"פרופסור הירשברג מיצב את עצמו במשך יובל שנות מחקר פוריות כחוקר מוזיקה מוביל ותרם תרומה משמעותית לחקר היצירה האמנותית בישראל", כך נימקה ועדה בראשות הפסנתרן והמנצח אריה ורדי את הענקת פרס ישראל בתחום המוזיקה והמוזיקולוגיה למוזיקולוג יהואש הירשברג, ש"קירב לבבות של מאזינים רבים למוזיקה האמנותית מתקופת הרנסנס עד ימינו".
הירשברג, הזוכה להוקרה רבה בחוגי המוזיקה ובעוד חודשיים יחגוג את יום הולדתו ה-85, מגיב על זכייתו בשמחה מאופקת ובבקשה לא לערב שמחה ב"שמחה"; היינו להימנע מלהביא כאן את עמדתו כלפי סערת הרפורמה המשפטית - ולהתרכז במוזיקה.
"אני שמח לא רק בגלל זה שקיבלתי פרס, אלא גם כיוון שזה סיום של דרך ארוכת שנים, שהביאה אותי לפסגה הזאת", הוא אומר. "כמו כן, אני שמח שהמדינה מקדישה תשומת-לב מיוחדת לשילוב בין מוזיקה לבין מוזיקולוגיה, התחום שאני מייצג וגם תשומת-לב למחקר בכלל במדעי הרוח, הנתונים בשקיעה גדולה".
"אני מאוד אוהב ללמד. גם בגילי אני ממשיך להעביר זו השנה ה-15 קורס על אופרות בבית הספר לרפואה. הסטודנטים נהדרים ואני ממש נהנה מהמפגש השנתי איתם".
דברי הערכה חמים לחתן הפרס ולפועלו הרב אומר תלמידו, המלחין מיכאל וולפה, דיקן הפקולטה למוזיקה רב-תחומית באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים: "יהואש הירשברג, מורי ורבי, הוא מגדולי הדור, שאין גבול לידע שלו ולהבנה המעמיקה שבה התברך לגבי כל סוג מוזיקה שאפשר להעלות על הדעת. מגוון הנושאים שבהם הוא עסק במהלך מפעל החיים האדיר שלו הוא אינסופי, החל ממוזיקה עתיקה באירופה על גבול ימי הביניים והרנסנס, עבור באופרת הבארוק ובאופרה הרומנטית ואיתן, כמובן, גם המחקרים שלו במוזיקה ישראלית, שהיו פורצי דרך והאירו אותה באור חדש.
"יהואש הירשברג הוא מומחה גדול בתולדות הזמר העברי ועם זאת העמיק חקר במוזיקה האמנותית והקונצרטית בארץ. יש לציין את סדרת הביוגרפיות המונומנטלית שלו על חמישה מגדולי המלחינים כאן - פאול בן-חיים, אלכסנדר אוריה בוסקוביץ', יחזקאל בראון וצבי אבני. בימים אלה עומד לצאת הספר שכתב עם תלמידיו על המוזיקה של יוסף טל, ספר בקנה מידה שכמותו לא היה עד היום בארץ תוך ניתוח יצירותיו. הכתיבה של יהואש מעניינת וסיפורית וככזאת היא מיועדת גם לקורא הלא מיומן, לאחר שהמטרה שלו הייתה לקרב את המוזיקה הקונצרטית בישראל לקהל הרחב.
"יהואש היה לאורך כל השנים יחד עם המחקר מאוד מחויב למעשה ההוראה. הוא העמיד אינספור תלמידים כמורה נדיר הן לתולדות המוזיקה המערבית, הן לתולדות המוזיקה הישראלית. הדיבור שלו קולח. הוא אף פעם לא קורא מתוך הדף, כשהכל נשפך ממנו באופן וירטואוזי.
"בנוסף לכל יהואש הוא איש מצניע לכת, שככל שעברו השנים ההערכה כלפיו וההערצה של כולנו אליו רק הלכה וגדלה. זמן רב חיכינו לכך שיקבל את פרס ישראל, שכל-כך מגיע לו ואני שמח שזה סוף-סוף קורה. בזכייתו עכשיו, בתקופה הזאת, יש בה סמליות מסוימת מפני שהמוזיקה האמנותית בישראל היא הכבשה השחורה ביותר בתרבות שלנו, כשיש לה מעט הד בתקשורת, שעם הממסד התרבותי מתעלמת ממנה כמעט לחלוטין. המפעל של יהואש מציל אותה משכחה, כשהספרים שכתב יישארו על המדף ויעידו על הדברים המופלאים שנעשו פה כל השנים.
"מילה אחרונה: "הרבה מוזיקאים בארץ כמו חסידים של אדמו"ר יזילו דמעה מהתרגשות כשיהואש יעלה לקבל את הפרס שהוא כה ראוי לו".
התרעות פיקוד העורף