החורף מדשדש, האביב כבר מסתמן וכמו משום מקום הלינקטון מנחית עלינו שיר עלום ששמו, "לילות החורף", לא כל שכן שמות החתומים עליו, קטיבו מארח את יונצי, ספק אם היו משכנעים אתכם להתעכב עליו. אבל כצייד סיפורים מיומן, נכנסתי אל הסבך - ולא התאכזבתי.

לאחר שהתאוששתי מהשם הפרוע של הלייבל שהוציא את השיר - "שוורץ נאון ליכט רקורדס" - נשביתי בקסמן של מילות הבית הפותח: "כמה נוגים לילות החורף/ כמה גבוהים עצי הברוש/ אצות שטות על פני המים/ ובנות הים עולות לחוף".

הלו, מה זה ומניין זה? - כשהבחנתי בשמו של מוטי ברכאן כמחבר המילים והלחן, גברה סקרנותי. ברכאן, זאת יש לדעת, היה קריין, זמר ושחקן מצליח לפני 50 שנה, פלוס מינוס, כולל התפקידים הראשיים של חנן בסרט "הדיבוק" ושל דוני חשכוני, הזמר העיוור בהצגת "פרפרים הם חופשיים" מול תיקי דיין. לאחר שהיה בטלוויזיה ממגישי תוכנית הלהיט לילדים "טלפלא", נעלם מהעין הציבורית - והוא, הקריין המופתי, התגלה כעבור שנים כמנהל תחנת "רדיו הר הצופים" של האוניברסיטה העברית, תפקיד שהוא ממלא עד היום.

"סחתן, מוטי, קאמבק בגיל 76!", הפתעתי אותו בטלפון. "איזה קאמבק?", הגיב וצחק. "אין לי מושג איך החבר'ה הגיעו לשיר העתיק הזה..."

מוטי ברכאן  (צילום: צילום עצמי)מוטי ברכאן (צילום: צילום עצמי)

החבר'ה הם שניים - קטיבו (רשע באיטלקית), כינויו של עומר פרקש, המתפקד בשיר כמפיק מוזיקלי, כנגן גיטרות וכטכנאי באולפן, המארח כאן בפרויקט המוזיקלי את יונצי, הוא חברו יונתן דוד, שבנוסף לנגינה באורגן מנגן אף הוא בגיטרות.

"אנחנו לא מהיום 'חפרנים' כאלה, שאוהבים לחפש מוזיקה איזוטרית שמגיעה מכל מיני פינות חשוכות", מצהיר פרקש. "כך הגעתי בשיטוט ביוטיוב ל'לילות החורף', שיר שנשמע לי שווה וראוי ל'קאבר'. כשיונתן שאל אם יש לי רעיון לשיר ישראלי שנוכל לחדש לצורך עבודה שהיה עליו להגיש במסגרת לימודיו באקדמיה למוזיקה בירושלים, הצעתי מיד את 'לילות החורף', שיר מדהים שכמעט אף אחד לא מכיר".

בעצם, מה קסם לך בשיר?
"האווירה המכשפת והמסתורית שיש בו".

"גם לי זה מה שקסם", אומר יונתן. "בנוסף סקרן אותי לעשות משהו עם שיר שלא נגעו בו שנים".

בעיבוד שלהם הם מתכתבים עם העיבוד הראשוני של המעבד המיתולוגי של השיר, אלכס וייס. מכיוון שאינם מחשיבים את עצמם כזמרים, הם קראו לדגל את הזמרת הצעירה קרן אילן שבדרך כלל מופיעה עם ההרכב של פרקש.

עצם הופעתה, כמי שהייתה תינוקת וייטנאמית בת חודש, שאומצה על-ידי משפחה ישראלית, תורמת לאווירה בשיר. הקשר שלהם עם ברכאן, שעליו ידעו מעט, התנהל דרך מיילים ובמהלכו הבטיחו להיפגש כשיירגע הבלגן של הקורונה.

יונתן דוד, או יונצי אם תרצו, מהיישוב עשרת במקור, הוא בן 24 וכבר יש לו פרויקט של מוזיקה שהוא יוצר. נטייתו לג'ז באה ביטוי בעיבוד של "לילות החורף". מיני-אלבום שלו בדרך.

פרקש, המתקרא כאמור קטיבו, הוא תל-אביבי בן 31, שלומד עם חברו באותה כיתה באקדמיה למוזיקה. לצד הגיטרות הוא מנגן בכלים נוספים, שאחד מהם, הגלוקנשפיל, כמעט גונב את ההצגה בשיר. "חשבתי שזה יכול לתרום כאן לאווירה המסתורית", הוא מעיר ומוסיף בחיוך: "הרקע המוזיקלי שלי יותר מופרע משל יונתן".

מסתורין, אם כן, הוא שם המשחק כאן ולכך תורמת קרן אילן עם הרקע האקזוטי שלה. בלי קשר לקטיבו, לדבריה כבר הוציאה אלבומים משלה בלועזית. "כמי שכותבת גם בעברית, נראה לי שבעקבות 'לילות החורף', אופיע גם בשפה הזאת שהיא השפה של כולנו. כמעט כל חיי אני כאן ואין לי ארץ אחרת".

מה את אומרת על השיר?
"אני מאוד אוהבת את הכתיבה הפואטית שבו. בכללי אני מתחברת לשירה פואטית. ב'לילות החורף' התחברתי גם לג'זיות שבעיבוד. ממש היה לי כיף לשיר בהקלטה הזאת".

יונצי (צילום: יונתן בוגר)יונצי (צילום: יונתן בוגר)

כעת, רשות הדיבור לברכאן. "כתבתי את השיר ב-68', בתקופה שבה הופעתי אצל גודיק במחזמר 'איי לייק מייק'", הוא מספר. "כפי שרואים בקליפ שביוטיוב זהו שיר, המביא אווירה חורפית ועירונית -והופיע בתקליטון של ארבעה שירים שאז הוצאתי. לא זכור לי שהופעתי עם השיר. מאוד מסקרן אותי איך הם הגיעו אליו. מה זה עושה לי שחידשו? - ברור שהרגשה טובה ומעין מימוש של שלח לחמך על פני המים".

מה אתה מלמד את הסטודנטים שלך?
"אני מלמד אותם הופעה מול מצלמה ומיקרופון, גם כתיבה לרדיו, לטלוויזיה ולאינטרנט".

אינטרנט - מה שלא היה אז...
"אכן, זמנים משתנים".