אין ספק, נתן זך הוא משורר מכונן בתולדות השירה העברית. הוא חולל שינוי. דיבר על ה"אני" בזמן שאחרים דיברו על ה"אנחנו". דגל באינדיבידואליזם, כשכולם היו תקועים עמוק בקולקטיב המגויס.

יש משהו בזה ששיריו המאוחרים לא עושים חסד עם שירת נעוריו, ש"יציאות" שלו, כמו דברים שאמר לעופר שלח בראיון ל"המקור" ("המזרחים באים מהמערות והם כושים") לא תרמו לאצטלה האקדמית שנחה עליו.

אך זך זה זך. הוא יודע לנפק חומרי נפץ, ועיתונאים יודעים לתעל אותם לצרכיהם. ואולי זה הבן אדם? ואולי הגיל (85) עושה את שלו, וחרצובות לשונו מתקפלות אחרי שנים וחוזרות לנדנן.

כך או אחרת, זך משורר חשוב. וביום שישי הקרוב יעלה במדיטק חולון, כחלק מהסדרה "תן למילים לעשות בך", מופע משיריו, תחת השם "לומר זאת אחרת".

הרבה שירים של זך זכו ללחן. חלקם הפכו קלאסיקות: "שיר לאוהבים הנבונים", "עץ השדה", "איך זה שכוכב", "יופייה אינו ידוע", "לא טוב היות האדם לבדו", "ועוד לא אמרתי הכל", "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה", "הנה פתחתי חלון", "כלבלב הו בי די בם בם", "כשצלצלת רעד קולך" ועוד ועוד. ולמרות הרפרטואר הבלתי נגמר של שיריו המולחנים, 12 משיריו הולחנו לראשונה לכבוד המופע "לומר זאת אחרת".

האירוע ייגע בשירתו של זך, ויאיר פנים שונות של שירתו: התקופה שבה פרץ לשירה העברית והתייצב מול אלתרמן, הטון הדפרסיבי של שיריו, הבריחה מחרוזים, השירה המופשטת, שירתו הביוגרפית, הזיקה בין שיריו למוזיקה, מושג הזמן בשיריו, טשטוש המקום ושאלת השאלות - למי אנחנו כותבים את השירים? 

"לומר זאת אחרת – שירים - נתן זך 2015", משתתפים: אפרת בן־צור, שאול בסר, קרן טננבאום, קרן טפרברג, יהלי סובול, קרני פוסטל, ערן צור ופרופ' נסים קלדרון, 4.12, שישי, 12:00, מדיטק חולון