לאחר שביקרנו בשוק האוכל בעיר המרכזית בקופנגן (זה רק אנחנו שנגעלים מהעובדה שיש מוכר אחד הן לדוכן המקרונים היפהפה והן לדוכן הסמוך למכירת חגבים על שיפוד?), חזרנו לכפר הקטן שבצפון־מזרח האי: רחוב קטנטן, שמצליחים להידחק בו גם משאית עם פועלים מקומיים וגם המון תיירים על אופנועים, ובו כ־20 מסעדות, ברים, מכוני עיסוי ועסקי תיירות מקומיים קטנטנים – חלקם גם של ישראלים

עצרנו במסעדה מקומית שתמיד מלאה בסועדים - Country E־saan. אנחנו לא פעם חוששים להיגיינה ולטריות חומרי הגלם במסעדות כפריות, לכו תדעו מתי דגו את הדג ובאיזו קופסה הוא הוחזק מאז. אבל אנחנו כאן כדי להמליץ על הצד היפה שבמסעדות התאילנדיות.

המטבח כאן פתוח, והטבחית - שהיא גם בעלת הבית - חסרת גיל ובעלת גשר בשיניים, מבשלת מול העיניים. חומרי הגלם פזורים על השולחן שלצדה, והיא לוקחת אותם מול עינינו ומכינה את המנה שביקשנו. הזמנו אורז הפתעות, והנה, כל כולו מוכן מאפס בסיר, וכל זה מתרחש מול הפרצוף חמור הסבר שלנו. טיגון קשיו, פריסת חתיכת אננס טרי מהפרי העוקצני והוספתו לסיר, גבעולים טריים למיניהם, גזר ובצל ותבלינים ואורז – וכל זה עולה רק שמונה שקלים. והטעם? וואו. הוא באמת כל כך טעים או שאנחנו פשוט כל כך רעבים?

דג מאודה קופנגן (צילום: פרטי)
דג מאודה קופנגן (צילום: פרטי)

גם "סום טאם" - סלט הפפאיה, שהוא מנת הדגל במסעדה התל־אביבית “הבית התאילנדי", מוכן כאן מתחילתו מול העיניים. יש בו פפאיה טרייה, עגבניות, בוטנים, צ’ילי, גזר ומיני עשבים וגבעולים, והוא חריף וטעים ברמה כזו שתאמרו לעצמכם: “זה כל כך חריף שהחך כבר לא יכול לסבול", ומנגד “כל כך טעים שאי אפשר להפסיק". וגם הוא בסך הכל עולה שמונה שקלים.

המנה העיקרית היא דג שלם מאודה, ואופן הכנתו מההתחלה דורש צילום סרטון. התוצאה היא דג טרי מחופי קופנגן. הוא מוכן בסיר אידוי עשוי במבוק, שבזכותו נשמרת עסיסיותו. גם זה מנהג שרצוי שמסעדות ארצנו יאמצו - יותר אידוי, פחות צלייה, בישול וטיגון. מעל לדג יש כרוב חי קצוץ, שיני שום ופלפלים עם מיני גבעולים וירוקים וגם קצת גזר ועוד כמה ירקות שלא זיהינו ברוטב ליים חמצמץ וכיפי. איזו יצירת מופת חסרת פוזה, והמחיר גם הוא חסר פוזה - 40 שקלים בלבד לדג עצום בגודלו.

כשסיימנו, לקראת 23:00 בלילה, היינו האחרונים במסעדה, ובעל הבית, אולי בעלה של הבשלנית, כיבד אותנו בקינוח על חשבונו: צלחת עם חגבים. המסעדה: Country E־Saan, Ban Tai, Ko Pha־ngan District, Surat Thani

סלט פאפיה קופנגן  (צילום: פרטי)
סלט פאפיה קופנגן (צילום: פרטי)

חמש מנות תאילנדיות שאפשר לאכול בישראל

נאה יאנג
נתח קצבים צלוי M.R על גריל פחמים לצד רוטב “פריק נאם פלה" וסטיקי רייס במסעדת “קאב קם" בתל אביב, 68 שקלים.

קאב קם (צילום: יהונתן בן חיים)
קאב קם (צילום: יהונתן בן חיים)

Ko PhaNgan
אורז מאודה עם תבשיל קארי צהוב וקרם קוקוס, בטטה, חומוס, במיה, בצל וכוסברה במסעדת “קינג קונג" (חיפה, קריות, רעננה), 49 שקלים.

קופנגן (צילום: אנטולי מיכאלו)
קופנגן (צילום: אנטולי מיכאלו)

טום יאם
ציר של גלנגל, עלי קפיר ליים, שום, צ׳ילי וחלב קוקוס עם פטריות, שעועית ירוקה, עגבניות ואורז במסעדת “דלי אסייתי" בהוד השרון, 76 שקלים. (עם דג לבן)

מרק טום יאם (צילום: אסף קרלה)
מרק טום יאם (צילום: אסף קרלה)

קון קאן פיש
פילה דג לבן בתבשיל קארי אדום וחלב קוקוס, עטוף בעלה בננה, מוגש עם סלט פפאיה ירוקה ברשת “מינה טומיי", 86 שקלים.

קון קאן פיש (צילום: אסף קרלה)
קון קאן פיש (צילום: אסף קרלה)

סאי הואה
נקניקיות בקר מצ'אנג מאי בתיבול שורשים ועשבים במסעדת “הבית התאילנדי" בתל אביב, 58 שקלים.

סאי הואה (צילום: בן יוסטר)
סאי הואה (צילום: בן יוסטר)

קחו בחשבון - חמשת הדיברות הקולינריים לכל מי שטס לתאילנד:

-קחו בחשבון שמרגע ההזמנה תחלוף לפחות חצי עד שתקבלו את האוכל.
-קחו בחשבון שגם מנה לא חריפה תתברר בסוף כחריפה אש.
-קחו בחשבון שגם אם בתפריט כתובים מרכיבים טבעוניים בלבד, לא מן הנמנע שתמצאו בו גם חתיכת בשר.
-קחו בחשבון שיש סיכוי לא מבוטל שמתישהו במהלך הטיול תחטפו הרעלת קיבה.
-קחו בחשבון שבמסעדה יושבים לידכם ישראלים, אז תיזהרו שלא לרכל עליהם בקול בעברית.