"ברור שאני משלם מחיר על הדעות שלי. יש איש ימין או מוביל דעת קהל מהימין שלא משלם מחיר במדינת היהודים של 2023 או בכלל? המחיר שאנחנו משלמים והמחיר שאנשי השמאל משלמים הוא שונה לגמרי. כשמישהו מתבטא שמאל ומישהו אומר שהוא לא יבוא להופעה שלו או שמישהו תוקף אותו בטוקבקים - אז הוא קצת מרגיש לא נעים, אבל כל הממסד התרבותי סוגד לו וסוגרים לו הופעות, הפקות, הזמנות לטלוויזיה והשמעות ברדיו. אני עד לזה. לא מזמן אמרתי לאשתי, ‘שומעת כמה שירים של שלומי שבן מתנגנים עכשיו ברדיו? זה בגלל המיצג שהוא עשה בהופעה שלו כשהקרין תמונות של נתניהו ולוין וברקע ההודעה על רצח רבין'".
"זו התמורה המיידית. יש לו שיר וחצי טובים ופתאום שמונה שירים שלו מושמעים נון־סטופ ברדיו. ככה זה עובד. עכשיו אצל איש ימין זה הפוך. איש ימין מוחרם אוטומטית. תראה מה קרה לאריאל זילבר. מי מכיר בו כיום מהממסד? הוא נאלץ להתפרנס רק ממופעים של הצד הימני של המפה. שכל המירי מסיקות למיניהן לא יבכו לנו שהן ‘מוחרמות'. קח את שלמה ארצי, שאני מאוד אוהב, מעריך ומכבד, אבל למה הוא בחר שלא לקבל את פרס ישראל? למה הוא נכנע? יש שם, בשמאל ובתעשייה, כוח עצום שמתחיל בבית המשפט העליון וממשיך עם האהרן ברקים למיניהם ואנשי תעמולה, אז הבנאדם מפחד לקבל פרס. אני מודה שאומנם אני אוהב את שלמה ארצי, אבל אני מעריך אותו פחות היום. אין סיבה שהוא יסרב לקבל פרס ישראל: או שהוא נכנע לאנרכיסטים או שהוא בעצמו אנרכיסט".
אסייג הוא מיוצרי אחת הסדרות המצליחות בישראל בעשור האחרון, “שנות ה־80", יחד עם אחיו שלום אסייג ובשיתוף עם ליאור פריד. הסדרה שודרה במשך חמש עונות עד לפרישתו של אסייג מכתיבתה, ובשל הפופולריות שלה נולדה סדרת ההמשך, “שנות ה־90", שעונה אחת שלה שודרה. אסייג מגדיר את עצמו כ"פטריוט מושבע ושופר ימני", לא מהסס להביע את דעותיו הפוליטיות, ורבים מהציוצים שלו בטוויטר הפכו לוויראליים. “בדיוק ביוני 2021 נכנסתי לטוויטר, ולא שיערתי שאצור כל כך הרבה רעש שם", הוא מספר. “בשנתיים האחרונות טוויטר עשתה את מה שפייסבוק לא עשתה במשך שנים. כיום הטוויטר זו הזירה הפוליטית המרכזית. שם אני חווה את כל האהבה של מחנה הימין אליי".
מי שעושה בשבילו את העבודה זה המיינסטרים של מחנה השמאל. יש מאות אלפים ששותפים לדבר הזה ובהפקה המטורפת הזאת, שהיום אתה לא הולך מטר בלי לראות שלט חוצות שלהם, כל העיתונים הגדולים במודעות ענק שלהם ומיצגים שונים, כמו מיצג השפחות. לא מעניין אותם שזה יכול להרוס פה את הכל. לכן אני אומר שאסור בתכלית האיסור שהשמאל הישראלי יגיע לשלטון בחזרה. צריך להפוך עולמות כדי שהאנשים הבלתי אחראיים האלה, שטוענים שהם ‘פטריוטים', יחזיקו בהגאי השלטון. הם אולי פטריוטים של פלסטין עם הדגלים שהם מניפים בהפגנות שלהם".
לאחרונה הודיע אסייג על התפטרותו מחברותו בהתנדבות במועצה הישראלית לקולנוע. הוא מונה על ידי שר התרבות והספורט מיקי זוהר, במהלך שגרר התנגדויות רבות בתעשייה, בייחוד מצד פורום היוצרים הדוקומנטריים. “הסיבה המרכזית שבעטיה הסכמתי לבקשת השר זוהר לשמש חבר במועצת הקולנוע, הייתה שה'ג׳וב' הזה הוא בהתנדבות", מסביר אסייג. “מעולם לא חיפשתי תפקידים או תמורה כלשהי על העשייה/פעילות שלי למען המחנה הצודק והנכון. עוד סיבה הייתה הרצון שלי להשפיע ולמנוע מימון מקרנות שתומכות בסרטים אנטי־ישראליים ואנטי־ציוניים, שמוציאים את דיבת ארצנו וחיילינו היקרים רעה בעולם. סיבה נוספת הייתה האנטי המופרע מצד גורמים במחנה השמאל, שדרבן אותי ללכת על זה. והאנטי המטורף הזה היה דווקא נגד מינוי של האדם בעל הניסיון והרזומה הרב ביותר בכתיבת תסריטים לטלוויזיה או קולנוע מכל חברי המועצה".
זה יצר מצב שהם היו בפיגור ולקח להם שנים להשלים את הפור הזה שהיה לאחרים עליהם. היום, בתקופה הזאת, מהמקומות האלה, התחילו אנשים להיבחר ולא להיות בוחרים, להוציא את דוד לוי, שזה היה חריג. אנשים כמו דוד אמסלם או מירי רגב התחילו להיבחר ולהיות נבחרים, כאלה שעד השנים האחרונות היו רק בקרב קהל הבוחרים. ומי עזב את הליכוד כשזה קרה? נסיכי הליכוד. למה? כי הם לא חושבים שאמסלמים ורגבים ראויים להיות במקומות שהם נמצאים בהם, כי רגב ואמסלם לא צריכים להיות נבחרי הליכוד אלא בוחרי הליכוד. כל הדן תיכונים, הדן מרידורים, הראובן ריבלינים, הבני בגינים, הציפי לבנים והלימור לבנתים למיניהם פשוט לא קיבלו את השינוי המבורך שעברה המפלגה ועזבו. לפריפריה יש קול, ויש לה את האנשים שלה שם שמחזיקים בהגאי השלטון, ואת זה הם לא יכלו לקבל ולכן חברו לשמאל".
אסייג נולד בטירת כרמל לאליס ומכלוף (מקס), משפחה מסורתית בת שמונה ילדים. בנעוריו שיחק כדורסל בקבוצת הנוער של הפועל חיפה, אך פרש עקב פציעה בברך. “הייתי אחד השחקנים הבולטים, וכדורסל תמיד היה החיים שלי", הוא מספר. “עכשיו אני גאה בבן שלי, תומר, שעלה בדיוק עם קבוצת הכדורסל הפועל עפולה לליגת־העל ונחשב לשחקן מבטיח. זו סגירת מעגל רצינית".
את שירותו הצבאי עשה בחיל השריון, ועם שחרורו החל לעבוד בחברת בזק. בשנת 99' נקרא על ידי אחיו, שלום, לכתוב עמו את מופע הסטנד־אפ “שלום עם אסייג" שעלה בשנת 2000, ובהמשך שימש ככותב בכל תוכניות הטלוויזיה שבהן הופיע אחיו שלום, כגון “יאיר לפיד", “מועדון לילה", “שולחן החכמים", “כישרון או כישלון". כמו כן היה בין הכותבים לתוכניות “קצר משפחתי", “הפרויקט הירוק", “קומדי בר" ו"לילה צחוק".
אסייג, שלמד תסריטאות בקמרה אובסקורה, שימש כתסריטאי הראשי של תוכניות רבות, בהן “צחוק מעבודה", “מלחמת המינים" ו"צחוק מהמצב" בהנחיית אחיו וכן כתב קטעים לסטנדאפיסטים בולטים דוגמת ליטל שוורץ, רותם אבוהב, ניקי גולדשטיין, אחיינו דניאל אסייג, ננסי ברנדס, ענת מגן־שבו ויוסי וידר.
הפריצה הגדולה שלו כתסריטאי הגיעה כאמור בשנת 2013, עם “שנות ה־80". הוא יצר אותה עם שלום ועם ליאור פריד. שלום משחק בסדרה את אביו של מני, אחיינו דניאל משחק את שלום, ועדי אלון מגלם את מני עצמו.
על אף הצלחת הסדרה, מבקרי הטלוויזיה החלו לפרגן לה רק מהעונה השלישית. “לפני כן היה ספורט לאומי לקטול את ‘שנות ה־80'. מה שהשתנה זה שכנראה המבקרים התחילו באמת לצפות בה מהעונה השלישית", מסביר אסייג.
בדור הזה כולנו היינו סגורים מהבחינה הזאת בתוך עיר שהייתה אז מועצה מקומית עם האפשרויות המינימליות שהיו שם. בנעוריי שיחקתי כדורסל בהפועל חיפה ויותר מאוחר פענחתי את היחס שהיה שם אליי, גם מחלק מהאוהדים. אצלנו ספציפית במשפחה היה כור היתוך כבר בתחילת שנות ה־80, כשאחותי התחתנה עם אשכנזי, אבל בגדול אתה מבין את עניין הגזענות, ההדרה וההתנשאות אחר כך. עבדו עלינו בעיניים והנדסו לנו את המוח. גם היום זה קיים, אולי לא כמו פעם, למרות שעד היום אני מקבל בטוויטר הודעות גזעניות ולא רק אני. אנשים ספגו את זה מהחינוך בבית או בתורשה".
בימים אלה אסייג עובר לקדמת הבמה עם מופע סטנד־אפ חדש פרי עטו, “מני TIME", שבו הוא משתף פעולה עם הסטנדאפיסט איתן בוכריס. “המופע הראשון היה מאוד מוצלח, ולראשונה מכרתי כרטיסים למופע", הוא מספר, “הייתה מכירה יפה, מעודדת ומשדרת אופטימיות. הרגשתי די טוב. כמי שמעל 20 שנה כותב סטנד־אפ, להציג בעצמי מופע היה מרגש. נעזרתי בקומיקאי איתן בוכריס שאני מריץ, והוא נתן קטעים מצוינים ומצחיקים. הקהל נהנה וזה נגע בי. אתה תופתע, אבל המופע כמעט ולא פוליטי אלא הוא עוסק בילדות שלי, איך גדלתי, איך התפתחתי ואיך הגעתי לאן שהגעתי. אגב, באו הרבה אנשי תקשורת מהימין לפרגן למופע הבכורה, והגיעו השרים איתמר בן גביר ומיקי זוהר".
הרעיון למופע נולד עם החלטתו לפרוש מ"שנות ה־80" ומתעשיית הבידור: “הרעיון התגלגל מתוך ההחלטה הזאת לנטוש את התעשייה ולמצוא לי דרך משלי, בעקבות כל הנושא הפוליטי. כבר לא רציתי להיות שם והייתה הדדיות: אני לא רציתי את התעשייה והם לא רוצים אותי אז הכל בסדר. אני מתפרנס גם מתמלוגים של מופעים שכתבתי ומתמלוגים מהקרנות של ‘שנות ה־80'. חשבתי בהתחלה לתת הרצאות, והמופע נולד מסוג של הרצאה שכתבתי בצורה קומית. זה התפתח למופע קומי שכולל חומרים שכתבתי לאיתן בוכריס ולי לבד, וביחד. והדינמיקה בינינו מעולה".
התרעות פיקוד העורף