חג המולד קרב והפסנתרנית דאנה הריש חוזרת לעיר הולדתה נצרת לנגן בקונצרט הסיום של הפסטיבל הליטורגי הרביעי
כאן בנצרת החלה הילדה דאנה את לימודי הפסנתר. בתחילה עם מורים פרטיים ובהמשך, כשמלאו לה 12 'נחתה' כהגדרתה, ב"פוליפוני", הקונסרבטוריון והעמותה לקידום דיאלוג בין ערבים ויהודים באמצעות מוסיקה קלאסית שיזם ויסד נביל עבוד אשקר, ללימודי פסנתר ומוסיקה קלאסית.
בפוליפוני, הריש התפתחה ובהמשך דרכה לימדה ובנתה תוכניות חינוכיות מוסיקליות לגני הילדים ובתי הספר בנצרת ובנגב. היא אף עיצבה תוכנית לימודים בתורת המוסיקה הערבית לתלמידים בגילאי 6-18.
דאנה הריש, היא הבת האמצעית מבין שלושה ילדים גדלה בבית מוסיקלי שבמרכזו ניצב פסנתר. האם שהיתה בילדותה זמרת במקהלה של בית הספר, אהבה והעריכה מוסיקה מתמיד. "לאמא תמיד היה רצון להיות מוסיקאית אבל היא לא יכלה לקחת שיעורים במוסיקה גם בגלל מחסור במורים בעת ההיא" היא מספרת.
"כשהורי התחתנו, אבא שידע על אהבת המוסיקה של אמא, קנה לה פסנתר כמתנת חתונה. מאד רומנטי. וכך מאז שנולדתי יש אצלנו פסנתר בסלון הבית. זכינו לגדול בבית חם ואוהב עם הורים בעלי חזון לשלושת הילדים" מעידה הריש.
בשנת 2017 דאנה הריש עזבה את ביתה בנצרת ועברה לברלין, כאן התקבלה ללימודים באקדמיה של דניאל ברנבוים-סעיד ולאחרונה השלימה לימודי תואר ראשון. "התקבלתי במקביל ללימודים באקדמיה למוסיקה בתל אביב ובאקדמיה בברלין ובחרתי לעבור לברלין. בסופו של דבר הקושי הוא בעזיבת הבית, אם זה לתל אביב או לברלין. החלטתי לעבור לברלין מתוך מחשבה שזה יתרום ללימודים ולקריירה שלי. אפשר לומר שהשתלבתי די מהר. שמחתי על ההזדמנות ועל הניסיון החדש ללמוד בשפה שונה ועם אנשים אחרים שמגיעים מכל העולם. וכמובן לפגוש את דניאל ברנבוים שההשראה שלו דוחפת אותי להמשיך לעשות מוסיקה", היא אומרת בהתרגשות.
גם הידיעה אחותה הבכורה מייס, חלילנית צד, שלמדה מוסיקה במשך חמש שנים בניו יורק כמו גם לימודים לזכויות אדם ב-BARD קולג' ועוד שנתיים בברלין בלימודי מוסיקה באקדמיה של ברנבוים, תרמה כנראה להחלטתה. "עכשיו כשאחותי גם היא מתבססת בברלין, אני מקווה שגם אחי הצעיר, חאמד, שהוא מפיק מוסיקלי וכותב שירים בערבית ואנגלית, יצטרף אלינו", היא משתפת.
"פולפוני", הקונסרבטוריון הנצרתי שיזם והקים נביל עבוד אשקר, נועד לדבריו להשמיע קול של הרמוניה ואחווה מתוך תקווה לשנה חדשה וטובה.
"למוזיקה יש עוצמה ייחודית להתעלות מעל חומות תרבותיות וחברתיות ולחנך נגנים וקהלים גם יחד באומנות ההקשבה והתקשורת. מלבד החוויה המוזיקלית הייחודית, הפסטיבל שואף לחזק את השיתוף בתוך החברה הישראלית על כל מרכיביה, מתוך תקווה לשנה טובה יותר מלאה בהרמוניה, אסתטיקה, ואחווה", כתב.
האם עירוב מוסיקה בפוליטיקה יוצר הרמוניה או צרימה?
"לאורך השנים התקיימו ב'פוליפוני' סמינרים עם מוסיקאים יהודים וערבים. המוסיקה מפגישה אותנו יחד אבל אי אפשר להתעלם מהפוליטיקה למרות שמשתדלים. יחד עם זאת המפגש והשיח יוצרים הזדמנות לשמוע את הצד השני. אחד היתרונות של מוסיקאים, זו יכולת ההקשבה שלנו, שהיא ערך ראשי במקצוע שלנו, כך כשמישהו מדבר אנחנו מקשיבים גם אם אנחנו לא רוצים לשמוע".
מה כבש אותך במוסיקה?
"הסאונד של הפסנתר שאני אוהבת לשמוע והקשר בין הלב והמוח וכל יתר החושים שחוברים למוסיקה. למען האמת מעולם לא שאלתי את עצמי האם אהיה מוסיקאית. ידעתי שזה חלק מהחיים שלי. אני זוכרת במיוחד את ההשראה שזכיתי לה מסאלים עבוד אשקר (האח של נביל) כשניגן קונצ'רטו לפסנתר מספר 1 של צ'ייקובסקי. כשראיתי אותו על הבמה מנגן בתשוקה ובמקצועיות, ולמרות שהבנתי שזו לא עבודה קלה, הבנתי שזו האמנות שנותנת סיפוק. המוסיקה כתובה בתווים והאמנות שלי היא לתת בנגינה אינטרפטציה ולהעבירה לקהל".
ולא רק מוסיקה יש בחייה של הפסנתרנית הצעירה. דאנה הריש היא ספורטאית משקיעה, מתאמנת ששה ימים בשבוע, רוקדת סלסה וגם חובבת בישול. "אני דוגלת באורח חיים בריא", היא אומרת. "למדתי לבשל מאמא ומהסבתות שלי. זו אחת התשוקות שלי. אני מבשלת למשפחה ולחברים. אוכל מביא אנשים יחד כמו מוסיקה".
הפסטיבל הליטורגי הרביעי באווירת חג המולד, יתקיים בנצרת מה-15-18 בדצמבר ששה קונצרטים, בשלוש כנסיות ברחבי העיר ובהשתתפות מאה מוסיקאים בינלאומיים ולצד אירועי כריסטמס וסיורים בעיר.
בימים אלה, כשהיא שוהה בנצרת עד הסילבסטר, היא מבלה עם המשפחה, ובמקביל מתכוננת להופעתה בקונצרט הסיום של הפסטיבל הליטורגי. ("גם אחותי תופיע בפסטיבל").
ההופעה בקונצרט הסיום היא מבחינתה חזרה הביתה. הריש תהיה אורחת של הפסנתרן הבינלאומי שהוא מודל לחיקוי עבורה, סלים עבוד אשקר, בביצוע בארבע ידיים של הפנטזיה בפה מינור של שוברט. בנוסף היא תבצע את יצירת המופת "שירים מקראיים" מאת אנטונין דבוז'אק ביחד עם זמר הבריטון יאיר פולישוק. קונצרט הצהריים יתקיים ביום ראשון 18.12 בקונסרבטוריון נצרת.
דאנה הריש: "מאד מרגש אותי לחזור אל המקום בו מכירים אותי. אני מחכה לחוויה הזאת במקום שבו התחלתי את המסע המוסיקלי שלי".