איריס חסיד סגל, צלמת ואמנית, נמשכת לנערות. אבל לא איך שאתם חושבים. בעשור האחרון היא עובדת על כמה פרויקטים שמתמקדים בעולמן של נערות מתבגרות ונשים צעירות, ומלווה ועובדת עם קבוצות שונות של בנות.
Over-Looking (2008) תערוכת היחיד הראשונה של חסיד סגל, עסקה בעולמן של מתבגרות, בהתעסקותן במראה החיצוני ובבניית זהותן בהשפעת תוכניות הריאליטי, צילום באודישנים לתוכניות ריאליטי, נשפי סיום לימודים ועוד. פרויקט נוסף עסק בחיילות מתגייסות ובעזיבה של הבית.
עכשיו מציגה חסיד סגל את "תטריז לעתיד", תערוכה שבה היא מתמקדת בדור חדש של סטודנטיות ערביות המנותקות מהסביבה הטבעית שלהן, וגרות בשכונה שלה, רמת אביב. עולם של בין לבין שמתקיים בתקופת הלימודים, מהנחיתה בתל אביב במוצ"ש עם מזוודה קטנה, עד יום חמישי בערב, כשהן חוזרות הביתה, בדרך כלל ליישוב ערבי הומוגני. עולם המונע בין הדחף להיות מי שאת, לבין כל מה שמזמנים הספק והחרדה בלהיות ערבייה בעיר יהודית. העבודה נמשכה כשנתיים, תוך בניית אמון מלא בין הצלמת למצולמות.
מה מושך אותך כל כך בעולמן של נשים צעירות?
"הסדרות שלי מתחילות מהתבוננות, מאיזושהי תופעה חברתית תרבותית שמעניינת אותי, שעוסקת לרוב בזהות ובנשיות. החומרים הם דוקומנטריים, אך העבודה עצמה מתרחקת מהז'אנר הקלאסי הזה, ומדברת יותר על שיתוף פעולה שלי עם המצולמים. ההתעסקות והעניין בגיל ההתבגרות ובעולם הנעורים - או כמו שאומרים באנגלית coming of age - נובעים מהשלבים שבהם מתגבשת ונוצרת הזהות. כל כך הרבה גורמים משפיעים ומעצבים בגיל כה שברירי ועדין. העניין אצלי התעצם כשנכנס מרכיב ההופעה ובניית התדמית מול המצלמה, כפי שנוצר בתחילת עידן הריאליטי ותרבות הסלבריטאים. גם בכך התעסקתי בצילום, תוך ליווי בתי בגיל ההתבגרות עם חברותיה, בתקופת הרשתות החברתיות, האינסטגרם והסלפי".
איך נולד הרעיון ל"תטריז לעתיד"?
"הרעיון לפרויקט הצילום נולד, שוב, מהתבוננות ומהיקסמות. זוהי סדרה שנעה בין האינטימי לתיעוד וייצוג של קבוצת בנות, סטודנטיות ערביות פלסטיניות, אזרחיות המדינה, שחיות ולומדות בשכונה יהודית - רמת אביב. שכונה שבה אני גרה, היכן שממוקמת אוניברסיטת תל אביב, הרחק מהמשפחה והקהילה שלהן. אלו נשים צעירות ערביות, סטודנטיות המגיעות לאוניברסיטה ולשכונה. בחורה שפגשתי, סמר, שבדיוק סיימה את לימודי הקולנוע שלה באוניברסיטה, הכירה לי את החבורה שלה ברמת אביב - אח וחבר, בת דודה וחברות של חברות. ככה נוצר הפרויקט. הצעירות הן דור חדש של ערביות שרוצות להשתלב בחברה, לעבוד ולגור במרכז, תוך שמירת הזהות הפלסטינית שלהן, ורוצות שנכבד את זה. הוקסמתי מהבנות והסיפורים
שהתרחשו בשכונה מול עיני. בנות שמסתובבות עם מזוודות, בדרך לבית או בחזרה. חבורה שחיה בשכונה עם הרבדים ההיסטוריים והמיקום הגיאוגרפי של אוניברסיטה שקמה על חורבות שייח' מוניס".
מה מקור שם התערוכה, "תטריז לעתיד"?
"השם מגיע מאחת העבודות בתערוכה, שהוא צילום קיר של חדר של בחורה בשם מג'דולין, שלומדת ארכיטקטורה. היא רקמה על קרטון בעברית את צמד המילים 'תטריז לעתיד'. תטריז פירושו רקמה בערבית, והוא שם התערוכה שמציגה כעת בגלריה בנימין".
מה למדת מהעבודה עם הבנות האלה?
"אומרים שאין לאמנות כוח לשנות ולהשפיע, אבל אני הושפעתי והשתניתי מהעבודה עם הבנות. הבנתי כמה אנחנו, כחברה, בורים, עיוורים ובעלי דעות קדומות. גיליתי פתיחות רבה מצד הבנות, אמביציה רבה, וכמה הייצוג של נשים ערביות בתרבות ובאמנות רחוק מהמציאות ומאיך שהן רוצות שנראה אותן. הבנות כל הזמן מתמודדות עם הזהות והדימוי שיש לבחורה ערבייה בחברה היהודית, והמשפט 'את לא נראית כמו ערבייה' מלווה אותן כמעט בכל אינטראקציה".
"תטריז לעתיד", נעילה: 25.6, שישי־שבת, 14:00־11:00, גלריה בנימין, שביל המרץ 5, קריית המלאכה, תל אביב ב־24.6, שישי, 12:00, יתקיים שיח גלריה עם המצולמות וחוקר האמנות גלעד מלצר