בעיצומם של ימי הסגר הקשוחים מפחד הקורונה, יודק'ה פלס, שחקן שייקספירי נודע נותר כמו כולם ספון בביתו במשך שנה ויותר, אינו יודע מה יעלה בגורל התיאטרון הסגור שהוא כל עולמו. 

בתו, פזית פלס, נחלצת לעזרתו ומצליחה לאתר מקום אחד ויחיד שנותר פתוח להופעות, מועדון לנפגעי הלם קרב ממלחמת יום הכיפורים. זוהי תמצית העלילה הטרגית קומית של ההצגה החדשה "שייקספיר בחווה הסינית" של המחזאי והבמאי אודי בן סעדיה שתעלה בבכורה ביום שישי ה-25.2 בתיאטרון "תמונע".

הרעיון למחזה עלה בראשו של בן סעדיה, ניחשתם נכון, בזמן סגר הקורונה כשמעליו, כמו על כל עולם התרבות, מרחף סימן שאלה גדול ומעיק  מתי והאם התיאטרון יחזור לפעול.

"לצורך כתיבת המחזה לא עשיתי תחקיר מקיף על קרב החווה הסינית אלא הסתמכתי על המידע הכללי של סיפור הקרב. בדיעבד אני שמח על כך, כי לאחר שההצגה מוכנה ועומדת גיליתי שנכתבו ספרים רבים על הקרב הנורא ההוא. אני מניח שאילו שקעתי בקריאת החומרים זה היה שם לי משקולת ועוצר את הדימיון".

המחזה בחלקו מבוסס על עדותו של סרן חזי דחבש ז"ל (שנפטר לפני שנה בן 69) שהיה מפקד מחלקה א' בגדוד 890 בצנחנים והשתתף בקרב החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים, אחד הקרבות הקשים שגבה את חייהם של מאות לוחמים. ואולם גירסתו של דחבש הושתקה לאורך זמן. 

"אחרי הצהרים המאוחרים הגיע עוזי יאירי למסקנה, שלחזי דחבש ופקודיו בחווה הסינית אין סיכוי להינצל. הוא הורה להם להרים דגל לבן. דחבש לא נכנע, ובכך איפשר לאיציק מרדכי, אמנון ליפקין שחק ואהוד ברק להזניק את הקריירה הצבאית שלהם. סירטו של ניר טויב, שהקרנתו בוטלה ערב יום הזיכרון, בא מאוחר מדי" (מתוך דברי היסטוריון אורי מילשטיין).

המחזאי בן סעדיה, שינה את שמו של דחבש, והוא נקרא במחזה חזי פרלמוטר, שוהה במועדון הלומי הקרב, וככזה הוא אומר דברים קשים על הקרב ועל מפקדיו. 

"אני מחזאי, לא היסטוריון, לכן עשיתי  במחזה עיבוד לדברים שאמר דחבש, והם נותנים מקום לכאב שלו כמי שהציג עמדה אופוזיציונית בולטת. בין היתר נסמכתי גם על דברי ההיסטוריון אורי מילשטיין" מבהיר בן סעדיה.

החווה הסינית (צילום: אודי בן סעדיה)
החווה הסינית (צילום: אודי בן סעדיה)

"תגידו להם את האמת. תגידו להם את האמת. סליחה שאני מתפרץ ככה. המג"ד היה מרוסק לגמרי. את זה אני יודע. הייתי שם עם כל המחלקה שנשארה. את רוב הלוחמים הצליחו לחלץ אחרי הקרב ורק אנחנו נשארנו שם. אף אחד לא נתן לנו פקודת לסגת. אף אחד.

"בהתחלה אפילו שמחנו קצת והיינו אפילו גאים. היינו בטוחים שאנחנו נשארנו שם כדי לחפות על כל מי שנסוג אחורה. עקב אחורית קוראים לזה. עקב אחורית. הייתי אז בן עשרים. חייל צעיר. ניסיתי לתפוס את המג"ד אבל הקשר שלו כל הזמן אמר לי "המתן" המתן".

"אחר כך אמרו שהוא היה גיבור גדול אבל אני יודע את האמת. הוא בכלל לא תיפקד באותו בוקר. אנשים ראו אותו יושב לבד בתוך בור עם הראש בין הידיים. אחר כך אמרו שהוא גיבור גדול ולי הוציאו שם של שקרן. אמרו שמשהו אצלי הסתובב בראש. כולם פחדו להיכנס לשם כי היו שם טילים והיו שם פגזים והיה שם אללה יסתור.

"אז זהו. רק שתדעו. אף אחד לא מספר לכם את האמת. אף אחד לא אומר מה באמת קרה שם בבוקר ההוא בחווה הסינית". (מתוך ההצגה).

החווה הסינית (צילום: אודי בן סעדיה)
החווה הסינית (צילום: אודי בן סעדיה)

אודי בן סעדיה אך סיים את לימודיו בבית הספר התיכון כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, אבל את מחירה הוא הכיר מהבית בקיבוצו אשדות יעקב מאוחד. חמישה מבני הקיבוץ נהרגו במלחמה, ואחד נפצע קשה ואיבד את ראייתו. "בחרתי לכתוב קומדיה עצובה. אני מבין את הנפש הפגועה, מתחבר לכאבם של אנשים שההיסטוריה חרצה על גבם ובנפשם". 

כל ארבעת גיבורי ההצגה הם אנשים שהחיים שרטו אותם והם שורטים בחזרה. בחרתי ללכוד מהעדות של חזי דחבש את הכאב שמובא כאן, גם במסגרת הקומית תוך שאני משלב קטעים מ'המלך ליר', 'מקבת', 'אותל' ומחזות נוספים של שייקספיר" הוא אומר.

שמו של השחקן השייקספירי גיבור המחזה, יודק'ה פלס, מצלצל מוכר למנהל מועדון הלומי הקרב ינקול, שבטוח כי מדובר ביודק'ה פלד, לוחם עתיר עלילות מקיבוץ יגור, שהיה מפקד סיירת גולני ומהלוחמים הנועזים בקרב על החרמון במלחמת יום הכיפורים "לא ידעתי שיודק'ה פלד עושה גם שייקספיר' ינקול אומר לפזית, בתו של יודק'ה פלס.

מצחיק בחווה הסינית?
"לצורך האיזון, במחזה הזה וביתר המחזות שלי חשוב לי לעגן את הקומיות במקומות כאובים שנוגעים ללב, לא להכביד עם הכאב והרצינות. זה תיאטרון לא דיון היסטורי. יחד עם זאת, אני לא נותן לאוויר החם של הקומדיה לסחוב למעלה. התפקיד שלי להחזיק את הבלון הזה קשור. חשוב לי להביא לבמה משהו שהוא בשר מבשרה של הארץ הזאת, שהוא הראי של הדור שלנו" הוא אומר.

אודי בן סעדיה 67, בן קיבוץ אשדות יעקב מאוחד. בן לאב ממוצא תימני שגדל בכרם התימנים ובשעריים שירת במחלקה הערבית בפלמ"ח, ולאם ילידת ברלין שגדלה בוינה שנפגשו בקיבוץ עין החורש ומשם המשיכו לאשדות יעקב מאוחד. "אני בן תערובת קלאסי".

הוא בוגר החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, נשוי לענת מידן ולהם שתי בנות. והם גם בעליה של הוצאת ספרים משפחתית. לארבע ההצגות שלו שרצות עכשיו במקביל בתיאטרון העצמאי (פרינג). ("סדום", "ג'רוזלם" ושתי הצגות שהן עיבוד שלו לסיפורי עגנון "מזל דגים", המלבוש") מצטרפת החל מהשבוע (25.2) ההצגה החדשה "שייקספיר בחווה הסינית". 

"בהיותי חולה שליטה וריכוזי מצאתי את המסלול המתאים לי בתיאטרון העצמאי. אין לי את הסבלנות להשתלב בתיאטרון הרפרטוארי, אף שהוא מגיע לאנשים רבים יותר, אבל התהליך שם ארוך מאד ואתה מאבד את השליטה כי עוד אנשים מעורבים ביצירה. פה אני עושה הכל, כותב ומביים (למעט ההצגה 'שביר' שכתבתי שמוצגת בתיאטרון 'הסימטה' בבימויו של אלחנן שפירא) אני הנהג והמשווק. לפעמים זה מייאש אבל בדרך כלל אני אוהב את זה. אל תשכחי שהייתי רכז תרבות בקיבוץ, מאד נוח לי עם האינטימיות הזאת".

בין הצגות רצות וחזרות לבכורה, התחלת כתיבתו של מחזה חדש, וכתיבת ביקורות ספרים לאתר "וואלה", ובטרם הספיק להתחסן ברביעית אודי בן סעדיה חלה בקורונה "אלמלא עשיתי את הבדיקה לא הייתי יודע שאני חיובי. הייתי בבית בבידוד במשך שבוע עם ספרים וסדרות. לא היה כזה נורא" הוא מרגיע.

"שייקספיר בחווה הסינית"
ביום שישי ה-25.2
יום שני 7.3
יום ראשון 14.4

תיאטרון "תמונע"