לשאלתו של ברקו ענה שילון שהם צריכים ללמוד מהי "תרבות ההקשבה". אופירה שאלה: "אתה חושב שאין לנו תרבות הקשבה?", כלומר, עצם השאלה הצביעה על כך שהיא מודעת שקיימת בעיה. שילון החמיא וציין שלמרות שהם עדיין רועמים, הם בהחלט התפתחו והתקדמו. השניים, הודו לאורח על דבריו ואמרו שכבוד גדול היה לראיין אותו, בלי שמץ של טינה או הסתייגות מגישתו השלילית כלפיהם בעבר. זה היה רגע אמיתי, כן ונכון. ברקו אפילו הודה שמעולם הוא לא התרגש כל כך מאייטם בתוכניתו המשותפת עם אופירה, כמו מביקור זקן השבט של אנשי הטלוויזיה, שבימים אלה חוגג 80.
יש מקום להחמיא לצמד המנחים מעוררי המחלוקת, שלא חששו מביקורת והאמת בפרצוף של עצמם. שינוי בגישה ובסגנון היה ניכר גם בהמשך התוכנית עם אורחים אחרים - הייתה יותר הקשבה וכבוד למרואיינים, מלבד כמה הפרעות מצד אופירה, שכשהיא רוצה לטעון טענה, גם אם תפרוץ שריפה באולפן, היא לא תעצור עד שתסיים את דבריה. אבל בכללי, הצלילים הרועמים ירדו בכמה אוקטבות.
ללמדנו שאין כמו חרם צרכנים שיעשה את העבודה.
התרעות פיקוד העורף