רק רגע אחד בלתי צפוי הצליח לשבור את השחקן ליאור רז, דורון קביליו בשבילכם, אחד מיוצרי סדרת הטלוויזיה המוערכת "פאודה".

בקור רוח הוא בחן דרך המוניטור את סצינת הפיגוע הקשה במועדון, את הלהבות שיצר הצוות הפירוטכני, ואת שלל הסטטיסטים הזרועים על הקרקע כמתים, וביניהם השחקנית שגילמה את המלצרית היפהפייה, דריה. ואז עברה המצלמה אל הצד הפלסטיני. צהלות השמחה וההילולה של תומכי חמאס פתחו אצל רז חדר שהיה חסום שנים רבות. לבד, מול המסך המרצד, הוא פרץ בבכי. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נתן ביטוי לטראומה שזעזעה את עולמו לפני 25 שנים, אז נרצחה חברתו לחיים, איריס אזולאי, בפיגוע בשכונת בקעה בירושלים.

"שם ראיתי אותי ואת איריס", הוא אומר עם שיגור הפרק האחרון בסדרה. "נשברתי דווקא בסיטואציה של החיים ולא של המוות, למרות שהיה ברור שלא מדובר ברגע אמיתי. הסדרה היא סוג של פסיכודרמה. אתה נותן לאנשים לראות חלקים מהחיים שלך על המסך, ובנקודה הזו היה לי קשה. רק התסריטאים ידעו על איריס, אבל אחר כך לקחתי את תומר קפון, שמשחק את בועז, החבר של דריה, וגוללתי גם בפניו את הסיפור האישי שלי".

לא חשבת להשאיר את הפרט אישי הזה מחוץ לסדרה?

"זו האמת שלי והחיים שלי. איריס הייתה אהבת נעורי והיינו חברים מגיל 16. היא נהרגה כאשר שנינו שירתנו בצבא, ואני זוכר עד היום את הרגע שבו קיבלתי את ההודעה. חודשיים אחר כך לא דיברתי ולא תקשרתי. כשישבתי עם התסריטאים של הסדרה, שפכתי את הנשמה והקרביים. אי אפשר היה להתעלם מהאובדן הזה".

שחקני פאודה. צילום: אוהד רומנו

את "פאודה", כאוס בערבית, יצר רז ביחד עם העיתונאי אבי יששכרוף, חברו מילדות. רז הביא לסדרה את השירות הצה"לי ביחידה מובחרת, את חוויות המילואים בשטחים, ואילו יששכרוף הביא את ההיכרות המעמיקה עם הפלסטינים ומבוקשי חמאס, מתוקף תפקידו ככתב וכפרשן לענייני ערבים. במרכזה של הסדרה נמצא צוות מסתערבים השרוי במרדף אינטנסיבי אחר הטרוריסט הבכיר, אבו אחמד, שאותו גילם השחקן הישאם סולימאן. הסדרה הפכה לדבר החם בטלוויזיה הישראלית, אף שפתחה את כל הפצעים והמורסות בסכסוך הישראלי–פלסטיני והשתמשה בכל אלמנט אפשרי כדי להמחיש את מורכבותו.

מפיגועים, שנאה יוקדת ופיצוצים לרוב, ועד לחברות אין קץ, אחוות לוחמים ואהבה בלתי אפשרית החוצה את המגזרים. בתסריט אין טובים ואין רעים. נקודת המבט שווה לשני הצדדים, אף על פי שמרבית הדיאלוגים מתקיימים בערבית. עד לפרק האחרון - זהירות, ספוילר למי שטרם צפה ב"פאודה" - מתקשים הצופים לחוש שנאה כלפי אבו אחמד, המאוהב באשתו ופועל מהמחשכים כמעין מוחמד דף טלוויזיוני. רק בדקות האחרונות של הסדרה מתברר כי סולימאן לא ימשיך איתנו לעונה הבאה, ולא בשל התבטאויותיו הנחרצות בתקשורת. בראיון המשותף ניכר כי רז ויששכרוף לא צפו את דבריו על הזכות לפגוע בחיילי צה"ל המשרתים בשטחים וכן את הביקורת שמתח על פעילות המסתערבים.

הופתעתם מדעותיו?

רז: "אבי ואני לא תומכים באמירות של הישאם בצורה חד–משמעית, אבל זה לא שינה את דעתנו עליו כאדם או כשחקן. אני מכיר את הישאם כאיש מקסים ושוחר שלום, המקדם פעילויות בנושא דו־קיום ופיוס".

אולי אבו אחמד עלה לו קצת לראש?

יששכרוף: "לא ישבנו על הסט וחקרנו את השחקנים בנושא דעותיהם הפוליטיות. גם ישעיהו ליבוביץ' ושולמית אלוני מתחו ביקורת על עבודת המסתערבים. הישאם לא הראשון ולא האחרון, ואני לא מצפה מפלסטיני שחי בקרבנו לחשוב כמוני. מדובר באמירות בנאליות שכל שמאלן בשקל משתמש בהן".


הישאם סולימאן. צילום: אוהד רומנו

איך הגבת כאשר הבוס שלך לשעבר באתר וואלה, ח"כ ינון מגל, קרא להחרים את הסדרה?

יששכרוף: "שוחחתי עם ינון וחשבתי שלא מכבודו להתייחס לדברים, רק בגלל שהוא ראה ציטוט קטן מתוך פרומו של ראיון שלם".

עבור מי שכוסס ציפורניים מסקרנות לגבי המשכה של "פאודה", יש לנו בשורה טובה ובשורה רעה. רז ויששכרוף עובדים כרגע על תסריט נוסף, שאמור להיות רווי אדרנלין ומותח אפילו יותר, אולם העונה השנייה צפויה לשוב למסך הקטן רק בעוד כשנתיים.

אתם לא חוששים לאבד את המומנטום של הסדרה?

יששכרוף: "זה המצב, ואנחנו רק בתחילת תהליך. קיווינו שנידרש לעוד עונות, אבל לא צפינו את ההתלהבות".

רז: "לא אחת תפסתי את עצמי מתרשם מצילומי סצינות בחדר העריכה, ובטוח שרק אנחנו וההורים שלנו יצפו ב'פאודה'. לרגע לא חלמתי שנהפוך לסדרה הנצפית ביותר של יס".

אז מה מצפה לנו בעתיד?

רז: "הפתעות, דרמות, ספינים. אנחנו לא אוהבים ללכת על פי החוקים וככה נמשיך".

דאע"ש או צוק איתן ימצאו ביטוי בעונה השנייה?

"נתת לי רעיון", צוחק רז. "אקטואליה והסדרה מתכתבות אחת עם השנייה, וכך תהיה גם העונה הבאה. צריך לקחת בחשבון כי לאור השינויים במזרח התיכון, צוק איתן עלול להיות עד אז החדשות של אתמול".

פחות חמומי מוח

רז ויששכרוף מכירים זה את זה כבר שנים רבות. כבני נוער הם בילו באותם מועדונים ופאבים בירושלים, שם נוצר ביניהם קשר ראשוני. שניהם שירתו אומנם בפיקוד המרכז, אולם לאחר הצבא נפרדו דרכיהם. רז עסק במכירות, שימש כשומר הראש של ארנולד שוורצנגר, ולאחר שחזר מארצות הברית למד משחק בסטודיו של ניסן נתיב. אף שעיקר פרסומו הגיע מ"פאודה", לרז יש קילומטראז' ארוך בעולם הקולנוע, הטלוויזיה והתיאטרון הישראליים. בין היתר השתתף בסדרות "מתי נתנשק", "הבורר", "תא גורדין" ו"מסודרים", בהצגות "דון ז'ואן" ו"מקבת", ובסרטים "מבול", "מוכרחים להיות שמח" ואפילו ב"מחץ הדלתא" האמריקאי. במקביל, עבד כמנהל קריאטיב במשרד הפרסום גיתם וכיום הוא בעליה של חברת הפקות.

יששכרוף בחר בקריירה עיתונאית, ולאחר שנים בקול ישראל ובעיתון "הארץ" הוא עבר לעבוד באתר האינטרנט וואלה. במקביל, כתב שני ספרים על המאבק מול הפלסטינים ועל מלחמת לבנון השנייה, ומשמש כמרצה קבוע בשדולה האמריקאית–ישראלית איפא"ק.

לפני כארבע שנים וחצי נפגשו השניים ברמאללה וחידשו את הקשר. מעל כוס קפה ברמת גן הם חלקו חלום משותף סביב יצירת סרט על יחידת מסתערבים הרודפת אחר טרוריסטים מחמאס. רז רצה להתמקד בדמותו של דורון, יששכרוף רצה צוות של לוחמים. ביחד החליטו להציג גם את הצד הפלסטיני הפחות מוכר. מהר מאוד הפך הפיצ'ר ל–12 פרקים.

לא חששתם כי סדרה דוברת ערבית, העוסקת בסכסוך הישראלי–פלסטיני, לא תהיה סקסית מספיק?

רז: "זה בער בנו והחלטנו ללכת עם האמת שלנו. שנינו תל אביבים, היושבים ביומיום מעל כוס אספרסו, אבל רבע שעה מאיתנו מתנהלים חיים אחרים לגמרי. הקול והמראות של הפלסטינים לא מגיעים כלל לקהל הישראלי, ונוח לו לעצום עיניים".

עם הרעיון בראש הם נדדו בין זכיינים, שהמילה "לא" הייתה במקרה הטוב תגובה מנומסת. רק יס הרימה את הכפפה ומלאכת הכתיבה הופקדה בידי התסריטאי משה זונדר.

איך נראתה הדינמיקה על סט הצילומים, שהתקיימו במהלך מבצע צוק איתן?

רז: "היה לי ספק גדול אם יהיה לנו כיף. 150 שחקנים ואנשי צוות יהודים וערבים נדרשו לעבוד בתוך מרקחת של רגשות, ועוד בימי מלחמה. לא ידענו איך נתקבל בכפר קאסם על רקע ההפגזות בעזה והרקטות על ישראל, ופשוט לא הגענו ליום הצילומים הראשון שם. לזכותו של ראש העירייה ייאמר שהוא מיד התקשר ואמר שדווקא עכשיו חשוב שנגיע. כמו כולם, גם אנחנו מצאנו את עצמנו נכנסים למרחב המוגן בכל פעם שנשמעה אזעקה".

בסיר הלחץ הזה נשמעו דיאלוגים קשים בין השחקנים היהודים לבין הערבים?

רז: "עבדנו כמו מיקרוקוסמוס, והרגשתי בעיקר את החברות ותחושת השליחות של השחקנים. לא היו מריבות או עימותים, אבל בהחלט היו בינינו שיחות ואי הסכמות. כעסתי לא אחת על דעות ששמעתי וניסיתי להבין או לשכנע. אלו היו שלושה חודשים מלאים במגוון של דעות, שאלות פוליטיות וגם דיבורים על המבצע".

איך בתוך הקלחת הזאת יוצרים דמות של מחבל רצחני, ובמקביל מעניקים לו תכונות אנושיות?

רז: "משה זונדר לימד אותנו שככל שהרע הוא יותר טוב, ככה גם התסריט הופך לטוב יותר. ברוב סדרות הטלוויזיה קיימת הזדהות עם האיש הרע. לדוגמה, הנשיא האמריקאי ב'בית הקלפים' או סוחר הסמים ב'שובר שורות'. כיוצר וכשחקן אני לא מוכן לכתוב או לשחק דמות שטחית. גם מבוקש מספר 1 אוהב את אשתו".

במהלך הכתיבה חשבתם על מוחמד דף כשיצרתם את אבו אחמד?

יששכרוף: "בנינו את הדמות על כמה מבוקשים פסיכופתים, ביניהם מוחמד דף, עבדאללה ברגותי וגם איברהים חאמד, ראש הזרוע הצבאית של חמאס בגדה המערבית, שמרצה 54 מאסרי עולם ונוהג לשלוח מהכלא מכתבי אהבה לאשתו. חשוב שהציבור יידע שכאשר אתה יושב עם המחבלים האלה ברמה האישית, אתה רואה ניצוץ של אנושיות. לפני שבע שנים נכנסתי לכלא של הביטחוניסטים וישבתי עם איש הג'יהאד האסלאמי, ת'אבת מרדאווי. אפילו שרנו ביחד את אום כולתום ואת 'אינתה עומרי'. למרות שהוא יעשה הכל כדי לחסל אותנו, כשיושבים מול המרצחים האלה אחד על אחד, הדברים נראים אחרת".

ומדוע היה חשוב לך להעביר את המידע הזה לצופים?

"בניגוד לכמה מהקולגות שלי, אני לא פוזל לכיוון הכנסת, והמטרה שלי הייתה להסיר את הדעות הקדומות והיצרים, בתקווה שנהיה פחות חמומי מוח".

ומה לגבי הפלסטינים?

"קטונתי. בקרב עמי אני יושב, ואין לי את היכולת להשפיע על דעת הקהל הפלסטיני".

היו גם טעויות

למרות שלל התפקידים ששיחק רז (43) הוא טרם התרגל למעמדו ככוכב "פאודה", והופתע השבוע לגלות כי לראשונה ארב לו צלם פפראצי בעת שבילה עם בני משפחתו. לתוכן הסדרה יצק רז שני אירועים שהשפיעו על חייו. האחד, פרשת מדחת יוסף, החייל הדרוזי שהופקר למוות בקבר יוסף בשנת 2000. השני, שחרור מחבלים עם דם על הידיים, וביניהם מי שרצח את חברתו לשעבר. "במהלך האינתיפאדה השנייה הייתי איש מילואים ואבי היה עיתונאי", אומר רז. "מבחינת שנינו פרשת יוסף היא טראומה, וממנה יצרנו את החלק של התסריט שנשען על לקיחתו בשבי של בועז. החלטנו שמצילים אותו ויהי מה. לא מפקירים חייל ולא משחררים תמורתו 1,500 מחבלים. לי אישית קשה עם הנוסחה הזו, ורצינו להציף אותה. לו אח שלי, חבר או חייל היו נתפסים בשבי, הייתי עושה הכל כדי להביא לשחרורם ולא סומך על המדינה".

היית מתנהג כמו דורון, שחטף שייח' והלביש עליו חגורת נפץ?

"ברור שלא, אני לא חי בסרט. הנראטיב של הסדרה הוא ישראלי, וכישראלים אנחנו הרבה יותר טובים ומוסריים מחמאס. אנחנו לא נרצח ילדים כדי להשיג את המטרות שלנו. בסדרה, הסצינה שבה פוצצתי את השייח', לא הייתה קלה לי. 'פאודה' למעשה פותחת את פצעי האינתיפאדה הראשונה, ורצינו להראות את המחיר שמשלמים הלוחמים והמשפחות שלהם".

אמרו לכם שהסדרה מזכירה במעט את העונה הרביעית של "הומלנד"?

רז: "בכוונה לא ראיתי מעולם את 'הומלנד' ואין לי מושג מיהן הדמויות שבה. כאשר העונה הראשונה של 'הומלנד' שודרה, אנחנו כבר ישבנו על התסריט של 'פאודה' ולא רציתי לצפות בסדרות דומות, כדי לבוא ממקום נקי".

יש משהו שנעשה במהלך העבודה שאתם מתחרטים לגביו?

יששכרוף: "אני מצטער שלא הצלחתי להיות כל יום על הסט בגלל הסיקור של צוק איתן ופספסתי ניואנסים קטנים בנוגע לאורח החיים בשטחים. אומנם הסדרה נשענת על הדמיון, אבל בעיני היו טעויות שלא אמורות לקרות, כי האותנטיות חשובה לי. הייתי שמח שיותר סצינות אקשן היו נכנסות לסדרה, כי חלקן נפל בגלל שיקולי תקציב".

כוכבי פאודה. צילום: יח"צ

אתם לא מצטערים שכמעט בכל פרק הרגתם שחקן?

יששכרוף: "קצת דרמה בסגנון 'משחקי הכס' אינה מזיקה".

רז: "כשכתבנו את הסדרה לא ידענו מי יהיו השחקנים ולא ידענו שנהפוך להיות כאלה חברים. צוות השחקנים שמשחק את המסתערבים נשאר בקשר הדוק עם כל הבדיחות המפגרות והשטויות שמאפיינות יחידה מובחרת. כל יום ראשון אנחנו נפגשים. בכלל, לאורך הצילומים התאהבנו בשחקנים ובדמויות והתבאסתי כשפוצצנו את בועז, כי ידעתי שתומר שמגלם אותו, לא ימשיך איתנו הלאה. ככה הרגשתי גם עם יערה בנבנישתי שמשחקת את המלצרית דריה, ועם מונה חווה שמשחקת את המחבלת המתאבדת אמאל. בכל פעם אני מזהיר את רונה לי שמעון שאם היא לא תתנהג יפה, אני הורג אותה כבר בפרק הראשון של העונה השנייה".

אני מבינה שמדיניות החיסולים ממשיכה גם הלאה.

יששכרוף: "לא תכננו להפסיק עם זה אחרי העונה הראשונה".

חוץ מאקשן וסיכולים ממוקדים לשחקנים, היו גם רגעים קומיים במהלך הצילומים?

רז: "מבחינתי, הרגע המצחיק ביותר היה במהלך החזרות, כאשר אשתו של אבו אחמד יצאה עם הבת מבית החולים ובדרך הורתה לנהג המונית לעצור כדי לשים בתחנת אוטובוס את הדובי הגדול שקיבלה במתנה מהיהודים. תכננו שהדובי יישאר על הספסל, אבל התגובה האוטומטית של הנוסעים הייתה לקום ולברוח. הם לא ידעו שמדובר בחזרות לסדרה וכל מה שהם ראו זה אישה ערבייה יוצאת ממונית ושמה דובי ענק על הספסל. החלטנו שככה ייראה התסריט".

כיצד הרגישו השחקנים הפלסטינים בהפקה ישראלית?

רז: "אני לא חושב שהם ציפו לסדרה שתיתן להם כזה ביטוי. כל אחד מהם הביא משהו מעצמו ל'פאודה'. אין לי ספק שכל השחקנים הפלסטינים שסירבו בהתחלה להצעות שלנו, מצטערים על כך היום".

איך בחמאס הגיבו על הסדרה?

יששכרוף: "הם פרסמו מאמרים נגד 'פאודה' בנימוק שהיא משרתת את האויב הציוני ופוגעת בדמותו של איברהים חאמד. יחד עם זאת הם הוסיפו לאתר הרשמי שלהם לינק לסדרה עם התמונה של השחקנים. לפני כמה ימים קיבלתי טלפון מתושב במחנה הפליטים, שאחד מאחיו הוא ממייסדי גדודי אל־אקצא ואח אחר ביצע פיגוע התאבדות בישראל. דרך הלינק הוא צפה בפרק הראשון ואמר לי שבעיניו זה היה מאוד חזק".

יש לכם מושג מה איברהים חאמד המקורי חושב על הסדרה?

רז: "אני לא מכיר אותו ולא מעניין אותי מה הוא חושב. אני יודע מי זה אבו אחמד שלנו, זה שיצרנו בפינת האוכל בבית של אבי או אצלי במשרד".

יששכרוף: "אותי דווקא כן מעניין לשמוע מה הוא חושב, אבל זה בגלל הסקרנות העיתונאית. אני אפגש עם המחבל הכי מסוכן בגלל הסיבה הזאת, ותמיד ארצה לדעת מדוע הם רוצחים חפים מפשע".

ליאור, כבר בהתחלה ידעת שתיכנס לדמות של דורון?

"לא, בהתחלה אהבתי את הדמות של מורנו, מפקד יחידת המסתערבים. עם הזמן התאהבתי בדורון וקירבנו אותו אלי בגיל, במראה ובמצב הנפשי", הוא צוחק. "יש בינינו הרבה תכונות דומות, בין היתר היכולת ללכת עם הדברים עד הסוף".

אבי, מה איתך? קיבלת חשק להיות שחקן?

"בעונה הראשונה הצטלמתי כדובר של שר הביטחון, לקטע קצר שנמשך 20 שניות ביחד עם ענבל, אשתו של ליאור. החלטנו להשאיר את הסצינה על רצפת חדר העריכה, כי היא הייתה תלושה קצת מהתסריט. לפחות אני יודע שבעונה השנייה אוכל לתפוס לעצמי איזה תפקיד של מחבל. עכשיו האופציה הזאת פתוחה עבורי".

סיפקת לי עכשיו ספוילר, אתה הולך לגלם טרוריסט?

"אינשאללה".