע הבין-לאומי בגין משבר הקורונה, ובשל המלחמה באוקראינה. במהלך השנה התגברה גם התרומה של גאות הביקושים לאינפלציה.
  • לאחר שבתחילת 2022 עדיין שררה אי-וודאות גבוהה באשר להתפתחות המגיפה ולהשפעותיה הכלכליות, באפריל החלה הוועדה המוניטרית להעלות את ריבית בנק ישראל; זאת לאחר שבע שנים שבהן שיעוריה נעו בין % 1.0 ל- % 25.0. בסוף השנה הגיעה הריבית ל-% 25.3 , הרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת העשור הקודם.
  • מגזר ההיי-טק הישראלי צמח ב-2022 בקצב גבוה. עם זאת, שיעור המשרות הפנויות במגזר וגיוסי ההון של חברות ההזנק ירדו ביחס לשיאיהן ב-2021, ירידה שהתגברה במהלך השנה.