"כמה ימים לפני שאיתן נהרג, התארגנו ההורים לשלוח משלוחים לתוך עזה. לי הייתה מחשבה מה יהיה הכי מדויק לו, לנפש שלו. שלחתי לו את פנקס הציורים שלו עם העטים המיוחדים שלו, כי ידעתי שזה מה שירגיע אותו. שלחתי את זה יחד עם תמונה משפחתית. לצערי, זה לא הספיק להגיע אליו", מספרת חגית רוזנצוויג, אמו של סמ"ר איתן רוזנצוויג ז"ל, שנפל בקרב ברצועת עזה ב־22 בנובמבר. בן 21 היה בנופלו.
מחר (16 במאי) תיפתח למוזמנים בלבד, ויום למחרת גם לקהל הרחב, התערוכה "קוּמּא" במוזיאון ארצות המקרא ירושלים. התערוכה שתימשך כחצי שנה תציג את העבודה המיוחדת של איתן, "קומא, מי עפצים וקנקנתום", כשהמשמעות בארמית היא רכיבי הדיו אשר שימש סופרי סת"ם לכתיבת טקסטים מקודשים ביהדות. מדובר במגילה שאורכה 3.6 מטרים, ומתארת את המסע של עם ישראל לאורך הדורות, שאותה יצר רוזנצוויג ז"ל בתור עבודת גמר בגיל 18, במסגרת לימודיו. בתערוכה יוצגו יצירות נוספות שלו.
"האמנות הייתה מרכזית"
איתן, מספרת חגית, התמקד מאוד בתחום הרוח. "הוא מאוד אהב אמנות כמובן, זה היה בשבילו משהו מאוד מרכזי בחיים", היא אומרת. "הוא גם אהב היסטוריה, פילוסופיה, ספרות".
"אני מאמין שאיתן היה משלב את האקדמיה עם העיסוק התורני, עם לימוד תלמוד, או הפילוסופיה היהודית. כמו שהוא שילב באמנות את האלמנטים היהודיים, כך אני מאמין שהיה משלב גם באקדמיה", מוסיף עוזי.
לדברי חגית, גם תוך שירותו הצבאי של איתן, "פה ושם פרצה אצלו היצירתיות", היא מתארת. "הוא צייר על הנמרים בעזה שועלים, שזה הסימן של גבעתי. גם בתוך עזה הייתה לו מחברת שבה הוא צייר וכתב, לצערנו היא נעלמה. החברים סיפרו שראו אותו מצייר וכותב כשהיה זמן".
רוזנצוויג ז"ל, תלמיד חכם, לוחם ואמן בתחילת דרכו, החל לעסוק באמנות בשנות התיכון. "הוא היה מצייר, כותב שירה, היה מאוד מוכשר בתחום האמנותי־רוחני", מספרת חגית. "יצירת הגמר הזו שלו הייתה מגולגלת אצלנו בבית. איתן חשב איפה לתלות אותה, עלו לו כמה רעיונות, אבל הוא התקדם בחיים, התחיל לימודים בישיבה, ואז התגייס, והיצירה עדיין נשארה בבית".
איך הגיע הרעיון לתערוכה?
"הרגשתי שעבודתו של איתן חיה ופועמת, ונכון להציגה במוזיאון שמחבר חפצי אמנות מהמזרח הקדום ומשקף עמים ותרבויות של תקופת המקרא", אומרת ד"ר ריסה לויט, מנכ''לית המוזיאון, שנחשפה לסיפור האישי של רוזנצוויג וליצירתו.
"צייר מהראש לקנבס"
בימים אלה נערך גיוס המונים למימון המשך התערוכה והנצחתו של איתן באמצעות יצירותיו. העבודה המרכזית בתערוכה מתמקדת כאמור בגורל העם היהודי וחוקרת את הלא־מודע הקולקטיבי היהודי. את היצירה צייר איתן בסגנון של זרם התודעה, ללא תכנון מוקדם. הוא רצה בתחילה לציירה בדיו של תורה, אך לבסוף השתמש בדיו רגיל מסיבות טכניות. אלפי פרטים ממלאים את הבד במלאכת שילוב עדינה ומוקפדת, המתארת דמויות מקראיות, יסודות אדריכליים, מבני קודש, בעלי חיים, תשמישי קדושה וציטוטים ממקורות כתובים.
מה לדעתכם הוא רצה להביע ביצירה הזו?
להיות אמן ותלמיד חכם זה לא שילוב שגרתי
מה עוד היה מיוחד בו?
מתי ראיתם את איתן בפעם האחרונה?
איתן, מספרת חגית, נהרג כשהגיע עם הכוחות למה שמכונה "עמק הגראדים" בג'באליה: "זו הייתה שורה של פרדסים אבל לא של תפוזים ולימונים, אלא כדי להסתיר שם משגרי רקטות. המשימה שלהם הייתה לחשוף את המשגרים והמנהרות שהיו שם. איתן נפגע מירי ונהרג ממש במקום. איתן בעצם נכנס לפרדס ולא יצא".
התרעות פיקוד העורף