הסדרה "צל של אמת" של ארי פינס, יותם גנדלמן והמפיקה מיקה תימור שודרה לראשונה בשנת 2016 ועוררה הדים רבים, עם היוודע עדויות שטרם נשמעו על מעורבות לכאורה של אישה בשם אולה קרבצ'נקו ברצח הנערה תאיר ראדה ז"ל.
אמש (חמישי) שודר הפרק האחרון בסדרה, "ההכרעה" ב-HOT8 ובו נחשפה ביתר שאת האבסורדיות שנסובה סביב חקירתו והרשעתו של מי שהואשם במעשה הנורא - רומן זדורוב, פועל בניין אוקראיני שעבד בשיפוצים בשטח בית הספר ביום הרצח.
כזכור, ראדה נרצחה באכזריות בדקירות סכין בשירותי בית הספר 'נופי גולן' שבקצרין בשנת 2006. הפרשה פערה פצע פתוח בחברה הישראלית, בעיקר בשל העובדה שלא היה קונצנזוס סביב ההחלטה להרשיע את זדורוב, שהורשע אף על פי כן בשלוש ערכאות שונות. אתמול, 16 שנה אחרי, הוא זוכה באופן סופי מחמת הספק, במשפט חוזר שיצא לדרך בשנת 2021.
במהלך הפרק האחרון בסדרת הדוקו מובאות בין היתר עדותיהם של ראש המכון לרפואה משפטית ד"ר חן קוגל, עורך דינו של רומן זדורוב ירום הלוי, וגם של זדורוב עצמו. העדויות של המומחים ניגשות ל"ראיות" שבגינן רומן נשלח לכלא, ומפריכות אותן בזו אחר זו. כך למשל, הם מראים כיצד חומר פדופילי שלכאורה נמצא במחשבו שייך בכלל למשתמש אחר, וגם ראיית הזהב לפיה הוא התבונן בדפים ברשת המפרטים כיצד להרוג אדם באמצעות סכין, הייתה בכלל חיפוש תמים של מידע הנוגע לטלפון הסלולרי האישי שלו.
באשר לראיות הפורנזיות בזירה, מסביר קוגל במשחק מילים שלא מותיר הרבה מקום לספק: "אנחנו מצפים בזירה שיהיו עקבות של הרוצח בזירה, עקבות של הרוצח על הקורבן, עקבות של הקורבן על הרוצח, במקרה הזה אנחנו לא מוצאים את העקבות של רומן זדורוב בזירה, את הזירה על רומן זדורוב, לא מוצאים".
שלושת טביעות הנעל בתוך התא בו התבצע הרצח, ואשר מובילות לתא הסמוך ושנקבע כי אינן שייכות לזדורוב, הן אולי הראייה המזכה בעלת המשקל הגבוה ביותר בתיק. הטענה הלא המובנת של הפרקליטות כי מי שהותיר אותן היה "דני דין המחלץ האלמוני", שלעולם לא נדע מי הוא, היא לא פחות ממופרכת. לא הצופים, עורכי הדין, וכל מי שאי פעם התעניין בפרשה מצליח להבין, כפי שמציין הלוי, איך הטענה הזו עברה שתי ערכאות שונות.
מעבר לכך, על בגדיו של זדורוב לא נמצאו שרידים של המנוחה ולא דם, אזי למעשה ההודאה שלו ברצח של הקרבן היא הראייה היחידה שישנה. "לבתי משפט מאוד קשה, הם רואים הודאה, זה, כמו שאומרים, רק אלוהים יציל את מי שהודה", מודה עורך דינו. עם זאת, כאשר יוצרי 'צל של אמת' מפנים את הזרקור למשטרה, האחראית על החקירה, מנגנון האכזריות נגלה במערומיו. החוקרים לא בוחלים באמצעים; משקרים, ועד קשירת קשר עם המדובב - דבר שאסור על פי חוק, כמו גם מסירת פרטים מוכמנים לזדורוב שלא יתבלבל (חלילה) בעת שחזור הפשע בזירה, והיד עוד נטויה.
רומן מודה: "זו טעות, כי הייתי צריך להיות חזק יותר, ללכת עם האמת שלי עד הסוף, אבל לא ידעתי, אני אהבל. הייתי נאיבי כמו ילד", ומספר על מניפולציות שהופעלו עליו, לפיהן שוכנע כי עדיף שיודה ב-X על מנת לקבל עונש מאסר מופחת, מאשר שלא יודה כלל, כי הוא ממילא הרוצח וזו עובדה מוגמרת.
הגוף השני שנמצא במרכז הביקורת היא הפרקליטות, שמצטיירת כמי שנוקטת בכוחניות ולוחמניות, ומצדדת בתרבות שהשתרשה בתוכה, המבוססת על השגת הרשעות. "תביעה שאיננה פועלת בשירות האמת היא דבר מפחיד", מציין בחרדה פרופ' מרדכי קרמניצר, מומחה למשפט פלילי, והלוי מוסיף: "איזו מדינה זו, שבה לסנגור יש עשרות ראיות של זיכוי והוא מת מפחד? ולמה? כי אני מפחד שישפיעו על השופטים. יש פה כל כך הרבה שחיתות בתיק, שאני אומר לכם, אפשר להשתגע". בסוף הפרק מתריע עורך הדין מטעם ההגנה בפני מה שאנו, הצופים, כבר יודעים שלא ייקרה, כשהוא אומר כי "אוי ואבוי למדינה שלנו אם לא יהיה זיכוי לרומן, ולו מחמת הספק".
נציגי הפרקליטות לא הסכימו להתראיין לסדרה, והפרשה, שהסתיימה במעין קול ענות חלושה עם זיכויו של זדורוב כאמור במשפטו החוזר, מותירה אחריה שאלות נוקבות שככל הנראה יתנוססו מעליה לנצח. במילותיו של סגן נשיא בית המשפט המחוזי אשר קולה: "תם ולמרבה הצער לא נשלם".