כל אחד משמונת השירים המרכיבים את אלבומם המשותף החדש של היוצרים והמוזיקאים גלעד כהנא וגיא מוזס עוסק במערכות יחסים על שלל סוגיהן. "זה אלבום שעוסק במערכת יחסים, אבל אני מרגיש שמערכת היחסים שאנחנו מתעסקים בה היא מערכת היחסים הפנימית, כלומר הזוגיות הפנימית בין הזכרי לנקבי", מסביר כהנא. "אני גם כל הזמן מחליף, כזמר, את הקול בין זכרי לנקבי. זה אלבום שמתאר אומנם מערכת יחסים של בינו לבינה, אבל זה הבינו לבינה בתוך הקולות הפנימיים שלנו, בני האדם. אני מרגיש הרבה פעמים שביומיום שלנו אנחנו מחליפים כל הזמן תפקידים בין שולט לנשלט, בין המפקד של המשחק לכלי המשחק, בין החייל למלכה, בין המלך לנסיכה, ובעצם הרבה מהאלבום עוסק בנושא הזה. בקורונה הרשינו לעצמנו לנבור בזה עוד יותר עמוק".
"זה אלבום ששואל אותי, כמאזין, לגבי מערכת היחסים שלי עם עצמי, ואיך היא משליכה על מערכת היחסים שלי עם העולם", מוסיף מוזס. "באיזושהי צורה יש בו הרבה רגעים שאתה מעריץ את האישה שאיתך ואת בת הזוג שלך, וזה בגלל שגלעד ואני מאוהבים, כל אחד בזוגתו, מעל לראש".
כמו דייג
האלבום "אני לא מפה" הוא אחת ההרפתקאות המוזיקליות הייחודיות שנשמעו פה. הטקסטים נכתבו על ידי כהנא, ההפקה המוזיקלית נעשתה בידי מוזס, ועל הלחנים והעיבודים חתומים שניהם. בין השירים שכבר יצאו מהאלבום כסינגלים נמנים "תראי אותי", "מספר אחת" ו"לא מגיע לי".
כהנא, מוזיקאי, זמר, פזמונאי, משורר, אומן, שחקן וסופר, פרץ לתודעה כסולנה של להקת ג'ירפות, כשהוא ידוע בעיקר בכתיבה השנונה, בחשיבה החדה וביכולת האלתור שלו. מוזס הוא יוצר, מפיק, יזם ומנהל אומנותי שמוביל בשנים האחרונות את הפרויקט הרב־תחומי Moses Project, ובמקביל עוסק בהפקה מוזיקלית של אומנים בארץ ובחו"ל, הפקה ובימוי של קליפים מוזיקליים ויצירת מוזיקה למופעי מחול, סרטים קצרים ופרסומות.
"הכל התחיל בדצמבר 2019 כשהזמנתי את גלעד להתארח בסדרת מופעים שתכננתי לעשות במרץ 2020 במוזיאון תל אביב", מספר מוזס. "גלעד התחבר לקטעים ששלחתי לו וחשבנו ליצור שיר אחד שנבצע בהופעה. נפגשנו ויצא שבסשן של כמה שעות יצרנו חמישה שירים. בלילה אחד".
"גיא הזמין אותי להתארח אצלו, אבל אמרתי לו שלא מעניין אותי להתארח ולבצע שיר שלי, אלא יותר מושך אותי לעשות משהו אחר", מוסיף כהנא. "ביקשתי ממנו שישלח לי דברים שלו, לראות מי הוא, כי לא הכרתי אותו. הוא שלח לי כמה טראקים ומאוד אהבתי. הצעתי שניצור קטע בסיסי, ועליו אאלתר בהופעה. אבל כשהגעתי אל גיא נפתח לי הפה, והוא נסגר רק אחרי שהייתי צריך קצת להקיא כי לא הרגשתי טוב. בדיעבד נוצר כמעט חצי אלבום באותו מפגש ראשון שלנו".
"האמת שזה היה מפגש שלי, של גלעד ושל בקבוק קוניאק", אומר מוזס. "בשלב מסוים, אחרי שיצרנו די הרבה שירים, היינו קצת שיכורים, ואמרתי לגלעד: 'שמע, אנחנו צריכים לעשות אלבום'. הוא אמר: 'זה רעיון טוב'. זו הייתה הפעם הראשונה שנפגשנו בחיים, אבל שנינו הבנו, למרות שאמרתי את זה אז בצחוק חצי שתוי, שזה הולך לכיוון של אלבום. ההופעה שגלעד היה אמור להתארח בה התבטלה כי בדיוק פרצה הקורונה, והתפנינו למפגשים שבהם נולדו שירי האלבום".
השיר הראשון שהשניים יצרו באותו מפגש היה "מספר אחת". "זה היה די מטורף", מספר מוזס. "גלעד נכנס לאולפן שלי, ביקש ביט מרומם. אמרתי לו שאני לא יודע מה זה מרומם בשבילו, והוא אמר לי: 'אני לא מקשיב לך בכלל. פתח את המיקרופון, תן לי לראות שאני שומע טוב'. מיד אחרי זה הוא שר את כל השיר על המקום. באותו הערב נולדו גם שיר הנושא 'אני לא מפה' וההתחלות של 'לא מגיע לי' ו'תראי אותי'".
"הרבה פעמים אני נמנע מסמול טוק כדי שהטוק יגיע לשירים", מסביר כהנא. "לעתים, כמו במקרה עם גיא, אני חוטא, וכשהיינו משוחחים על דברים כלליים, כמו מערכת היחסים הטרייה שהוא החל אז, אז הדברים האלה היו זולגים ישר לתוך השירים. זו שיטת עבודה שאני מאמין בה והפכה גם למופע בשם 'חתירה אל ההווה', שגיא היום מלווה אותי בו ללא קשר לפרויקט המשותף שלנו. במסגרת המופע אני לא בא עם טקסטים מוכנים, אלא כמו דייג אני מנסה להביא לך את הסשימי ישר מתוך המים. לפעמים שיחה עם גיא מצאה עצמה נכנסת ישירות לתוך השיר. הרבה פעמים כשאנחנו מקשיבים לשיר אנחנו מבינים בו יותר ממה שאנחנו מבינים כשאנחנו מדברים כי יש שילוב של פיוט ולחן, שם קורים הדברים הכי יפים. הרבה מהאלבום נוצר מתוך השיחות האלה שלנו שמיד נוקזו אל תוך השירים".
סשן מצ'טה
הקליפ שליווה את צאת האלבום הוא של השיר "לא מגיע לי", שביימו והפיקו עדי קופמן ודניאל מקמל, ויש בו אלמנטים של תלת־ממד, דו־ממד, אנימציה ועוד. "עבד על הקליפ הזה צוות מדהים של אנשים במשך למעלה משנה וחצי", אומר מוזס.
במפגש בין שני מוזיקאים יש בדרך כלל יציאה מאזור הנוחות של כל אחד. זה היה כך גם במקרה שלכם?
מוזס: "גם אני וגם גלעד ניזונים ממפגשים. המפגש בינינו הרגיש לי מאוד טבעי, כך שלא נדרש ממני מאמץ להוציא את עצמי בצורה מכוונת מאזור הנוחות. עצם המפגש והנוכחות המשותפת בחדר יצרו משהו שלא ציפינו לו בכל פעם מחדש. היה לנו חוק לא חקוק בסלע שלפיו לא יצרנו דברים כשלא היינו ביחד בחדר. המפגשים האלה הוציאו מאיתנו דברים".
כהנא: "בהרבה מהעבודה שלי אני נמצא על המחשב. אני גם טכנאי, גם מפיק וגם מעבד, ועם גיא בעצם באתי לאולפן שלו והתמסרתי לעולם הביטים שלו. אומנם היה לי מה להגיד על כל דבר, אבל היה לו חופש מוחלט. לא ישבתי עליו, אלא התמסרתי לנוף ולסאונד שהוא הביא. כמובן שאני מעצב אותו בעצם זה שאני שם, ובמחשבות שלי על מבנה וכדומה, אבל זה כיף. היום נורא כיף לי להתמסר למישהו שאני יודע שיש לו מה לתת לי, שהוא מרתק אותי מוזיקלית. ראינו שכשאנחנו עובדים יחד בחדר – הכל מסתנכרן. כיף לבוא ולהכיר ביופי מוזיקלי שמביא מישהו אחר ולהתמסר אליו".
מוזס: "העבודה על האלבום התחלקה לשני סוגים של סשנים. באחד, באנו לאולפן, אלתרנו, קיימנו שיחות עמוקות וצחקנו. בשני, שאותו גלעד מכנה 'מצ'טה', היינו לוקחים את חומר הגלם, עורכים אותו ביחד. זה לא מובן מאליו, כי אני פוגש הרבה אמנים באולפן, ולפעמים השיח של להסכים על מה שאנחנו אוהבים יחד הוא מורכב יותר. פה הייתה זרימה".
באלבום נראה שאתם מבטאים את הצדדים הקשים של הקורונה. מדוע?
כהנא: "הצדדים האלה מופיעים בכל הטקסטים שלי. אצלי זה תמיד נמצא באיזשהו מקום שם, כמו משהו שיושב בזווית העין ומזכיר לך ששום רגע, גם אם נתפס בעיניך כנצחי, הוא לא מובן מאליו. אין רגע שאתה יכול לא להיות בו על המשמר. גם כשאתה באופוריה, אם יש לך ניסיון חיים, בתוך האופוריה מנצנצת הרבה פעמים טראומה מסוימת שחווית במסלול החיים".
איך עברה על כל אחד מכם תקופת הקורונה?
מוזס: "לי זה היה זמן שמאוד פרחתי בו כי אני חי באולפן רוב הזמן. בקורונה, אחרי השוק הראשוני, היו המון יוצרים שרצו לממש את היצירות שלהם, ובשביל זה באים אליי לאולפן, אז יצא לי לגעת בהמון יצירות כמפיק וגם ליצור שלושה אלבומים בתקופה הזו. במקביל גם התאהבתי ואני בזוגיות מדהימה, ובנוסף מופיע ומפיק את המופע של נטע ברזילי. הופעתי איתה בחו"ל בכל החודשים האחרונים".
כהנא: "הצגתי בתקופת הקורונה תערוכה, גם יצא לי סרט תיעודי בערוץ 8HOT ('חתירה אל ההווה'). יש שיתופי פעולה שמתבשלים, ועכשיו, אחרי הפרויקט עם גיא, אני מתפנה לפרויקט חדש עם ג'ירפות. אז מהבחינה הזו, החיים יפים".
אתם מתכננים להופיע עם שירי האלבום?
כהנא: "אנחנו מקיימים ערב השמעה לאלבום, מעין מופע לייב של גיא ושלי שמספר על האלבום, ובו נשמיע את השירים תוך כדי נגינה ואלתור עם עוד נגנים. זה יקרה במוצאי יום כיפור, ב־5 באוקטובר, בבית רומנו בתל אביב".
אתם מתכננים להמשיך ליצור יחד חומרים נוספים?
מוזס: "כרגע אנחנו מתעסקים באלבום הזה. אם נרגיש את הקריאה, אז כנראה שנמשיך. נראה לי שנגלה בעתיד".