ארצי, על אף ההצלחה אינו מאושר, מתקשה להאמין למי שאוהב אותו ומובך בכל פעם שמבקשים סלפי, וגם: המשפט שנחקק על לא מעט מצבות, השיר שגרם לו להחמיא ליוסי גיספן ולמה הנמוך לובש טוקסידו? האזינו לשיחה המרתקת.
"אריק ברח מהופעות אבל היה לו דרייב לחיות, הוא היה איש מאוד ערני, הוא התקשר לדודו טסה כדי להחמיא לו על השיר למרות שלא הכיר אותו. אני גם ערני וסקרן. אנשים צעירים ששואלים על זמרים כמו עומר אדם ועדן חסון כמה זמן הם יחזיקו מעמד, זה בערך כמו לשאול מישהו שנולד עכשיו כמה זמן הוא יחיה, אין לנו תשובות על חיים".
בבית הספר זיהו את כישרון השירה והמשחק ונתנו לי בסוף השנה תפקיד ראשי", נזכר ארצי. "בצופים הקמתי להקה והייתי מדריך, בין היתר הדרכתי את נחמיה שטרסלר וח"כ אורנה ברביבאי. הלהקה שלי התפרסמה באזור הצפוני כשאני שר את 'כוכב הצפון' או את 'לישון ילדה' של אריק איינשטיין. בגיל 15 אני פוגש את ריקי גל בקיבוץ ניר דוד, סיפרו לי שיש ילדה ששרה ואני מנגן גיטרה, אז החלטנו להתחבר ולשיר ביחד. לפני הגיוס הצעתי לה ללכת ביחד לבחינות ללהקת חיל הים".
"אני בא מדור הישרדותי בניגוד לדור של היום, שהוא דור 'פאנני' , קריוקיסטי", מספר ארצי. "אני, יהודה פוליקר ואפילו אריק איינשטיין שחיפה על זה, היינו דור הישרדותי. אגב, בשנתיים האחרונות של אריק, בשיחות שלנו הוא עסק במוות. ילדי מהגרים הם הישרדותיים וזה נכון גם לגבי הזמרים המזרחיים, זוהר ארגוב זה שיא ההישרדות. האיש בסופו של דבר שלח יד בנפשו, אלה אנשים שיש להם שתי אופציות: לשיר או למות".
"באלבום הזה פגשתי את משה לוי בחור בן 19 מבת ים שניגן בלהקת השחפים של חיל האוויר, ואני מזהה שיש לו יד טובה אבל מה אני מבין בפסנתרים. קבעתי איתו ביפו שם היה אולפן של האחים אזולאי. שם, על שפת המדרכה אני אומר למשה לוי 'יש לי שיר שאני רוצה שתנגן אותו'. בביתו בבת ים הוא מתחיל לעבוד על 'גבר הולך לאיבוד' לבד, זו המצאה שלו. המגע של משה לוי היה גם ב'דרכים'".
"אני לא חושב ששרתי הכי יפה באלבום הזה אבל היה משהו כמו אדם שבונה עיר, ארץ. הרגשתי זאת בדרכים, בתרקוד, בחום יולי אוגוסט, שניים. היום אני לא מרגיש את זה כבר. אני לא בונה ארצות ולא ערים. הייתה התרגשות מטורפת בזמן ההקלטות. אנחנו היינו הציירים של התקופה, כל מיני אנשים מכל מיני ז'אנרים שחלקם לעגו אחד לשני, אני הייתי הנלעג, ועדיין ציירנו את ישראל בצורות שלנו, אם סנדרסון בנונסנס ומאיר אריאל באלתרמניות שלו, אני הייתי רומנטיקן. לא ישנו בלילות בשביל הדבר הזה, הקרבנו את עצמנו. אז טבעתי את המשפט 'אם יש לך נשים בקהל, אתה זמר מצליח'. עד היום 70% מהקהל הן נשים".
"היום יש 'ילד של אבא', כולם הבינו שילדים זה חומר שעובד טוב. אז זה לא היה כך היה דרוש אומץ לכתוב על הילדים שלך. אני לקחתי זאת מפול סיימון, שהוא אמר ב'גרייסלנד' שהוא נוסע עם הבן שלו מנישואיו הראשונים הייתי בהלם. כשאני התגרשתי התחבאתי 7 חודשים שלא יידעו, זה היה כמו לצאת מהארון. לכתוב 'שב ילד שב, אני אומר לך שב, אבא שלך גם הוא ימות' זה מזעזע. מאין זה בא לי? מפול סיימון שחלם שהוא מת. ברוס ספרינגסטין שר על אבא שלו, אני פעם ראשונה העזתי לומר את המילה 'אבא'. היום אביתר בנאי שר על אבא, אנחנו אלה שפתחנו להם את הדרך לשיר את המילה הזאת".
"אני לא ידעתי ש'חום יולי אוגוסט' הוא אלבום מכונן, הוא נוגע בשואה בפעם הראשונה. אני כתבתי אותו במהירות במשך חודש בבית קפה 'אקסודוס'. כל בוקר הייתי יורה ומתעלף ממה שיוצא לי. את השיר 'ארץ חדשה' כתבתי בחמש דקות, לא הבנתי שזה פוליטי. זה קורה לי פתאום שאני מרגיש אומן ובמקצוע שלי זה הדבר הכי חשוב להיות בו. לואי להב אמר לי פעם 'אם תעבוד על יד ימין בגיטרה, אתה תמלא את פארק הירקון' אתה מבין מה ההבדל ביני ובין עומר אדם? במילים האחרות לואי אמר 'אם תהיה רוקר תמלא את הפארק'. היום זה לא מה שמביא אנשים לפארק, היום זו סקרנות אחרת שאני לא יודע להגדיר אותה ולא בטוח שאני אחיה מספיק כדי לנתח מה קורה כאן בפרספקטיבה של 20 שנה לאחור".
התרעות פיקוד העורף