תארו לכם עולם מקביל שבו שלום חנוך הולך ללמוד תורה ופיוט כתלמיד ישיבה טוב, שלמה ארצי שר מזמור חסידי וצביקה פיק מחזן עם כיפה על ראשו בכפר חב"ד. תרחיש כזה סביר שלא יכול לקרות כיום, אבל אי־שם בשנות ה־70 העליזות זה קרה, ועוד איך. לא רק עם ארצי, פיק וחנוך - גם יגאל בשן, אריק לביא, ירדנה ארזי, ששי קשת, יזהר כהן ושימי תבורי מצאו עצמם מתקרבים לדת ולמסורת. כל זה קרה בפסטיבל הזמר החסידי המיתולוגי, שמציין השנה 50 להיווסדו.
שנות ה־70 היו העשור שבו פרחו הפסטיבלים בארץ. מלבד הזמר החסידי התקיימו בישראל במקביל פסטיבל הזמר והפזמון, הזמר המזרחי, שירי הילדים, שירי בירה, שירי משוררים, שירי התנ"ך ופסטיבל שירי יידיש. באותן שנים השתתפות בפסטיבלים הייתה סמל סטטוס, ומיטב אומני ישראל השתתפו בכמה תחרויות במקביל.
בניגוד לתוכניות ריאליטי מוזיקליות, שתופסות את מלוא תשומת הלב הציבורית כיום ומתבצעים בהם בעיקר קאברים לשירים עבריים ולועזיים מוכרים, התנאי להשתתפות בפסטיבלי הזמר בסיקסטיז ובסבנטיז היה הגשת שירים מקוריים שלא נשמעו קודם לכן ונחשפו בהם בבלעדיות.
רבים מאותם שירים היו ללהיטים במצעדי פזמונים ובמרוצת השנים הפכו לנכסי צאן ברזל. קלאסיקות כמו "יברכך", "עושה שלום במרומיו", "אדון עולם", "שים שלום", "עוד יישמע" ו"שישו ושמחו", למשל, נוצרו במיוחד לפסטיבל החסידי וכל כך הוטמעו במורשת היהודית, עד שלעתים מתייחסים אליהם כחומר עממי עתיק יומין.
כדי להבין מה מקור ההשראה לייסוד הפסטיבל החסידי, נחזור אחורה ליוני 1967. הימים שאחרי מלחמת ששת הימים היו אפופי אופוריה. הניצחון הגדול מול צבאות ערב תרם לתהילתו הגדולה של צה"ל ולשמחה עצומה בקרב עם ישראל, שהרגיש שנס גדול התרחש. אותה תחושת נס שריחפה באוויר הובילה לחיזוק האמונה בכוחו של אלוקים, מה שתורגם בעולם הבידור למופעים ולהצגות בעלי נופך דתי.
באמצע שנות ה־60 המחזמר "כנר על הגג" קצר הצלחה ענקית בברודווי. סיפורו של טוביה החולב היהודי המתגורר באימפריה הרוסית כלל מוטיבים יהודיים חסידיים מובהקים והוצג גם בגרסה בעברית בארץ בכיכובם של שמואל רודנסקי, בומבה צור ובהמשך גם חיים טופול. כמעט במקביל יצא לאקרנים "שני קוני למל", הסרט הראשון בסדרת הסרטים בכיכובו של מייק בורשטיין, שהעניקו לצופה מבט אל העולם החסידי.
באוקטובר 1968 עלה בתיאטרון בימות המופע "איש חסיד היה" שכתב דן אלמגור, שבו נכללו שירים, סיפורים וניגונים חסידיים. באותו מופע, בכיכובם של שלמה ניצן, לוליק ודני ליטני, נולדו השירים "מכתב לרבי", "אברמל'ה מלמד" ו"זמר ליין". המחזמר זכה להצלחה ומשך אליו קהל רב של חילונים ודתיים כאחד.
באותה תקופה אפילו אריק איינשטיין הושפע מהז'אנר החסידי ויצר להרכב הבידור שלישיית התאומים את השיר "קול ששון וקול שמחה" ("בואו בואו חסידים"), העוסק בחגיגה חסידית אסלית. ההרכב המתחרה, שלישיית הגשש החיוור, לא התעלמה מהז'אנר ושרה על חתונה חסידית ב"צ'יריבים" היידי, שתרגם עמוס אטינגר.
"בתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים, כשאנשים היו בטוחים שכוח עליון הוביל את צה"ל לאותו ניצחון מיתולוגי, הייתה רוח של הודיה לאלוהים על הכל, וכולם חיפשו לגמוע עוד ועוד יידישקייטים ודברי יהדות ודת", אומר המפיק והאמרגן הוותיק מיקי פלד.
"אחרי יוני 1967 המון אנשים התקרבו לדת והתחילו להאמין, ובעקבות זאת גם התחילו לשיר שירים מהתנ"ך", מסביר המוזיקאי מנשה לב רן. "כש'איש חסיד היה' הוצג בתיאטרון והפך לשוס, זה נתן למפיקים מיקי פלד ונחום בייטל רעיון".
הרעיון של פלד ובייטל היה להקים בהפקה עצמאית את פסטיבל הזמר החסידי, אירוע שיתקיים בנוסף לפסטיבל הזמר והפזמון הממלכתי שנערך משנת 1960 מדי יום עצמאות בבנייני האומה בירושלים. "לעולם לא אשכח את ערב ראש השנה בבית הכנסת השכונתי שלי ב־1968", מספר המפיק נחום בייטל. "אז, כשישבתי עם כמה חברים, ונולד לי הרעיון לפסטיבל חסידי, אלטרנטיבה לאירוע הממלכתי. פניתי לשותפי מיקי פלד ממשרד ההפקות 'סולן', והצעתי לו אירוע שיתבסס על שירים מהמקורות שאותם ילחינו מלחינים מקומיים. מיקי חשב על הרעיון ויחד התחלנו לגבש אותו. רצינו שהמבצעים יהיו עמך ישראל. לא דתיים ולא כלום".
"בניגוד לנחום שחובש כיפה, אני לא בא מבית מסורתי. אבל המסורת היא בנשמה שלי", מסביר פלד. "נפתחתי לנושא כמו תינוק שנשבה בקסם. אני זוכר את אותה שבת שבה התחלתי לגבש את הפורמט הממשי והלוגיסטי לפסטיבל, חיכיתי לצאת השבת כדי לשתף את נחום ברעיון. מי שהשלים את התמונה בהמשך היה מנשה לב רן. היינו חבורה של שלושה ילדים שחיפשו את הדרך להפוך את הרעיון למשהו מוחשי".
התרעות פיקוד העורף