ב-14:00 נפתחת הדלת ומגיחה כף רגל, ולאחריה מתבגרת מנומנמת. היא ניגשת למטבח, לוקחת ארטיק מהמקרר וחוזרת לחדרה, שנראה כאילו עברה עליו הפיכה צבאית. מוכר לכם?
במהלך החופש הורים רבים דואגים לפעילות עבור הילדים הצעירים ולנוכחות מולם, ואילו על המתבגר הם סומכים שיסתדר. הרי הוא כבר עצמאי ויכול לבד, ובנוסף - דלת חדרו הסגורה משדרת שהוא רוצה כמה שפחות אינטראקציה.
אז זהו, לא כך הדבר. גם כאשר נדמה לנו שהקשר איתנו כבר לא כל כך משמעותי, המתבגר שלנו זקוק לנוכחות הורית ולגבולות, שיאפשרו לו תהליך היפרדות חיובי ומקום שרואה אותו. מחקרים מוכיחים שנוכחות הורית ועמדה הורית אכפתית הן הגורם המשמעותי למניעת סיכונים בקרב בני נוער.
מרגע הלידה מתרחש תהליך נפרדות של הילד מהוריו, אשר שיאו בגיל ההתבגרות. בשלב זה המתבגר כבר מודע לנפרדותו הפיזית והנפשית מההורה, והוא רוצה להרגיש פחות תלוי ויותר עצמאי. הוא בודק במה הוא שונה מהוריו, והאם יקבלו ויאהבו אותו גם אם יחשוב ויתנהג שונה מהם.  
חשוב לתאם עם המתבגרים ציפיות. בחופש המתבגר חש כי הוא חופשי לגמרי, וההורים נדרשים למצוא דרך בין הצבת גבולות והשגחה על המתבגר לבין מתן חופש ועצמאות. עלינו ההורים לגלות יצירתיות ולחשוב מחוץ לקופסה - כיצד להישאר נוכחים, מתעניינים, ומשחררים אך שומרים. כדאי לנקוט עמדה דואגת ואכפתית, ולא של הטפה והפחדה. המסר החשוב הוא: אני תמיד זמין, בכל שעה, אם אתה צריך עזרה עבורך או עבור חברים.

היו נוכחים

גמישות בגבולות - אין הכוונה לשחרר לחלוטין, ועדיין ניתן לדרוש לעמוד במטלות ביתיות ובשמירה על תזונה מסוימת ופעילות גופנית. אפשר להגמיש נושאים מסוימים, כמו שעת החזרה הביתה או כמות השעות למול המסכים, ועדיין לשמור על גבולות בנושאי סגנון בילוי, עם מי יוצאים וכו'. כדאי להדגיש בפני המתבגרים שלנו שאנו סומכים עליהם, אבל עדיין יש לנו תפקיד ואחריות כהורים להיות נוכחים ואחראים על בריאותם הגופנית והמנטלית. חשוב לשאול בכל פעם מחדש, מתוך התעניינות ואכפתיות: לאן אתם הולכים? עם מי? כמה זמן תהיו ומה תעשו שם? מי מארגן את המסיבה? וכדומה. חשוב לציין שהטלפון צריך להיות טעון, ושאתם מצפים להיות מעודכנים בשעת החזרה או בשינויים בתוכניות.
במהלך הלימודים נדמה שיותר פשוט ליצור שיחה סביב המטלות, הפן החברתי, מבחנים ודברים בסגנון זה. גם במהלך החופש חשוב להביע התעניינות במעשיו של המתבגר: לבדוק מהן התוכניות שלו, כיצד בילה את היום ומה שלומו באופן כללי. הניתוק מהמסגרות החברתיות יכול ליצור מצב שבו מתבגר סגור בחדרו רוב היום, ועלול לשדר מצוקה. כדאי לחשוב ביחד על מסגרות חלופיות, כגון קורסים, מחנות קיץ, סדנאות בתחומי העניין שלו או מסגרת עבודה. חשוב גם להזכיר לו לא לעמוד מהצד אם בוואטסאפ נעשה חרם על מישהו או אם פוגעים בילד אחר. (יש את מוקד 105, ושם אפשר לדווח על פגיעות בבני נוער). 
נושא המסכים מדיר שינה מעיני הורים רבים. בני נוער מבלים את מרבית זמנם מול מסך ומנהלים את רוב התקשורת הבין-אישית שלהם ברשתות החברתיות. לעתים הרשת היא מקום המפגש העיקרי של בני הנוער. התמכרות למסכים משמשת להימנעות ובריחה מרגשות קשים ומחששות בקשרים בינאישיים. זו הופכת להיות הבחירה הראשית של המתבגר, שבאמצעותה הוא מייצר הימנעות. כדאי לפתוח שיחה בנושא, ולראות כיצד מציפים את הקושי ומתמודדים מולו. כדאי גם להזכיר שמה שיצא לעולם הווירטואלי ברשת - נשאר שם תמיד, להזכיר את הסכנות ברשת ואת דרך ההתנהלות המתאימה למול תמונות שאליהן נחשפים או פוגענות.
החופש הגדול הוא אינו חופש מהשגחה הורית. אם משהו מטריד אתכם, כמו נושא המסכים, השינה או הקשרים החברתיים - תציפו את זה, ותיצרו סביבה תקשורתית. כדאי לפנות זמן לשעת "דייט" (זמן קניות, בילוי בבית קפה, הליכה בחוף הים). בלו איתם זמן איכות, התחברו לתחומי העניין שלהם. אפשר בתחילת כל שבוע לשבת ביחד ולשבץ דברים בטבלה - כולל לימודים, מטלות וזמן משפחתי - ולא לייצר יותר מדי זמן חופשי. והכלל המנחה תמיד - שיחה בכבוד הדדי ותקשורת פתוחה.