בחודשים האחרונים עברה עלינו תקופה לא פשוטה. תקופת אי וודאות. רוב מקומות הבילוי נאלמו דום, המסעדות והברים היו סגורים זמן ארוך, ורובנו המכריע ישב בבידוד בבית. היו כאלה שעבוד מהבית והיו שקמו מאוחר בבוקר, קראו, בישלו, אכלו ושתו. תרבות היין והאלכוהול הביתית לא ידעה פריחה כזו מימיה. זה היה הרגע בו הבינו רבים שהם זקוקים לבר ביתי עשיר יותר ומסודר יותר. איך בונים בר כזה? בדיוק בשביל זה אני כאן. אחרי שכיסינו את מדף הוודקה ואת מדף הג'ין הגיע הזמן להתמקד ברום.

בקרדי מוחיטו (צילום: יח''צ)
בקרדי מוחיטו (צילום: יח''צ)

רום: מה הסיפור
רום, התזקיק האלכוהולי המדורג מספר שתיים בעולם מבחינת פופולריות ומכירות, מזוקק מקני סוכר. מרבית מותגי הרום מיוצרים בארצות הים הקריבי ובשפך הנהר דמררה שבגיאנה (לשעבר גיאנה הבריטית) בדרום אמריקה. בארצות אלה מייחסים למשקה חשיבות תרבותית גבוהה ואפילו דתית. מסורת ייצור הרום בקובה התחילה בשנת 1493, כשקולומבוס ומגלי ארצות אחרים שהגיעו בעקבותיו לאזור הביאו את קנה הסוכר אל האי. הצמח נקלט היטב בשל תנאי האקלים המתאימים. הקנים המתוקים שגשגו באדמתה הפורייה של קובה, ותעשיית הסוכר פרחה. 

רום אמיתי זוקק לראשונה במטעי הסוכר באיים הקריביים, לפי המסורת - באי ברבדוס, כשעבדים גילו שאפשר להתסיס את אחד מתוצרי הלוואי של קנה הסוכר, הדבשה (המולסה), ולקבל כתוצאה מכך אלכוהול. בשנת 1620 היו באי כבר יותר מ-50 מזקקות רום המיוצר מסוכר. די מהר זכה הרום לפופולריות גדולה והתפשט לארצות דרום אמריקה וגם  למושבות האירופיות במרכז אמריקה ובצפונה.

קוקטייל רום של מוש בודניק, סושיאל קלאב  (צילום: אפיק גבאי)
קוקטייל רום של מוש בודניק, סושיאל קלאב (צילום: אפיק גבאי)

רשימת קניות
כדאי להשקיע ברכישת רום כהה איכותי אחד לשתייה נקייה, וליהנות מהטעם העמוק והמתובל שלו. וגם ברום בהיר אחד ליצירת קוקטיילים נפוצים.

מוצרים נלווים
מיצים, סודה ומוגזים אחרים, לימון - בעונה עדיף ליים, סוכר. 

איפה לשמור  
אין צורך בקירור. טמפרטורת הבית הרגילה מספקת.

איך לשתות 
רום איכותי ומיושן נעים לשתות כמו ויסקי בכוס אולד פאשן נמוכה ורחבה עם קרח. אפשר להוסיף פלח תפוז או תפוז מסוכר.

רום זקאפה  (צילום: יח''צ)
רום זקאפה (צילום: יח''צ)

שימושים נוספים  
רום הוא הבסיס לקוקטיילים רבים, כמו דאקירי ומוחיטו, שני קוקטיילי הדגל של קובה, שמספקים הנאה גדולה במינימום מאמץ. מוחיטו היה אהוב על ארנסט המינגוויי, שנהג לשתות אותו בברים "פלורידיטה" ו"בודגיטה דל מדיו" בשנות שהותו בהוואנה. הסוכן הידוע ג'יימס בונד אף הוא הזמין מוחיטו בסרט "למות ביום אחר".

משקה הבית: דאקירי – Daiquiri
על קוקטייל דאקירי קיימות אגדות מקומיות וסיפורי עם שונים. כמעט כל בר שני באיים הקריביים מתפאר שבו הומצא המשקה. הגרסה המקובלת היא שהקוקטייל בצורתו הקלאסית נולד באזור מכרות הברזל של קובה בשלהי המאה ה-19. מי שרקח אותו היה מהנדס כרייה שנקרא ג'נינגס סטוקטון קוקס, שביקש לצנן את הרום המוכר והקלאסי בעזרת קרח (או מים), לימונים וסוכר. בשנת 1909 ניסה אותו קצין רפואה בחיל הים האמריקני, אדמירל לוציוס ג'ונסון, ובהתלהבותו הרבה מהקוקטייל מיהר להפיץ אותו בקרב אנשי הצי, דרכם הגיע הדאקירי לוושינגטון ולמועדוני הלילה בניו יורק.

מקור שמו של הקוקטייל בשפת בני הטאינו, תושבי איי בהאמה והאיים האנטיליים, מהתקופה הפרה-קולומביאנית, והוא קרוי על שמו של האזור שבו נרקח לראשונה. הוא הפך נפוץ במיוחד בשנות ה־40 של המאה ה־ 20, לצד אימוץ הרום, בעקבות מחסור במשקאות דוגמת וויסקי או וודקה בזמן מלחמת העולם השנייה.

מה צריכים (לכוס דאקירי אחת)
60 מ"ל רום בהיר
30 מ"ל מיץ ליים או מיץ לימון ממותק
קרח

מה עושים
מנערים את כל המרכיבים בשייקר עם קרח ומסננים לתוך הכוס. אם אתם מעדיפים את הדאקירי הקפוא, הוסיפו קרח כתוש לכוס ומזגו את הקוקטייל המסונן על הקרח. ולמשדרגים: מרסקים בבלנדר 10 קוביות קרח עם כל המרכיבים, בתוספת פרי נחשק (תות, אננס, לימון, תפוח ועוד), ומוזגים.

המתכון וצילום הקוקטייל, מתוך הספר "שעות שמחות – סיפורים על הבר ומתכוני קוקטיילים מפורסמים" מאת מירה איתן